השוק

שופרסל, אגד והבנקים בפנים: הרשימה השחורה של האו''ם נחשפת

האו"ם מרחיב את המעגל: 68 חברות נוספות ברשימה השחורה בשל הפעילות שלהן בהתיישבויות ביהודה ושומרון

דסק עסקים | 27/9/2025 21:01

שלומי ויוסי אמיר (צילום יחצ, vecteezy, unsplash)

האו"ם חשף אתמול (שישי) עדכון מקיף לרשימתו השנויה במחלוקת של עסקים הפועלים בהתנחלויות בגדה המערבית, במהלך שהוסיף 68 חברות חדשות והסיר שבע אחרות. הרשימה המעודכנת כוללת כעת 158 חברות מ-11 מדינות שונות, החל מישראל וארצות הברית ועד לחברות אירופיות מגרמניה, צרפת, בריטניה ולוקסמבורג.

העדכון מהווה את הפעם הראשונה מאז 2023 שהרשימה מתרעננת, למרות שהיא אמורה להתעדכן מדי שנה, עיכוב שמיוחס למחסור משאבים קשה במשרד זכויות האדם של האו"ם שמעסיק עובד יחיד בלבד בנושא זה. בין החברות החדשות שנכללו נמצאות ענקיות ישראליות כמו YES, דן, שיכון ובינוי סולל בונה ואהבה ים המלח, לצד חברות בינלאומיות כמו Heidelberg Materials הגרמנית וחברת הבת הישראלית שלה Hanson Israel...

הרשימה השחורה, שנולדה מהחלטת מועצת זכויות האדם ב-2016 והוצגה לראשונה ב-2020 עם 112 חברות, עברה מסע מורכב של צמצומים והרחבות. ב-2023 היא הצטמצמה ל-97 חברות בעקבות הסרות מסיביות, וכעת חזרה להתרחב משמעותיות. הדוח הנוכחי מבוסס על בחינה יסודית של 215 עסקים, מהם 158 נמצאו מעורבים בפעילות שמזוהה עם ההתנחלויות על פי עשר קטגוריות מוגדרות: אספקת ציוד לבנייה והרחבת התנחלויות, שירותי אבטחה, תחבורה ושירותים, מימון ובנקאות, שימוש במשאבי טבע וסילוק פסולת באזורים פלסטיניים.

ברשימה נותרו חברות בולטות כמו בזק, שופרסל, רמי לוי, אגד ופז, לצד ענקיות עולמיות כמו מוטורולה, רי/מקס וחברות תיירות כמו Expedia, Booking ו-Airbnb. משמעות ההכללה ברשימה היא בעיקר ציבורית, אך היא עלולה להשפיע על תדמית החברות ועל החלטות משקיעים וקרנות מוסדיות, מכיוון שהיא מתפרסמת על ידי גוף רשמי של האו"ם ומעניקה לגיטימציה ללחץ על עסקים הפועלים בהתנחלויות. במשרד זכויות האדם הדגישו כי לכל חברה ניתנה זכות תגובה לפני פרסום שמה, וכי האחריות התאגידית מחייבת נקיטת צעדים למניעת תרומה להפרות זכויות אדם.

עוד ב-

"מניית שופרסל תזנק ב-38%" - אלו הסיבות

לכתבה המלאה

ממשלת ישראל הגיבה בחריפות וגינתה את העדכון כ"ניסיון מכוער להחרים חברות ישראליות", תוך קריאה למדינות העולם שלא לשתף פעולה עם המהלך. מומחים מעריכים שהשפעת הרשימה מעורבת: חלק מהחברות הבינלאומיות עלולות להעדיף להפסיק פעילות בשטחים ואף בישראל עצמה מחשש לסיכון משפטי או תדמיתי, בעוד אחרים סבורים שהשפעתה מוגבלת כיוון שרוב השמות כבר מוכרים ברשימות של ארגוני חרם.