המשק הישראלי הפתיע לרעה ברבעון השני של השנה - לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ירד בכ-3.5% לעומת הרבעון הראשון של השנה. בלמ"ס ציינו כי עיקר הירידה  הושפעה בצורה מהותית ממלחמת "עם כלביא", במיוחד ההוצאה לצריכה פרטית וההשקעה בנכסים קבועים.

ההוצאה לצריכה פרטית ירדה ב-4.1% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2025. הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-5.1% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2025 לעומת הרבעון הראשון של שנת 2025. ההוצאה לצריכה ציבורית ירדה ב-1.0% ברבעון השני של שנת 2025 בחישוב שנתי.

ההשקעה בנכסים קבועים (ההשקעה בבתי מגורים והשקעות ענפי המשק בבנייה, בציוד וכלי תחבורה) ירדה ברבעון השני של 2025 ב-12.3% בחישוב שנתי. ההשקעה בכלי תחבורה יבשתיים עלתה ב 218% בחישוב שנתי (33.6% בחישוב רבעוני). ההשקעה במכונות וציוד אחר (לא כולל ציוד ICT - ציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת) עלתה ב-3.4% בחישוב שנתי, וההשקעה בענפי ה-ICT עלתה ב-20.1% בחישוב שנתי (4.7% בחישוב רבעוני). ההשקעה בבנייה שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות ירדה ב-24.4% בחישוב שנתי (6.8% בחישוב רבעוני).

"התפנית השלילית בולטת עוד יותר כשבוחנים את התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא - נתון שנחשב אינדיקטיבי יותר - שחווה מעבר חד יותר מצמיחה של 5.7% להתכווצות של 3.2%", כתב רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות. "יצוין, כי זו הפעם הראשונה מאז הרבע האחרון של 2023, במהלכו פרצה המלחמה, שהתוצר מתכווץ. כך גם לגבי התוצר העסקי. נוסף על כך, הנתון לרבע הראשון של השנה עודכן כלפי מטה מגידול של 3.5% בפרסום הקודם".

"עם זאת, יש להניח כי נמשכת ההשפעה של הקדמת רכישות שונות על ידי הציבור טרם העלאת מס הערך המוסף, בפרט נוכח ירידת יתר של כ-10.1% בצריכת מוצרים בני קיימא (פריטים גדולים) לנפש", הוסיף מנחם. "סוג זה של צריכה דומה יותר במאפייניו להתנהגות ההשקעה בנכסים קבועים. הרכיב הרגיש ביותר למתיחות הביטחונית אכן רשם את הפגיעה החדה ביותר - ההשקעות בנכסים קבועים התכווצו 12.3%. סדר גודל זה מזכיר במשהו את הפגיעה שספגו ההשקעות בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אך בסדר גודל מצומצם יותר".

"מעניין (ואולי מעודד) לציין כי חרף הריבית הגבוהה, יחסית, והמצב הכללי, ההשקעות בענפי המשק לא ירדו. כל הירידה נרשמה בהשקעה בבתי מגורים וניתן להבין זאת נוכח המצב. זו ירידה ראשונה מאז הרבע האחרון של 2023 וסביר להניח כי אם הסביבה הכלכלית תאפשר זאת סעיף זה יתאושש, בהמשך, וימשוך עמו את הפעילות הכלכלית", הוסיף מנחם.

"בסך הכול, הנתונים לא הפתיעו יתר על המידה. אם למרות כל אלו הסתיימה המחצית הראשונה של השנה עם עלייה של 2.4% שרשם התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא (וצמיחה של 1.0% לפי התוצר הכללי), ניתן לומר: לא נעים, לא נורא.  אולם, אי הוודאות לגבי הסביבה הביטחונית - מדינית וכללית של המשק גבוהה מאוד וסביר כי ההתכנסות שלו לרמות שהולמות את מגמת הצמיחה ארוכת הטווח תהייה איטית, הדרגתית ולא רציפה", סיכם מנחם.

התוצר המקומי הגולמי לנפש ירד ב-4.4% בחישוב שנתי ברבעון השני, ובמחצית הראשונה של שנת 2025 עלה התוצר המקומי הגולמי ב-1% בחישוב שנתי לעומת המחצית הקודמת.

בצד הייצוא, יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק) ירד ברבעון השני של 2025 ב-3.5% בחישוב שנתי. יצוא השירותים ירד ב-9.6% בחישוב שנתי, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הזנק ירד ב-4.6% בחישוב שנתי. סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה למעט יהלומים ירד ברבעון השני של שנת 2025 ב-3.8% בחישוב שנתי.

בנוסף, חלו ירידות ביצוא היהלומים וביצוא חברות ההזנק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-6.9% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2025.

עוד ב-

האינפלציה עולה ב-0.4% בהתאם לתחזיות, הורדת הריבית מתרחקת?

לכתבה המלאה

למרות ההפתעה לרעה, הנתונים לא צפויים לגרום לבנק ישראל להוריד את הריבית השבוע. בנק ישראל כבר ציין כי הוא צופה פגיעה ברבעון השני כתוצאה ממלחמת עם כלביא, והוא אפילו הוריד את תחזיות הצמיחה שלו על הרקע הזה. על כן, השבוע הוא צפוי להשאיר את הריבית על כנה שוב, אך לגבי ההחלטות הבאות התמונה כבר פחות ברורה.