על רקע הירידה החדה בערכו של הדולר, שהגיע היום (חמישי) לשפל חדש של 3 שנים, בית ההשקעות פסגות ערך ניתוח בנוגע למצב המטבע, שנסחר כיום כבר על פחות מ-3.40 שקל.

"מאז תחילת 2025 איבד הדולר האמריקאי כ-9.5% מערכו מול סל המטבעות העולמי (DXY). נכון שלא מדובר בפעם הראשונה שישנה נפילה כזו בערך הדולר, אך היא מספקת סיבה טובה לבחון האם מעמדו המיוחד של הדולר בכלכלה העולמית עדיין יציב כפי שהיה בעבר. להערכתנו התשובה הקצרה היא שכן, הדולר עוד רחוק מלאבד את מקומו כמטבע הרזרבה של העולם. עם זאת שינויים פנימיים בארה"ב לצד המתיחות הגיאו-פוליטית מהווים קרקע שעליה אולי יוכלו לצמוח אלטרנטיבות בעתיד.

נתחיל מכך שאובדן הערך שרשם הדולר מאז תחילת השנה באה לאחר עלייה של כ-9% בערכו ברבעון האחרון של 2024 כך שלמעשה ערכו הנוכחי הוא רק בקצת יותר נמוך מערכו באוקטובר 2024. גם הירידה החדה של 5.3% לאחר "יום השחרור" הייתה בסופו של דבר תגובה נקודתית, כאשר הקפאת המכסים והכרזה על הסכמי הסחר קיזזו את רובה. גם המערכה מול איראן תרמה להתחזקות נקודתית של הדולר ב-1.3%.

העובדה שערכו של הדולר מול סל המטבעות עדיין גבוה מרמתו הממוצעת לאורך ההיסטוריה מאפשר לו להישחק בעוד כ-10%-15% לפני שנתחיל לדבר על משבר אמון בלתי הפיך.

עם זאת, ישנם שינויים מהותיים שקורים בסביבה הכלכלית ונדרש לקחת אותם בחשבון. ראשית, הגירעון הפדרלי של ארה"ב גדל בקצב מעורר דאגה, ללא תוכנית ברורה להקטנתו. יתרה מכך, הצעת התקציב שנמצאת על שולחן הקונגרס כיום רק מעצימה את האתגרים הפיסקליים בארה"ב.

הדבר מייצר חששות אצל המשקיעים מתסריט של הוצאות שגדלות ללא כיסוי – מה שצפוי לפגוע בביקוש לאג"ח אמריקאי. אם רוצים להיזכר איך משבר פיסקלי גורם לצניחה בשער המטבע אפשר להיזכר בבריטניה ב-2022, כאשר התוכנית הכלכלית של ליז טראסט עוררה בהלה בשווקים ולצניחת הליש"ט ב-10%.

בנוסף לכך ישנה ירידה בחלקו של הדולר בכלכלה העולמית. עפ"י נתוני ה-IMF חלקו של הדולר ביתרות המט"ח המוחזקות ע"י בנקים מרכזיים ברחבי העולם עומד על 57.8%, ירידה של 0.6% לעומת סוף 2023 וירידה מתמשכת מהשיא של 66% ב-2015. אומנם חלק מהירידה מוסבר ע"י הסנקציות האמריקאיות על רוסיה, אך זה לא הכל.

הבנקים המרכזיים ברחבי העולם גיוונו את יתרות המט"ח שלהם במטבעות נוספים בכדי למנוע תלות מוחלטת בדולר. סין פועלת באופן אקטיבי לחיזוק היואן במסחר הבינלאומי על חשבון הדולר. בעקבות כך הסינים הצליחו להוריד את חלקו של הדולר בעסקאות סחר חוץ סיניות לכ-45% (מכ-85% בשנת 2010) ולהגדיל את חלקו של היואן בסחר הבינלאומי מ-2% ב-2021 ליותר מ-7% כיום.

החיבור בין שני הנתונים האחרונים מצביע על כך שהיואן מצליח לתפוס חלק הולך וגדל בעסקות כלכליות גם מול זרים ולא רק בהעברות כספים בין גופים סינים שונים. סביר להניח שגם מאמצי השיקום של איראן אחרי המלחמה יתבססו ברובם על השקעות סיניות, מה שיתרום עוד למגמה זאת.

ברמה הגיאו-פוליטית, צעדים רבים של ממשל טראמפ בנושאי המסחר פוגעים לא רק ביריבות ארה"ב, כפי שניתן לחשוב שהגיוני במלחמת סחר, אלא גם בחלק מבעלות בריתה. הטלת המכסים על מדינות ספציפיות לצד מדיניות "אמריקה תחילה" מכרסמת באמון הבסיסי עם שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב. דבר זה דוחף את אותן המדינות לחפש מסלולי סחר ותשלומים אלטרנטיביים שאינם תלויים בנשיא אמריקאי כזה או אחר.

ועל אף הגורמים הללו, חשוב לזכור כי הרף להחלפת הדולר כמטבע הרזרבה של הכלכלה העולמית גבוה מאוד. ראשית, משקלו של הדולר מכלל יתרות המט"ח עדיין גדול מכל יתר המטבעות ביחד. בנוסף, הדולר הוא עדיין המטבע המרכזי לביצוע עסקאות ברחבי העולם, גם בגלל חלקה המשמעותי של הכלכלה האמריקאית במסחר אבל גם כי הדולר משמש כ"יחידת החישוב" של הכלכלה העולמית.

עוד ב-

הדולר בשפל של 3 שנים: נסחר מתחת ל-3.40 שקל. מה הסיבה למפולת?

לכתבה המלאה

לכן גם כאשר ארצות הברית אינה צד ישיר לעסקה, המחיר לרוב יקבע בדולר. הדולר גם שולט במסחר במטבע חוץ ובשווקי המימון לטווח הקצר, כמו שוק האשראי הבין-בנקאי והלוואות לטווח קצר. התשתית הפיננסית האמריקאית של בנקים, מערכות תשלומים, קרנות דולריות וכו' מספקת למעשה את "הצנרת" הראשית למערכת הפיננסית העולמית.