דיגיטל וטק

הסטארטאפ הישראלי בהישג ענק: גיוס של עשרות מיליוני דולרים

חברת הסטארטאפ הישראלית חוגגת: נחשפת עם הישג מרשים לאחר שהצליחה להשלים גיוס סיד של 24 מיליון דולר | כל הפרטים
מערכת ice | 
סטארטאפ ישראלי-אילוסטרציה (צילום shutterstock)
חברת הסטארטאפ Q-Factor, הפועלת בתחום המחשוב הקוונטי המבוסס על מערכי אטומים ניטרליים, נחשפת עם הישג מרשים לאחר שהצליחה להשלים גיוס סיד של 24 מיליון דולר.
הטכניון ומכון ויצמן, באמצעות "ידע", הם מבעלי המניות בחברה, שהוקמה לצורך יישום מסחרי של עשרות שנות מחקר בסיסי בפיזיקה אטומית שבוצע במעבדותיהם. את הסבב הובילו הקרנות NFX ו-TPY Capital, בהשתתפות Intel Capital, Korea Investment Partners, Deep33 ו-Matias Ventures, לצד מענק מרשות החדשנות. 
אטומים ניטרליים מהווים קיוביטים מצוינים. הם חלקיקים יציבים מטבעם, המסוגלים לאחסן מידע קוונטי לפרקי זמן ארוכים, ובו בזמן ניתנים לשליטה מדויקת באמצעות לייזרים בלבד ללא צורך בקירור קיצוני או בתשתיות חיווט מורכבות. עם זאת, כלל הפלטפורמות הקיימות כיום בתחום המחשוב הקוונטי עדיין קטנות בכמה סדרי גודל מהיקף הקיוביטים הנדרש כדי לייצר ערך עסקי אמיתי. המעבר מאלפי קיוביטים בודדים למערכים של מאות אלפים או למיליוני, שזהו הרף הנדרש ליישומים שימושיים, אינו דורש שיפור הדרגתי אלא קפיצת מדרגה ארכיטקטונית.

 מייסדי Q-Factor, צילום: אייל טואג
Q-Factor הוקמה כדי להתמודד בדיוק עם האתגר הזה. החברה מאחדת ארבעה פיזיקאים שפועלים זה עשרות שנים בחזית תחום האטומים הניטרליים. שלושה מהם עומדים בראש מעבדות מובילות במכון ויצמן ובטכניון, אשר הניחו את אבני הבניין של מערכות מבוססות אטומים ניטרליים, החל באטומים קרים במיוחד, דרך שליטה באינטראקציות אטומיות (פיזיקת רידברג), ועד הובלת אטומים ופיתוח טכניקות לייזר מתקדמות. המייסד הרביעי מביא ניסיון רב בהובלה טכנולוגית ובהקמה והסקיילינג של מיזמי Deep Tech. הצוות בחן לעומק את מגבלות הדור הנוכחי של מחשבים קוונטיים מבוססי מערכי אטומים ניטרליים, זיהה את צווארי הבקבוק הארכיטקטוניים שמונעים צמיחה מעבר לאלפי קיוביטים, ופיתח גישה חדשה שמטרתה לאפשר סקיילינג למעל מיליון קיוביטים.
החברה הוקמה בשנת 2026 על ידי פרופ' ניר דודזון, מומחה עולמי לאטומים בקירור עמוק עם 280 פרסומים מדעיים, לשעבר דיקן הפקולטה לפיזיקה במכון ויצמן למדע; פרופ' עופר פירסטנברג ממכון ויצמן, מומחה לאופטיקה קוונטית ואטומי רידברג, לשעבר באוניברסיטאות הרווארד ו-MIT; פרופ' יואב שגיא מהטכניון, מהחוקרים המובילים בעולם בתחום מניפולציה של אטומים ניטרליים, לשעבר ב-JILA ובאוניברסיטת קולורדו; וד"ר גיא רז, פיזיקאי בעל ניסיון של כ-20 שנה ביזמות ובהובלה טכנולוגית במספר סטארטאפי דיפטק.
"תחום המחשוב הקוונטי זקוק כיום למהפכה ולא להתקדמות הדרגתית," אומר פרופ' עופר פירסטנברג, מייסד-שותף והמדען הראשי של Q-Factor. "המערכות הקיימות קטנות מדי כדי לממש את ההבטחה של מחשוב קוונטי, ושיפורים מדורגים לא יסגרו את הפער. פיתחנו ארכיטקטורה שמיועדת לסקיילביליות רציפה, שיכולה להוביל מערכות מבוססות אטומים ניטרליים מאלפי קיוביטים למיליונים ואף מעבר לכך."
גיגי לוי-וייס, שותף בקרן NFX: "צוות החברה משלב ניסיון מדעי לצד הבנה ביישום המסחרי של המחקרים. ארבע המייסדים הם בוגרי תלפיות עם מאות מאמרים מדעיים בתחומים שעומדים בבסיס הטכנולוגיה ועם ניסיון אמיתי בהפיכת הידע המדעי למוצר מסחרי. הם נמצאים בעמדה יחודית כדי לממש את אחד היעדים השאפתניים ביותר בתחום המחשוב הקוונטי."
"אטומים נייטרליים הם גורם מפתח במרוץ לפיתוח מחשוב קוונטי סקיילבילי, ו-Q-Factor נכנסת לתחום עם יתרון ארכיטקטוני מובהק," אומר דקל פרסי, שותף ב-TPY Capital. "אנחנו משקיעים בתחום המחשוב הקוונטי כבר שבע שנים במהלכן בחנו עשרות חברות בתחומי פעילות שונים בעולם הקוונטי. ההישג הארכיטקטוני של הצוות בלט מיד, והגישה שלהם לסקיילינג הפכה את ההשקעה להחלטה ברורה עבורנו."
"לצוות המייסדים של Q-Factor יש ידע וניסיון מדעיים ברמה עולמית, לצד יכולת הבנה רחבה של מה שנדרש כדי לבנות מחשב קוונטי מסחרי," אומרת ליזה כהן, שותפה ב-Intel Capital. "הם עקבו מקרוב אחר התפתחות התחום, למדו מהאתגרים שיזמים אחרים התמודדו איתם, ובנו תשתית מעולה להתמודדות עם האתגר הקשה ביותר שנותר במחשוב קוונטי: סקייל."
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה