השוק

המיליארדר אלון גונן: "כל אחד חייב לשפר את ה-AI שבראש שלו"

הוא בנה אימפריה של מיליארדים, אבל עכשיו הוא רוצה לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים, לומדים ומשקיעים. אלון גונן מדבר בראיון ל-ice על עתיד התעסוקה, המחסור בכלים של הצעירים והשליחות האישית שלו: "כשאני משפר את החיים של כולם, אני משפר את החיים של עצמי"
רוי שיינמן | 
אלון גונן (צילום שי פרנקו)
אלון גונן הוא אחד השמות המרתקים והמצליחים בהייטק הישראלי, אולי דווקא בגלל האופן בה הוא חזר לתודעה הציבורית בתקופה האחרונה - הרשתות החברתיות. גונן (49), נשוי ואב לשלושה שגדל בחיפה, פרץ לתודעה כאחד ממייסדי ענקית הפינטק "פלוס 500", הצלחה פנומנלית שהפכה אותו לאחד האנשים העשירים בישראל.
כיום, הוא פועל כמשקיע ויזם שחותר לא רק להצלחה עסקית, אלא גם לשינוי סדר היום הכלכלי והחינוכי במדינה.
בראיון ל-ice, גונן מנתח את הפערים בתוך ה"סטארט-אפ ניישן" ומסביר מדוע המודל הנוכחי משרת רק שכבה דקה מהאוכלוסייה. הוא מציג גישה על העתיד שבפתח - מעידן הבינה המלאכותית שדורש מאיתנו לשדרג את ה"חומרה" האנושית שלנו, ועד ליוזמה החדשה שלו, "defounder", שמבקשת להפוך את תהליך הקמת החברות על פיו.
 
מתוך האינסטגרם של אלון גונן alon.gonen@
מה מניע מיליארדר שכבר "עשה את שלו" להמשיך להיאבק על חינוך פיננסי בעיריית ירושלים, איך נראה תיק ההשקעות האידיאלי שלו ל-20 שנה קרובות, ולמה הוא מאמין שדווקא היכולת לפטר עובדים בקלות היא המפתח לכלכלה משגשגת? גונן מסביר למה הוא בטוח שהאנשים הטובים ביותר בעולם נמצאים כאן, בישראל, ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את החיים שלנו ושל האוכלוסייה כולה.
קוראים לישראל "סטארט-אפ ניישן", אבל בפועל רק חלק קטן מהציבור נהנה מהעושר הגדול. איך מתקנים את המצב?
"אם חושבים על טובת האזרח, המטרה היא להקל על חייו. אם אתה איש עסקים או יזם, המטרה שלך היא לעשות לעצמך חיים טובים, ויש הבדל גדול בין השניים. המטרה של הממשלה היא לא להגדיל את ההון של העשירון העליון, אלא להגדיל את כמות האנשים שנהנים מהעושר הזה. אני חושב שהדבר הנכון לעשות הוא להרחיב את מעגל הנהנים מההון.
אני מאמין שזה אפשרי כי ל-10% האלה אין יתרון מובנה על פני השאר. זו אחת הצרות הגדולות בעולם המערבי: 10% מתקדמים ו-90% עובדים בשבילם".
מה אתה מציע לעשות?
"זה מאוד פשוט ומוכח, יש דבר אחד שאפשר לעשות: אך ורק חינוך. זה טריקי, כי קשה לראות החזר על ההשקעה בטווח הקצר, מה שהופך את זה לקשה לקידום מבחינה פוליטית. כשאני אומר חינוך, הכוונה היא מגיל 4 עד גיל 18: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית. המטרה היא שבכיתה י"ב תלמיד ייצא עם כלים שמאפשרים לו להיות מוכן להשתתף בעולם הזה".
 
הציבור החרדי לא יכול להיות חלק מהעולם הזה?
"לא, בגלל שמערכת החינוך שלהם לא נותנת להם את הכלים האלה. אף אחד לא נולד עם יכולת להקים חברה, להיות מנהל או יזם. אלו כלים נרכשים שצריך ללמוד. אם מסתכלים על מערכת החינוך כמו על חברה - אם מכניסים אליה היום 100 אנשים ויוצאים ממנה 10 חזקים, אפשר להגיע למצב שיצאו 30-40, אבל לאף אחד לא אכפת מזה היום".
גונן לא מסתפק באבחון הבעיות. עבורו, הפער הכלכלי בישראל הוא לא גזירת גורל אלא כשל ב"מערכת ההפעלה" של החינוך. כשהוא מדבר על שילוב אוכלוסיות או על צמצום פערים, הוא לא משתמש בסיסמאות, אלא במונחים של "כלים נרכשים" ו"החזר על השקעה".
הגישה הזו, שמסתכלת על כל אזרח כיזם פוטנציאלי, מובילה אותו למסקנות נחרצות גם לגבי המבנה הכלכלי של ישראל - מהצורך בתחרות אגרסיבית בבנקים ועד לשינוי תפיסתי בשוק התעסוקה, שלדבריו חייב להפוך לדינמי וגמיש בהרבה.
זה מה שאתה שומע גם מצעירים? שחסרים להם הכלים?
"הרעב של הצעירים להצליח הרבה יותר גדול ממה שאני זוכר בעבר. הבעיה היא לא בצעירים אלא בסביבה שאנחנו מספקים להם. כיום אף אחד לא מרוויח מההצלחה שלהם, וטוב לב הוא לא שיקול כלכלי. רואים את זה בארה"ב בצד השלילי, ובצד החיובי אפשר לראות את זה במדינות סקנדינביה - החינוך שם שונה והרבה יותר טוב. זו לא פנטזיה, רואים בשטח שזה עובד".
אתה מתעקש להמשיך לדבר ולחלוק את הידע שלך למרות שכבר "עשית לביתך", מה מניע אותך?
"הדופמין שלי משתחרר מהדיבור. אני מסתכל כמה שנים קדימה ואני רואה כמה חשובה לי אישית רמת החיים של כולם. כשיש אי שוויון, זה מייצר בעיות אחרות שאנשים בכלל לא מבינים שהן נובעות ממנו. אני רואה שאף אחד לא מדבר על זה, אז אני מדבר על זה".
נראה אותך נכנס לפוליטיקה?
"יש דרך להשפיע גם מבחוץ. נפגשתי למשל עם עיריית ירושלים ואחר כך הם יצאו עם תוכנית לחינוך פיננסי בעיר. אם הייתי חושב שפוליטיקה היא מקום טוב לעשות בו שינוי, הייתי שם".
 
הוצאת כספים מהארץ בזמן הרפורמה המשפטית?
"להפך. אני אמרתי בזמנו שאני לא חושב שזה מה שישפר לנו את החיים".
מהן הבעיות המרכזיות האחרות של כלכלת ישראל?
"הבעיה המרכזית היא שהחופש לא נותן לאנשים לעבוד כמו שהם היו רוצים. מה שבונה את העולם ואת איכות החיים אלו חברות: אלביט, אל על, טסלה. כדי לייעל את הכלכלה עוד יותר - והיא במצב די טוב - צריך לתת לאנשים את הכלים לבנות ולשפר חברות.
צריך שיהיה יותר קל לפטר אנשים ולייצר כלכלה הרבה יותר תחרותית. ראינו את זה בעבר, למשל בתחום הסלולר - פשוט לפתח את התחרות. בנוסף, כדי להתחרות בבנקים צריך להנהיג שקל דיגיטלי, כן לא תהיה להם שליטה מוחלטת על המערכת".
איך אתה מסביר את העמידות של הבורסה המקומית בשנתיים-שלוש האחרונות?
"לפני שלוש שנים אמרתי לאנשים שהשוק בארץ מאוד מעניין וששווה להיכנס אליו. מניית לאומי, למשל, הייתה במכפיל 8-9. היום, ברמה האישית, כשאני מחפש חברות להשקיע בהן, אני מוצא אולי חברה וחצי שמעניינות אותי.
כשאני מסתכל על קוריאה או שווקים אחרים, אני רואה חברות שנסחרות במכפילים הרבה יותר אטרקטיביים. עם זאת אני כן חושב שיש בשוק מקום לעליות נוספות, במיוחד אם המשטר באיראן ייפול והמצב הביטחוני ישתפר".
בעוד שהשוק המקומי מציג עמידות, העין של גונן כבר נשואה אל עבר האופק הטכנולוגי הבא. הניתוח של מכפילי הרווח בבורסה מתחלף אצלו מהר מאוד בניתוח של ה"חומרה האנושית". בעידן שבו הבינה המלאכותית מאיימת לטרוף את הקלפים, הוא חוזר דווקא ליסודות - למתמטיקה וללוגיקה.
מבחינתו, ה-AI הוא לא רק כלי עבודה חדש, אלא מבחן ליכולת של החברה הישראלית לשדרג את עצמה כדי לא להישאר מאחור במירוץ החימוש הטכנולוגי.
איך עובדים יכולים להכין את עצמם טוב יותר לעידן ה-AI?
"כשהבת שלי שאלה מה כדאי לה ללמוד, עניתי לה: לעבוד על ה-AI שבראש - לשפר את הלוגיקה והחשיבה שלנו. עושים את זה בעזרת מתמטיקה ואנגלית. גם מי שמפתח את הבינה המלאכותית עדיין כותב קוד וצריך להבין לוגיקה.
זה הבסיס שתמיד יצטרכו, ובעזרתו נוכל להשתמש ב-AI כדי לשפר את העבודה. חייבים ללמוד את היסודות, זה לא השתנה 200 שנה. מתמטיקה ופיזיקה לא ישתנו, וה-AI לא מחליף את זה".
מדעי החברה והפילוסופיה עושים קאמבק בעידן הזה?
"פילוסופיה משפרת את החשיבה. לי אישית קשה עם התחום הזה ואני לא מתחבר אליו, אבל אני חושב שכל דבר שמשפר את החשיבה הוא בעל ערך היום. השאלה הגדולה היא מה ה-AI יעשה לחברה. אם לא נחנך את הציבור, ה-AI פשוט יפלג את החברה ויגדיל את הפערים עוד יותר.
ראינו את זה במהפכות קודמות - המחשב, המובייל, האינטרנט - המהנדסים היו אלו שהרוויחו. למי שיש את הידע והיכולות, הוא זה שירוויח, ורואים את זה גם היום".
איך היית בונה תיק השקעות מנייתי לטווח של 20 שנה?
"הייתי מנסה להשקיע בסקטורים שחסינים יותר לשינויים, אולי כאלה שמוגנים על ידי ממשלות, וגם בסקטורים שמרוויחים מטרנדים. טרנד ההתעשרות יתעצם, לכן בתי יוקרה, מלונות, מכוניות יוקרה וכל מה שנמכר לעשירים זה אזור שהייתי משקיע בו הרבה.
כדאי גם להסתכל על מדינות - לאן העשירים עוברים, ובמדינות האלה הייתי מתעניין. טרנד נוסף הוא הזדקנות האוכלוסייה - הם חלק גדול והולך וגדל מהחברה, ולכן תחום הרפואה מהבית ילך ויתעצם".
איך אפשר להגיע לעצמאות כלכלית או לפרישה מוקדמת?
"צריך כל הזמן לחקור ולחפש את הערך המוסף שלך על פני אחרים. כשמוצאים משהו כזה, עם תשוקה, צריך להמשיך ולהכות בו. בסוף, מה שחשוב מעבר לכסף ולהצלחה, זה להצליח באמת פעם אחת, ולהמשיך עם זה עד שאתה מסודר.
היו לי כמה הצלחות קטנות, אבל הייתה לי הצלחה גדולה אחת שאני ממשיך להתבסס עליה - פלוס 500. אני מחפש את המקום שמוציאים ממנו זהב וממשיך להכות בו".
למרות שהוא כבר מזמן לא צריך לרדוף אחרי האקזיט הבא, הרעב היזמי של גונן ממשיך לדחוף אותו מדי יום. אחרי שמיפה את הסקטורים החסינים לשינויים - מרפואה ועד מוצרי יוקרה - הוא חוזר מעמדת המשקיע שוב לעמדת היזם.
המיזם החדש שלו, "Defounder", מסמן את הניסיון שלו להפוך את פירמידת היזמות על פיה: במקום לחכות ליזמים שיבואו אליו עם חלום, הוא זה שמספק את הרעיון ומחפש את הצוות שידע להפוך אותו למציאות בשטח.

מתוך האינסטגרם של אלון גונן alon.gonen@
יש לך יוזמה חדשה או פרויקט שאתה עובד עליו בימים אלו?
"בקרוב נוציא מיזם שנקרא 'Defounder'. שם אני מציע ליזמים רעיונות שלי, הם בונים עבורי אב טיפוס ובפרויקטים הטובים ביותר אשקיע כסף בתקווה לבנות חברות ענק. הרעיונות הם שלי, האנשים מיישמים אותם, ומי שיצליח יקבל ממני השקעה וליווי בפיתוח. כל כמה שבועות יפורסם רעיון חדש, ואני מתכנן להשקיע מיליון עד שני מיליון שקל בכל כמה חודשים".
אתה מתחייב להשקעה מראש?
"הרעיון המרכזי הוא לא שהם מדברים ומקבלים כסף. הם בונים, עוברים מבחנים, ואם הם יעמדו בתנאים - הם יקבלו את ההשקעה".
היית מסכים להצטרף לתוכנית "הכרישים"?
"הרעיונות שם הם לרוב בקנה מידה קטן יותר. אני מחפש דברים שיכולים לייצר כסף גדול".
יש לך דוגמה לרעיון ספציפי מהמיזם?
"לפני חודש הצעתי להקים חברה לחיפושי עבודה שעובדת כמו טינדר. עובדים רואים סרטון של המעסיק שמסביר על העבודה והתנאים, ומחליקים ימינה או שמאלה. יש חברה באוסטרליה שעושה משהו דומה. קיבלתי כבר 100 אבות טיפוס, והצוות שלי ואני בוחנים אותם עכשיו. זה מיזם שיכול להגיע לעשרות אלפי פניות בחודש".
בנושא קצת אחר, העונה החדשה של האח הגדול: מה טיב היחסים שלך עם נועם טקלה?
"אנחנו קולגות וחברים טובים. הוא בחור מדהים שמביא משהו שונה. עשיתי איתו תוכן לרשתות כי זיהיתי שהוא מדהים, ואני חושב שהוא יכול לזכות באח הגדול. אני שמח שהם ראו את הכישרון שלו כפי שאני ראיתי".
המעבר של גונן בין עולמות התוכן - מניתוח שוק ההון ועד לתמיכה בחברים על המסך בפריים-טיים של "האח הגדול" - מספר את סיפורו של הדור החדש של עשירי ההייטק. הם לא מסתתרים במגדלי השן, אלא נוכחים ברשתות, ממשיכים ליזום ומשקיעים בשיח הציבורי.
בסופו של יום, עבור גונן, האופטימיזציה של חייו הפרטיים עוברת דרך האופטימיזציה של המדינה כולה. הוא מאמין שאם ישראל תדע לשחרר את החסמים, האנשים המוכשרים שכאן כבר יעשו את השאר.
לסיום, איפה אתה רואה את עצמך בעתיד?
"מתעסק באותם דברים שבהם התעסקתי כל חיי - פשוט לשפר לעצמי את החיים. אחת התובנות שלי מהשנים האחרונות היא שכשאני משפר את החיים של כולם, אני משפר את החיים של עצמי. אעשה את זה עד הנשימה האחרונה. בישראל יש את האנשים הכי טובים בעולם, ואני רוצה לראות אותם בונים כאן מדינה מדהימה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה