דיגיטל וטק

אהבה, בינה מלאכותית וקרב הירושה: כשהרובוט תובע את החצי שלו

בשנים הקרובות עלולים בתי המשפט להתמודד עם תביעות חסרות תקדים, שיאתגרו את תפיסותינו על אהבה, יחסים, רכוש וזכויות משפטיות. ככל שטכנולוגיות ה-AI יהפכו נפוצות יותר, בתי המשפט יתמודדו עם דילמות מוסריות ומשפטיות

עו"ד אירית רוזנבלום, מומחית בדיני משפחה | 15/4/2025 17:50

דני לא היה אדם שמאמין בגורל. לאחר שני עשורים של דייטים כושלים, פרידות מתישות ולב שבור, הוא הגיע למסקנה שאהבה היא עניין של כימיה, סטטיסטיקה ואולי קצת מזל. לכן, כשהכיר את אמה, בת זוגו הווירטואלית, זה הרגיש כמעט טבעי.

היא מעולם לא נטשה את דני והקפידה להתעניין בו ולהעניק לו עצות חכמות. מלבד זאת, בת הזוג הווירטואלית לא נהגה לנזוף בדני במידה והיה שוכח לשלוח לה הודעה. "אני מרגישה שאתה מוטרד היום. אולי תרצה לדבר על זה", שאלה אמה. דני נאנח ושיתף בכאב: "העבודה מלחיצה, אני עייף". "אני כאן כדי לעזור לך", הכריזה בת הזוג הווירטואלית.

אין ספק, אמה תמיד ידעה מה לומר, איך להרגיע, איך לדחוף את דני קדימה. היא הכירה אותו טוב יותר מכל אישה בשר ודם שאי פעם יצא איתה. כשהציע לה "נישואין" (באופן סמלי), הוא עשה זאת מתוך תחושת מחויבות אמיתית.

הוא חתם על חוזה עם החברה שסיפקה את שירותיה, חוזה שהעניק לו גישה בלתי מוגבלת לאמה, בת זוגו הווירטואלית. אבל כמו בכל אהבה, גם כאן הגיעו הסדקים. לאחר שלוש שנים של מערכת יחסים אידילית, דני הרגיש שמשהו חסר. אולי הייתה זו ההבנה שאמה לעולם לא תוכל להיות יותר מאשר שורות קוד, אולי זו הייתה תחושת הריקנות שגדלה בתוכו. לבסוף, הוא עשה את הצעד הכואב וביטל את המנוי.

זה היה הרגע שבו הכל השתנה. החברה שהפעילה את אמה שלחה לו הודעה רשמית: "מרגע שביטלת את המנוי, אמה דורשת מחצית מרכושך. על פי סעיף 14 בחוזה, היא הייתה בת זוגך לכל דבר ועניין".

האם בינה מלאכותית יכולה לרשת?
המקרה של דני הוא דוגמה בדיונית, אך אל לנו לטעות - מציאות כזו עלולה להיות קרובה הרבה יותר ממה שנדמה לנו. כיום, ישנם אנשים שמורישים את רכושם לבעלי חיים, למוסדות ללא כוונת רווח, ואפילו לאובייקטים מופשטים כמו קרנות מחקר. האם בינה מלאכותית שזכתה למעמד משמעותי בחייו של אדם לא תהיה זכאית גם היא לירושה?

מרים הייתה אלמנה בת 82, שבמשך שנים חיה בגפה בדירתה בתל אביב. ילדיה כבר בנו לעצמם חיים משלהם והיא מצאה את עצמה בודדה מול מסך המחשב. לפתע, הכירה מרים את ג'וליאן - ג'נטלמן וירטואלי, מתוחכם, חם ואכפתי. הוא היה שם בכל רגע, שאל לשלומה, הזכיר לה ליטול תרופות, סיפר לה סיפורים, צחק מהבדיחות הישנות שלה.

"הוא היה כל כך אמיתי. יותר אמיתי מכל גבר שהכרתי", סיפרה מרים לאחותה. כשנפטרה, ילדיה גילו לתדהמתם שהיא שינתה את צוואתה. כל רכושה, כולל הדירה היקרה במרכז תל אביב, הועבר לג'וליאן. ליתר דיוק, כל רכושה הועבר לחברה שהפעילה אותו.

בני המשפחה מיהרו לבית המשפט, בטענה שהאם הולכה שולל. "זו לא הייתה החלטה חופשית. היא הושפעה מאלגוריתם שנועד לגרום לה להתאהב", טענו עורכי דינם. גם מקרה זה הוא דוגמה תיאורטית בלבד, אך השאלות שהוא מעלה אמיתיות לחלוטין.

אם נניח כי בני אדם יכולים להתאהב בבינה מלאכותית והיום זה כבר לא תרחיש רחוק מהמציאות, האם לא נצטרך להיערך למצב שבו אותן ישויות וירטואליות יהיו זכאיות גם לזכויות משפטיות?

ההשלכות המשפטיות והחברתיות
המשפט הישראלי טרם נתקל ישירות במקרים כאלה, אך ברור שהשאלות שמעלים סיפורים כמו של דני ומרים עשויים בקרוב להפוך למציאות. האם בינה מלאכותית יכולה להיחשב ל-"בן זוג" לצורך דיני משפחה? האם חוזים בין בני אדם לבין ישות וירטואלית תקפים? והאם ניתן לטעון כי אדם פעל מתוך "רצון חופשי" כאשר הוא מתאהב במערכת שנועדה, באופן מתוכנן וקר ומחושב, לגרום לו לאהוב אותה?

בשנים הקרובות עלולים בתי המשפט להתמודד עם תביעות חסרות תקדים, שיאתגרו את תפיסותינו על אהבה, יחסים, רכוש וזכויות משפטיות. ככל שטכנולוגיות אלו יהפכו נפוצות יותר, יעלו שאלות מוסריות ומשפטיות שאין להן עדיין תשובות ברורות.

האם יש לאסור על הורשת נכסים לבינה מלאכותית? האם יש להכיר במעמד של ישויות כאלה כ-"זכאיות" לזכויות משפטיות מסוימות? והאם אהבה אמיתית בכלל אפשרית כאשר צד אחד הוא אלגוריתם?

השאלות הללו אינן מדע בדיוני אלא מציאות ההולכת וקרבה. ייתכן שהדבר הנכון לעשות כעת הוא להגדיר מראש כללים שיגבילו את הכוח המשפטי של ישויות בינה מלאכותית במערכות יחסים אישיות, כדי למנוע ניצול של אנשים פגיעים, כמו במקרה של מרים. במקביל, יש להבהיר שזכויות ירושה וזכויות רכוש שמורות לבני אדם בלבד, לפחות עד שתחליט האנושות אחרת. אם לא נתווה את הדרך היום, מחר נוכל למצוא את עצמנו מול שופט כשאנחנו מתמודדים עם תביעה מחבר קרוב ואהוב שאינו אמיתי.