"אופנהיימר" של כריסטופר נולאן עונה בהצלחה רבה על כל הציפיות שליוו אותו לאורך השנה האחרונה. הוא  קולנוע מסעיר, חכם, גדוש ואינטנסיבי. השחקן קליאין מרפי (כנופיית ברמינגהם) שמגלם את אופנהיימר נכנס רשמית להיכל התהילה ויהיה מפתיע מאוד אם לא יקבל השנה מועמדות לאוסקר.

"אופנהיימר" כפי שנכתב קודם, הוא קולנוע אינטנסיבי – וזה לא רק חרף אורכו שעומד על כשלוש שעות, אלא ואולי בעיקר בשל העובדה שהוא עמוס בפרטים, בדמויות רבות בקווי עלילה לא לינאריים ויש בו יותר מתמה אחת. נולאן יצר מלאכת מחשבת שנועדה להציג את דמותו של ממציא האטום מכמה אופנים שונים.

הוא עשה זאת בכך שהתמקד כמעט בכל הצדדים שהקיפו אותו ושמעניקים לדמותו פרספקטיבה אחרת: מהנשים שלו - ג'ין המאהבת (פלורנס פיו , "נשים קטנות") שמגלמת קולגה ומאהבת שלו, אמילי בלאנט המקסימה ("השטן לובשת פראדה") שמגלמת את אשתו האלכוהליסטית וזו שעומדת לצדו בכל רגעי השיא והשפל הבינאשיים והמקצועיים. וכמובן סוללה שלמה שמקיפה אותו בכמה חזיתות – הבולטים שבהם הם בין השאר המדען אדוארד טלר שמציע לו פיתוח קטלני אף הרסני יותר ממה שחשב בעצמו , הגנרל לזלי גרוב (מאט דיימון באחד מתפקידיו הטובים).

אופנהיימר סבור שהפצצה תוביל לפתרון בכך שתבלום את המלחמות בעתיד וכמובן תמנע את השמדת העם היהודי ומלחמת העולם השנייה. הסרט לא מתמקד ב"אקשן" ולא בפיזיקה של הפצצה אלא בהיסטוריה התנהגותית , פסיכולוגית ועלילתית שאפפה את אופנהיימר לאורך השנים והובילה אותו לשיא ולשפל – מימיו כסטודנט צעיר כלה ביחסיו המורכבים עם אשתו והרומן ההרסני שניהל ועד ההשלכות של הפצצה והמפנה שחל לאחריה. במקביל לעלילה יש קו נוסף ומרהיב  שמצטלם בשחור לבן ובמרכזו דמותו של לואיס סטראוס (רוברט דאוני ג'וניור בתפקיד שיעניק לו מועמדות לאוסקר) מי ששימש כיו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית באותה תקופה ויחסיו עם אופנהיימר מקבלים מימד אחר ונותנים פרספקטיבה אחרת ומאשימה לפעילותו. 

אופנהיימר הוא סרט ביוגרפי ופוליטי על אחת הדמויות החידתיות והמורכבות באנושות. קשה לקטלג אותו כדמות שפעלה באופן מיטבי לנוכח ממדי ההרס שמעשיו הובילו ועם זאת כל הפרספקטיבה הזו נועדה להציג אותו כדמות מורכבת. נולאן לא תופס עמדה ושיפוטיות אלא פורש בפני הצופה פרופיל מרשים , קודר ומגוון של מי שעשה את אחד מהמעשים השאפתניים באנושות. צילום הסרט בטכנולוגיית IMAX הגדילה את הציפיות לקראתו והאכזבה היחידה בסרט היא שאין בהכרח הצדקה לבאז שנוצר סביב האלמנט הזה שהרי מרבית הסצנות לא הכרחיות לטכנולוגיה הזו. 

"אופמנהיימר" הוא כרך נוסף באחת הדמויות היהודיות המורכבות והמשפיעות ביותר באנושות, וגם בעוד עשור ידברו על הסרט הזה ועל מה שקיליאן מרפי עשה בו. אין כמעט ספק שהוא יככב באוסקר הקרוב, וכריסטופר נולאן ממשיך להצדיק את היותו אחד הבימאים החשובים ביותר בדורנו, שמצדו יכול לרשום לעצמו ניצחון גדול גם ברמת ההכנסות של הסרט (זוכה להיות אחד מהסופ"שים המכניסים ביותר בכל הזמנים) וגם בזכות מלאכת הליהוק המושלמת שמציגה את אחד הסרטים הנועזים והטובים ביותר של השנים האחרונות.

עוד ב-

מאט דיימון: "זה הרגיש כמו גיהנום לנשק את סקרלט ג'והנסון"

לכתבה המלאה