אחרי יותר מעשור של תנודתיות, ספקות וסקפטיות רגולטורית, הביטקוין מתייצב יותר ויותר כעוגן פיננסי משמעותי. מאז 2023, ועם עלייה דרמטית בשנת 2024, המטבע הדיגיטלי הראשון בעולם כבר לא נתפס כתחביב של טכנולוגים או גחמה של סוחרים - אלא כנכס לגיטימי המתחיל לתפוס מקום בשולחן של המשקיעים הרציניים, המוסדיים והאסטרטגיים.

בחודש מאי 2025, הביטקוין נסחר סביב 105,000 דולר למטבע - לאחר שנגע בשיא היסטורי של כ-109,000 דולר. העלייה אינה מקרית, אלא תוצאה של כמה מגמות עמוקות שמתרחשות מתחת לפני השטח. ראשית, הכרה רגולטורית הולכת וגדלה - כולל אישור של קרנות סל (ETF) בארה״ב, אירופה וחלק מאסיה - הכניסה את הביטקוין לתיקים של משקיעים מוסדיים מכל העולם. לפי נתוני שוק עדכניים, מעל 820,000 ביטקוין מוחזקים כיום בידי חברות ציבוריות, בנקים, קרנות השקעה וגופים ממשלתיים, כשהמובילה הבולטת היא Strategy, שממשיכה לרכוש ביטקוין בכל ירידה.

גם השוק הרחב מאותת אמון: שווי השוק של הביטקוין עומד כעת על כ-2.16 טריליון דולר, עם נפח מסחר יומי של יותר מ-30 מיליארד דולר. לצד זאת, כמות הביטקוין הזמינה למסחר בבורסות נמצאת בירידה מתמדת - סימן ברור לכך שרבים בוחרים להחזיק אותו לטווח הארוך, ולא למכור בטווח הקצר.

אבל מעבר לנתונים, מה בעצם הופך את הביטקוין לנכס ששווה להתבונן בו?
היתרון הראשון הוא הכלכלה הבסיסית שלו: לביטקוין יש היצע מוגבל של 21 מיליון מטבעות - תכונה שאין לה אח ורע בעולם הפיננסי. עם כל חציון (Halving), התגמול לכורים קטן, וכמות הביטקוין החדשה הנכנסת למחזור מצטמצמת. זה יוצר מודל של נדירות שמזכיר את הזהב, אך עם יתרונות דיגיטליים. בניגוד לזהב, קל לאחסן ביטקוין, להעביר אותו בין מדינות, והוא אינו תלוי בגוף מרכזי.

היתרון השני הוא אמון גלובלי שמתפתח בהדרגה. יותר ויותר מדינות מתפתחות - מטורקיה ועד ניגריה - משתמשות בביטקוין ככלי גישה לדולרים או כאמצעי תשלום בינלאומי. ובמקביל, בנקים מרכזיים וחברות מסחריות החלו לבחון את השימוש בו כמכשיר גידור מפני אינפלציה, או אפילו כנכס אסטרטגי. בארה״ב, תחת ממשל טראמפ, הוכרז הביטקוין כ״נכס אסטרטגי״, ומיזמים כמו מאגר ביטקוין לאומי נמצאים בשלבי בחינה.

מהצד הטכנולוגי, הביטקוין אולי אינו גמיש כמו פלטפורמות חוזים חכמים כמו את’ריום, אך זה בדיוק היתרון שלו - הוא פשוט, עמיד ואינו משתנה בקלות. הפשטות הזו מקנה לו אמינות והגנה מצנזורה שלא קל לשחזר. בנוסף, רשת Lightning שפותחה מעל הביטקוין מאפשרת היום תשלומים מהירים במיוחד ודמי העברה נמוכים - מה שהופך אותו לא רק לאמצעי אגירה, אלא גם לכלי תשלום מעשי.

לאורך השנים, קהילת המפתחים סביב הביטקוין נשארה ממוקדת מאוד, תוך שמירה על יציבות הרשת ולא ריצה אחר טרנדים. גם כמות המוסדות הפיננסיים שמציעים היום שירותים מבוססי ביטקוין (מחשבון מסחר ועד ביטוח דיגיטלי) נמצאת בצמיחה מתמדת. וכשמוסדות פיננסיים מובילים - כמו BlackRock, Fidelity ו־ARK Invest - משיקים מוצרים עם חשיפה ישירה לביטקוין, קשה להישאר אדישים.

נכון ליוני 2025, הביטקוין הוא לא רק "מטבע", אלא תזה כלכלית שלמה - נכס שמספק גידור, אלטרנטיבה, עצמאות ותחושת בעלות בעידן שבו אמון במוסדות פיננסיים הולך ונשחק. בעיני רבים, מדובר בתשתית לעולם פיננסי חדש - כזה שמבוזר, פתוח, ומאפשר לכל אדם או מדינה להשתתף בו ללא מתווך.

כמובן, כמו כל נכס פיננסי, גם ביטקוין אינו חף מסיכונים - התנודתיות יכולה להיות חדה, והרגולציה עשויה להשתנות. אבל נכון להיום, הסנטימנט כלפיו חיובי מתמיד, והמגמות מצביעות על כך שיותר גופים בוחרים להחזיק אותו - לא מתוך אופוריה, אלא כחלק מאסטרטגיה פיננסית מחושבת.

הכתבה אינה מהווה המלצה להשקעה. 
 אלרואי אגם: חוקר ואסטרטג השקעות המשלב מומחיות בשוק ההון, הייטק ועולם הקריפטו. מספק ניתוחים ותובנות לאיתור הזדמנויות השקעה בנכסים מסורתיים ודיגיטליים.