עוד בשורה קשה למנהלי 46 כפרי הנוער והפנימיות בישראל. בעודם מתמודדים עם מציאות כלכלית קשה גם כך, נוכח פער תקציבי מתמשך מזה שנים רבות של 56 מיליון שקלים מדי שנה, השבוע משרד החינוך הודיע לכפרי הנוער ולפנימיות כי "מגבלת התקנה" תתעדכן ל-68.7% - הודעה שהתקבלה בצורה קשה מאוד בכפרי הנוער ובפנימיות. 

בפועל, משרד החינוך בישר לכפרי הנוער כי יצטרכו להשלים בעצמם 35% מהתקציב הריאלי לו הם זקוקים כדי להתקיים בכבוד, וזאת בשל העובדה כי עלייה של 1.7% בתקציב "תקנת המודרכות" היא למעשה קיצוץ של 3.3% בגלל עליית המדדים השנה (ב-5%). מדובר בהתעלמות מוחלטת מהעליות החדות במדדים וביוקר המחייה באופן כללי, על אף הפניות הרבות לבעלי התפקידים וחברי הכנסת הרלוונטיים בשנה האחרונה, והבטחות מפורשות שניתנו לכפרים.

בעוד תקציבי הכפרים לא מוצמדים למדדים ואין שיפוי מצד המדינה על עליות המחירים, מדד המחירים לצרכן עלה מתחילת ינואר ב-5% ובתחום המזון ב10% - מנהלי כפרי הנוער ציפו שעד הגשת תקציב המדינה הבא, בתקווה לפתרון קבע יציב ומשמעותי, משרד החינוך יעלה את אחוזי התקצוב ("מגבלת התקנה") באותם 5% לכל הפחות, אך משלא עשה זאת (העלה ב-1.7% בלבד) בכפרים נחלו אכזבה קשה.

זה כבר שנים רבות שמנהלי כפרי הנוער מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי מתקבלת על דעת, כאשר המדינה (משרד החינוך) מחסירה מהם למעלה מ-56 מיליון שקלים מדי שנה (יותר ממיליון שקלים וחצי לכל כפר), בזמן שגל ההתייקרויות גואה ומגדיל את הפער בין ההכנסות להוצאות הרבות שיש לכל אחד מ-46 מנהלי הכפרים ברחבי הארץ, מתוכם 14 כפרי נוער דתיים. ועתה, בעיצומה של שנת הלימודים, הפער רק הולך וגדל.

מעבר לתת התקצוב מצד משרד החינוך, חוסר השיפוי על עליות המדדים, גל ההתייקרויות והסכמי השומרים והעובדים הסוציאליים – רק מרחיבים את הפער התקציבי. המלחמה באוקראינה הביאה בנוסף להתייקרויות חריגות בתחומי האנרגיה והמזון, בעיקר למשק החי בחקלאות, וגם על כך אין שום שיפוי. במקביל, נחתמו במשק הסכמי עדכון שכר לשומרים ולעובדים סוציאליים, כאשר הכפרים מחויבים לשלם 15% תוספת גם כן ללא שיפוי.

למעשה, מגבלת "תקנת המודרכות" עמדה על כ-67%, לאחר שירדה באופן דרסטי בעשור האחרון מ-81%, ובאה לידי ביטוי בפער שנתי נגרר של למעלה מ-56 מלש"ח. כעת, האחוז אמנם עלה במעט, ל-68.7%, אבל ביחס לעליות המדדים ויוקר המחייה – לא מדובר בעלייה אלא בקיצוץ. כך, המגבלה של "תקנת המודרכות" – שנוצרה כדי להשלים חסר תקציבי – יוצרת גרעון נוסף בתקציב הכפרים ולא משפה אותם כהוא זה.

לפי נתוני BDO, מדובר בפער מצטבר של 366 מלש"ח בעשור האחרון. תקציב כפרי הנוער  באופן ריאלי הלך ונשחק, בעוד שיוקר המחייה בישראל עלה משמעותית (מחירי המזון כולל פירות וירקות עלו בכ-7.8% ועוד), השכר הממוצע במשק עלה בכ-7% וכן פרמטרים נוספים – רק הגדילו את הפער.

בחודשים האחרונים, יצא "הפורום הציבורי" - כפרי הנוער, פנימיות הרווחה והאומנה בישראל בשותפות עם תא מנהלי כפרי הנוער ועם איגוד הבעלויות של כפרי הנוער – בפנייה לחברי הממשלה ה-37 של מדינת ישראל, בעזרת מספר מהלכים משולבים, במטרה להעלות לסדר היום הציבורי את המודעות לחשיבות תרומתם של כפרי הנוער לחברה הישראלית, ואת תת-התקצוב מצד המדינה.

דני גילדין, מנהל כפר הנוער כפר גלים ויו"ר תא כפרי הנוער: "כפרי הנוער קיבלו השבוע בשורה קשה מאוד, ובעיקר מאכזבת. בעודנו מצפים לחדשות שיקלו, ולו במעט, על המשבר הכלכלי הכבד שפוקד אותנו בשנה האחרונה - נודע לנו ממשרד החינוך כי התקצוב לשנה"ל תשפ"ג לא רק שלא עלה בהתאם לעליות החריפות ביוקר המחייה ובמדד המחירים לצרכן, אלא ירד, מה שמגביר את המשבר והגירעונות של הכפרים, ומגדיל את הפער התקציבי של הכפרים. ציפינו והתבדינו.

עוד ב-

"שרת החינוך התחייבה להגדיל את תקציב כפרי הנוער"

לכתבה המלאה

"כפרי הנוער חווים בחודשים האחרונים משבר כלכלי מתמשך כתוצאה משחיקה בתקצוב הכפרים והפנימיות. מטה מאבק כפרי הנוער ממשיך לפעול בנושא, בכל הגזרות, במטרה לבטל את "מגבלת התקנה" או לכל הפחות לצמצמה באופן משמעותי, ועושה הכל כדי להביא את הנושא לידיעת מקבלי ההחלטות. כל זאת, על מנת שאותם 12,000 נערות ונערים ייספרו סוף כל סוף בתקציב המדינה לשנים 2023-24, וכדי שהמדינה תפסיק להתעלם מהם. אנחנו תולים תקוות רבות בשר החינוך ובמנכ"ל שיביאו לסיומה את התקופה הקשה הזאת למען בני הנוער".