ישראל נכנסה לסגר שלישי וברגע האחרון אישרו בקבינט להשאיר את מערכת החינוך פתוחה בערים הירוקות והצהובות לכלל הגילאים. זאת, מתוך הבנה כי לסגירת מערכת החינוך השלכות קשות הן על התלמידים שמאבדים מרציפות הלמידה מה שפוגע בהישגים העתידיים, והן בהשלכות על ההורים, שקורסים תחת העבודה לצד הטיפול בילדים שנותרים ללא מסגרות.

מחקר מדיניות חדש של קרן ברל כצנלסון חושף כי מבין ההורים שהמשיכו לעבוד במהלך הקורונה, 38% צמצמו את שעות העבודה שלהם כדי לטפל בילדים. 23% נוספים העידו שבן או בת זוגם צמצמו את שעות העבודה שלהם או יצאו לחל"ת. בשקלול עלויות של אובדן שעות עבודה לצורך טיפול בילדים והוצאה על בייביסיטר, שני הסגרים האחרונים עלו כ-7,000 שקל בממוצע למשק בית.

יערה מן, מחברת המחקר ומנהלת תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון:  "המחקר שלנו חושף את המחירים העצומים שהורים עובדים שילמו במהלך הקורונה ואת העובדה שישראל היא מבין המדינות שעשו הכי מעט כדי לסייע להורים בתקופה הזאת. ממשלת ישראל השיתה את מלוא הנטל הכספי של אובדן שעות העבודה לצורך טיפול בילדים על כתפיהם של ההורים, שנאלצו לבחור בין שמירה על פרנסתם לבין הענקת תשומת הלב הנחוצה לילדיהם בתקופה שבה הם היו זקוקים לה יותר מאי פעם. זאת, בזמן שרוב מדינות ה-OECD, וביניהן צרפת, גרמניה, קנדה, יפן, פולין, בריטניה ואחרות הפעילו תוכניות שמאפשרות להורים לקחת חופשה או להפחית את שעות העבודה לצורך טיפול בילדים, במימון מלא או חלקי". 

הדוח מציג ממצאים מסקר חדש שבוצע במהלך חודש נובמבר 2020 בקרב כ-600 הורים לילדים עד גיל 18, לצד סקירה השוואתית של צעדי מדיניות ייעודיים להורים הננקטים במדינות שונות בתקופת הקורונה. מהדברים עולה תמונה קשה של הפקרת ציבור ההורים בישראל, שנדרשו ונדרשים עדיין להתמודד לבדם עם המשמעויות הכלכליות, הרגשיות והחינוכיות של סגירת מערכת החינוך ומסגרות הגיל הרך – הן במהלך הסגרים הכלליים והן במקרים של סגירות נקודתיות עקב חשיפה לחולים מאומתים במסגרות.

איפה ישראל בהשוואה לעולם?
נתוני הדוח מעלים כי רוב מדינות ה-OECD הפעילו תוכניות המאפשרות להורים עובדים לקחת חופשה לצורך טיפול בילדים, במימון מלא או חלקי, במקרה של סגר או של יציאה לבידוד עקב חשיפה של הילדים. עוד עלה כי מספר מדינות מאפשרות להורים עובדים להפחית את שעות העבודה שלהם באופן זמני כדי לטפל בילדים בתקופת הקורונה, ולקבל פיצוי כספי מהמדינה על אובדן שעות העבודה.

בנוסף, מדינות רבות האריכו בתקופת הקורונה את הזכויות הניתנות לאימהות ולאבות עקב הריון ולידה. צעדי מדיניות נוספים בהם נקטו מדינות בודדות הם סבסוד תשלום לשירותי בייביסיטר, הגנה מיוחדת לנשים בהריון, השלמת הכנסה למסגרות טיפול לגיל הרך שנשארו פתוחות אך קיבלו פחות ילדים, ומענקי סיוע חד פעמיים (צעד שגם ממשלת ישראל נקטה בו).

בקרן ברל כצנלסון גיבשו שורת המלצות הנדרשות לטובת ההורים. עיקרי ההמלצות: 

1. פיצוי הורים עובדים במקרה של סגירת מסגרות החינוך. בכל מקרה של סגירה, מלאה או חלקית, של מסגרות החינוך והטיפול הורים לילדים עד גיל 12 ששניהם עובדים יוכלו לבחור מבין האפשרויות הבאות:

• "חופשת טיפול" במימון ממשלתי של 80%-100% מהשכר.
• הפחתה בשעות העבודה ללא פגיעה בשכר או בזכויות. המעסיקים יהיו זכאים להחזר מהמדינה עבור אובדן שעות העבודה. 

• הגשת בקשה להחזר עבור הוצאות טיפול בילדים בגובה של עד 200 ₪ ליום למשפחה, ועד 400 ₪ ליום למשפחה חד-הורית.
• הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יוכלו לבקש החזר נוסף מהמדינה עבור הוצאות מיוחדות שיידרשו לשאת בהן בעקבות מגבלות הקורונה.
• הורים שילדיהם נמצאים בקבוצת סיכון ורופא הילדים המטפל ממליץ להשאירם בבית כדי למנוע חשיפה לנגיף, יהיו זכאים לנצל את הזכויות המנויות לעיל, כל עוד המלצת הרופא לא משתנה.

2.לקיחת אחריות ממשלתית על הפעלת מסגרות לילדי עובדים חיוניים ולילדים במשפחות חד-הוריות/יחידניות, במקרה של סגר נוסף.

יש לאפשר למפעילות של מסגרות פרטיות שיכולות ומעוניינות להישאר פתוחות לעשות זאת, ולפצות אותן על אובדן ההכנסה במקרה שהנחיות משרד הבריאות יחייבו צמצום של מספר הילדים במסגרת. באופן דומה, יש לשאוף להפעלת כל הגנים הציבוריים במתכונת מצומצמת, ולקבוע מדרג של קדימות המתעדף ילדי עובדים חיוניים, ילדים להורים יחידניים/חד-הוריים וילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה בהן שני ההורים עובדים. ככל שהמדינה תצליח לפתוח מסגרות רבות יותר במקרה של סגר, כך יפחתו העלויות של מודל הפיצוי המוצע בסעיף 1.

3. הארכת חופשת הלידה בתשלום עד סוף הסגר.