אל על נאבקת על קיומה ותבקש מהאוצר הלוואה בסך 700 מיליון דולר. הסכום מבוסס על תחשיבי החברה בתרחיש בו היא כמעט מושבתת למשך שלושת החודשים הבאים. לפי דרישת האוצר, סכום הסיוע יינתן כהלוואה ולא כפיצוי, וכנגד ההלוואה תצטרך אל על להעמיד בטוחות להחזרתה. משימה קשה, על רקע חובות החברה, שהמשבר תפס אותה בעיצומו של תהליך הצטיידות בצי מטוסים חדשים בעלות של 1.6 מיליארד דולר, עליו התחייבה ונטלה הלוואות בגינו. כנגד ההלוואה אל על נדרשת מהמדינה גם להעמיד לה תוכנית צמצום והתייעלות עמוקים.

עוד נודע כי במקביל, נציגות העובדים, ההסתדרות ופרופ' ירון זליכה שגויס לעניין בודקים כעת דרכי ההתייעלות שלדעתם על החברה לנקוט כולל צמצומי כוח אדם בהנהלה ובמטה כדי לגבש את גרסתם להתייעלות, מול דרישות ההנהלה ובמטרה למזער פיטורי עובדים.

העובדים כבר הודיעו כי הם מוכנים לוותר על 15% מהשכר, ללא פיטורים, הצעה שנדחתה על ידי ההנהלה. לאחרונה הודיע מנכ"ל אל על גונן אוסישקין על דרישת ההנהלה לפטר 1,000 עובדים זמניים וקבועים, וכן קיצוצי שכר בגובה 20% מבעלי שכר גבוהה בקרב העובדים בהסכמים קיבוציים בחברה, וכן ויתור של חברי ההנהלה והדירקטוריון על 20% משכרם.

מבחינת סידורי האבטחה, המדינה כבר נותנת גב

בתחילת יוני 2003 הונפקה החברה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ביוני 2004,  לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מחברה ממשלתית לחברה מעורבת. בעקבות מימוש אופציות נוספות בדצמבר 2004, עלתה אחזקת חברת כנפיים אחזקות בע"מ (אל על) לכ-40% מהון המניות המונפק של החברה, ובינואר 2005, בעקבות החלטת אספת בעלי מניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון. 

ב-2008 החלה המדינה להעלות את השתתפותה בתקציב האבטחה של אל על ויתר חברות התעופה הישראליות, כפיצוי על הרפורמה של "שמיים פתוחים". רפורמה זו, כידוע, פתחה את שוק התעופה המקומי לתחרות והסירה את ההגבלות על מספר החברות שיכולות להפעיל טיסות בין ישראל ומחוצה לה, ועל התדירות של טיסות אלה. מאחר וחברות התעופה הישראליות נדרשות לסידורי ביטחון הדוקים יותר מהחברות הזרות שפתאום הציפו את השוק – המדינה מסבסדת מאז את עלויות האבטחה. 

טרם הרפורמה, השתתפה המדינה בכ-65% מהוצאות האבטחה. אלא שב-2013, שר האוצר דאז יאיר לפיד, אישר לחברות התעופה העלאה במימון האבטחה ל-97.5%. ומה קרה מאז? עלות האבטחה למדינה ממשיכה לטפס בכל שנה. בעקבות תחקירים שפורסמו בנושא, ספגה אל על ביקורת על כך שמשנה לשנה תקציב האבטחה עולה בעשרות מיליוני שקלים, בעוד מספר הנוסעים לא משתנה. ב-2018 לבדה שילמה המדינה (כלומר, אנחנו) לאל על כמעט מיליארד שקל על הוצאות אבטחה.

מדוברות אל עד נמסר כי היום (ג')  אחר הצהריים ייצאו עדכונים נוספים בנוגע למשבר.