ד''ר יעל בנבנישתי, מנכ''לית קרן ההשקעות מגדלי הים התיכון ונטורס: 
תופעת שינוי האקלים מהווה לא רק איום רציני על בריאות הציבור ככלל ועל ציבור בני הגיל
השלישי בפרט, אלא שגם עלולה לגרום למתח בין הדור הצעיר למבוגר. מבחינה בריאותית, שינויי אקלים עלולים לגרום להתפשטות ועליה בתדירות מחלות (בעיקר מחלות לב ונשימה), גלי חום וקור ועונת יובש ארוכה, להשפעות על בריאות הנפש ועוד. מבחינה חברתית, שלא בצדק, אנשים מבוגרים נתפסים כאדישים במידה רבה לנושאים של שינויי אקלים. בשנים האחרונות מתקיימים דיונים על עתיד כדור הארץ והדרכים להפחתת פליטת גזי חממה, אך נראה כי השיח מתעלם מהצורך להגן על אוכלוסיות פגיעות, ביניהן אוכלוסיית בני הגיל השלישי.

עד עכשיו לא עשינו מספיק כדי להגן עליהם, זה הזמן להתכונן לפני שיהיה מאוחר מידי
הדיון על שינויי האקלים מתקיים לעתים קרובות בהקשר של הבדלים בין-דוריים. כך למשל, מחקר שנעשה בארה''ב בשנת 2019 על 30,000 בתי אב, מצא שצריכת האנרגיה הביתית עולה ככל שעולים עם הגיל. מכיוון שפלח בני הגיל השלישי באוכלוסייה הולך וגדל, ומרביתם חיים בקהילה בבתים או בדירות, ממצא זה הינו משמעותי. שלא בצדק, אנשים מבוגרים גם נתפסים כאדישים במידה רבה לנושאים של שינויי אקלים. למרות שנראה כי הדור הצעיר הוא זה שמוביל את המהפכה הירוקה ובניסיון ''להציל את העולם'' סקר עמדות בריטי מצא שמרבית בני הגיל השלישי מודאגים משינויי האקלים. ניצול הסולידריות הבין-דורית לדאגה למורשת הסביבתית שתישאר לדורות הבאים הינה מנוף לביצוע השינויים שאנו כחברה נדרשים לעשות על מנת למנוע או לצמצם את שינוי
האקלים העולמי.

חשוב להכיר בעובדה שמבוגרים נוטים לסבול יותר ופגיעים יותר במזג אוויר קיצוני, שהופך נפוץ יותר ויותר ככל שכדור הארץ מתחמם. ההערכה היא שבין 2030 ל-2050, שינויי האקלים יובילו ל-250,000 מקרי מוות נוספים בשנה ממלריה, תת תזונה, שלשולים, לחץ וחום. עם עלויות בריאות נלוות של 2-4 מיליארד דולר בשנה עד 2030. מכאן שיש צורך בתכנון מתן מענים למשברים ומצבי קיצון עכשוויים כדוגמת גלי חום, שיטפונות וסופות- כאלו שכבר לא נצליח למנוע אך ללא ספק ישפיעו על האפשרות של האוכלוסייה המבוגרת לחוות הזדקנות בריאה. חשוב שכבר עכשיו כל מדינה תיערך לתת מענה לאוכלוסיית בני הגיל השלישי בדגש על שני אספקטים חשובים: דיור וחוסן קהילתי.

באשר לאספקט הדיור, חשיבה והתאמה של התייעלות אנרגטית ברמה הביתית יכולה להתקיים בשתי רמות – הראשונה מתחילה בשלבי הבנייה באימוץ מרכיבי בנייה ירוקה הכוללת בין השאר עקרונות לצמצום צריכת אנרגיה. השנייה נוגעת למבנים קיימים, שם ניתן לאמץ טכנולוגיות להתייעלות אנרגטית כדוגמת חלונות המתכהים באור השמש ומפחיתים את התחממות החדר, כיבוי או התאמה אוטומטיים של המזגן והאור ביציאה מהבית, תאורה חסכנית, התקנת מאווררי תיקרה ועוד.

הערכות חשובה לא פחות מנושא דיור ירוק בגיל השלישי, הוא הערכות לחוסן קהילתי במקרים של ''אסונות אקלים'' ברשויות מקומיות שחברות ב''רשת ערים בריאות'' קיימים ''מתאמי בריאות'', שתפקידם קשור בתכניות החוסן של הרשויות. תפקידם צריך לכלול גם סוגיית עבודה בנושא שינויי האקלים ובאחריותם להקים כוח משימה זמין ומאומן שיהיה מסוגל לתת מענה למצוקות אוכלוסיית בני הגיל השלישי בעיר במערך זה ראוי שישולבו בני הגיל השלישי עצמם. חשוב לזכור כי לאנשים מבוגרים יש עתודות עצומות של ידע, ניסיון וחוסן, מה שהופך את השתתפותם והמנהיגות שלהם במערכי החירום לזמין ויעיל, אך עדיין בצער ניתן לומר שהזדמנות זו לערב ולנצל את בני הגיל השלישי כמשאב האנושי לרוב מפוספסת. יתרה מכך, שילוב בני הגיל השלישי במערכי חירום תורם לנראות מעורבותם בקהילה ולחיזוק הקשר הבינדורי דרך פעילות משותפת למען מטרה משותפת.

אפיק נוסף מתייחס לקשר עם התושב הוותיק בזמן חירום והדרכות למצבי קיצון בעת שגרה. גם כאן לשימוש בטכנולוגיה יתרון משמעותי, שכן במצבי חירום לעיתים האדם המבוגר נשאר מנותק בביתו (במיוחד כשיש ניתוק מעליות וקושי בהעברת בקשה לעזרה). במקרים כאלו התקשורת עם האדם המבוגר יכולה להתקיים על גבי פלטפורמות טכנולוגיות (כגון טאבלט יעודי או פלטפורמה הפועלת על גבי מסך הטלוויזיה). גם בעת שגרה שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות אלו מאפשרות קשר עם התושב הוותיק, העברת הדרכות, מידע והתרעות לגבי מצבי קיצון, קרי גל חום, סופות, זיהום אויר ועוד.

למימוש וכדי לאפשר הזדקנות בריאה בצל שינויי אקלים, נדרשת הקמת קרן במימון ממשלתי שתערב את משרדי הבריאות רווחה ואיכות הסביבה למטרת סובסידיות. סובסידיות אלו ישמשו את הרשויות העירוניות - ברמה הבודדת להטמעת טכנולוגיות בבתים (בעיקר בבתי אב ברמה סוציואקונומית נמוכה), וברמת הרשות הן להקמת מערכי חירום, והן להטמעת שירותי קשר מבוססי טכנולוגיה עם התושב הוותיק. ללא תקצוב ממשלתי אנו עלולים להביא להגדלת הפערים החברתיים והבריאותיים, שכן אזורים בעלי חוסן כלכלי יסבסדו מהלכים סביבתיים ויקימו מערכי תמיכה לאוכלוסיות פגיעות ואילו אזורים סוציואקונומיים נמוכים לא רק שלא יוכלו לתת מענים למצוקות כראוי, אלא שגם לא
יצליחו להדריך ולהעביר מידע רלוונטי לתושבים המבוגרים.

לסיכום, שתי המגמות העולמיות שתוארו כבר לפני שנים – שינויי אקלים והזדקנות האוכלוסייה, כבר כאן וקשורות אחת בשנייה. בידינו הבחירה איך להגיב ובחירה זו תגדיר אותנו לדורות.