בסופו של דבר בתחקיר המקור, של חן ליברמן נחשפנו לעובדות מדהימות, של מעשיו של איבגי, שבאו לידי ביטוי בכתב האישום. ליטוף גבה של אישה, כשהנפגעת עצמה, אמרה שהיא לא ציפתה שדבריה יופיעו בכתב האישום... משה איבגי מתלבט בראיון, אם לקרוא לעצמו רשע, או השטן, עד כדי כך הנשים הצליחו למוטט ולשבור אותו, כגבר. אני מוכן לקבל את הטענה שנשים רבות, כפי שהופיעו בעובדה, נפגעו ממעשיו. אבל מה שמפריע לי, שהצד הגברי, של איבגי, נמחק לחלוטין והוא מבטל את עצמו כגבר, שיש לו גם רגשות. גם הוא נפגע מזה, שנשים שעשה בהן מעשים מגונים (וכאמור מדובר בשלושה מקרים טריוויאלים לחלוטין) לא התנגדו באופן פעיל, אלא בחרו לשתוק ואז לשפוך עליו מים רותחים, עד כדי רצון למחוק אותו לחלוטין. לפי דעתי, יש פה הרבה רגשות סובייקטיביים של הנשים, מכל מני סיבות, ובעיקר פסיכולוגיות, שגורמות להן להרגיש רע. אבל לפי דעתי, זה לא מוצדק להשליך את זה על גברים כמו איבגי. אף אחד לא חקר את העניין, עד כמה הנשים עצמן, סובלות מבעיות נפשיות אלו ואחרות, שגורמות להן להאשים את הגבר. מדוע הזכות של האישה, גוברת על הזכות של הגבר. גם לו יש זכות שיראו את נקודת המבט שלו