"אמילי בפריז" היא לא סדרת מופת טלוויזיונית של נטפליקס שמפתיעה את הצופים שלה, אלא להיפך - כולנו יודעים בדיוק עד כמה העלילה ביזארית ומביכה, ולעיתים גם צפויה.

"אמילי בפריז" עוקבת אחר אמילי קופר הצעירה האמריקאית שמגיעה לפריז, ללא ידע בצרפתית, ואיכשהו היא משתלטת לכולם על העניינים. דרך אגב, אם הייתה טיפה של אמינות בסדרה אמילי כבר מזמן הייתה מפוטרת. כמעט בכל פרק אמילי קופר מצליחה לגרום לתקלה או לעשות נזק שאמור לעלות לה לפחות בשימוע או השהייה של תקופה מחברת השיווק שבה היא עובדת. אבל אלו לא החיים האמיתיים, ואמילי בפריז היא אסקפיזם מוחלט מהמציאות, וכנראה שזה בדיוק הקהל אליו כיוונו יוצרי הסדרה. קהל שלא כל כך אכפת לו שיש חורים בעלילה או מי אמר למי מה, אלא בעיקר מסתכל על מה הדמויות לובשות.

גם בעונה הזאת, בדומה לעונות הקודמות, העלילה אינה הקו המנחה שמוביל את הסדרה. העלילה הקודמת הסתיימה בהצעת האירוסין של גבריאל (מושא אהבה הסודי של אמילי) לקמיל, שהיא בכלל מאוהבת באישה אבל אז מגלה שהיא בהריון מגבריאל.

טלנובלה כבר אמרנו? בעונה הזאת זה הופך להיות ממש קרינג'. קמיל, שנעלבת שאמילי עדיין מאוהבת בגבריאל, נעלמת לכולם (לא ברור איך אפשר להיעלם בימינו כשיש GPS - וכך דרך אגב, ספוילר קטן ולא משמעותי, מצליחים לאתר אותה) ואז היא מחליטה לעבור לגור עם גבריאל, שממנו נכנסה להריון, למרות שהיא בכלל בעצמה מאוהבת באישה אחרת בשם בסופיה. סופיה, גם היא, עוברת לגור עם קמיל וגבריאל יחד באותה הדירה כשאמילי מתחילה לצאת עם גבריאל. 

 

האם אתם מכירים גבר שהיה מסכים לעבור לגור עם האקסית שלו ועם בת זוגה הנוכחית באותה הדירה? קשה לי להאמין שדבר כזה היה מתרחש במציאות, אבל שוב כמו בכל עונה של "אמילי בפריז" העלילה מעולם לא הייתה אמינה. הקהל של הסדרה מאוהב בנופים של פריז, בתלבושות ובתפאורה המריבה וכל מה שקורה בין לבין, שזה בעצם הדיאלוגים המופרכים של הדמויות, כנראה לא מפריעים לאף אחד.

במהלך הסדרה מגלה מינדי, חברתה של אמילי, והלהקה שלה כי הם זכו לייצג את צרפת באירוויזיון הקרוב. אם כבר דיברנו על קווי עלילה לא אמינים בכלל בסדרה, ידוע כי בחיים האמיתיים הנציג באירוויזיון נבחר בצורה הרבה יותר מסודרת על ידי תאגיד השידור הציבורי של צרפת. בהמשך נאמר למינדי וללהקתה כי עליהם יהיה לממן את הפקת השיר כי למארגנים של האירוויזיון נגמר התקציב - עוד משהו שמעולם לא היה קורה במציאות כי לתאגיד השידור יש תקציב מיוחד שמיועד אך ורק לעניין הזה.

נכון, זאת לא סדרה שתזכה בפרסים על כתיבה מושחזת או דמויות שגורמות לנו להזדהות עם מה שהן עוברות כי זוהי אינה המטרה בצפייה. קשה להזדהות עם אמילי כי התכונות שלה קצת פלקטיות, נכון שהיא קצת תמימה וקצת מבולבלת אבל זה בעיקר גורם לנו לרצות להיות היא, ולא להזדהות איתה. כמה חייה של הצעירה האמריקנית שעובדת בשיווק יכולים להיות מסובכים? כולנו רוצים להיות רזים, צעירים, להתלבש יפה, ולהיות נרדפים על ידי בני המין השני.

לא משנה מה אמילי עושה, כמעט ואין לכך השלכות משמעותיות או ממשיות על חייה. היא תמיד מסתבכת ותמיד פותרת את הבעיה. זה בעיקר גורם לנו לקנא, וזה כנראה מה שאנחנו רוצים לראות בזמן שאנחנו שקועים בדאגות שלנו בישראל, חוששים מפריצת מלחמה אזורית.

משהו אחד רציני שאפשר ורצוי להתייחס אליו בעונה הזאת - אחת הדמויות מתגלה כמטרידה מינית. הסדרה מתייחסת לנושא הזה ברצינות והדמות זוכה לשלם על מעשיה, ובכל זאת הטיפול בסוגיה עדיין מסתמן כשטחי ולא מעמיק מספיק. הדמות שמתלוננת על ההטרדה אמנם מתלבטת אך מגלה אומץ, וכיום ידוע שרוב הנשים שעוברות הטרדה או תקיפה מעדיפות להימנע מתלונה. זה היה הרבה יותר אמין לראות שהדמות לא מתלוננת מחשש שמא הדבר יזיק לה, אבל זאת סדרת פאן, ועדיף היה להראות הפי אנדינג מאשר אישה מוטרדת שסובלת מייסורים.

עוד ב-

הצצה ראשונה לעונה החדשה של "אמילי בפריז"

לכתבה המלאה

לסיכום: אם אתם מחפשים קומדיה מתוחכמת, זה לא ממש בשבילכם. אבל מי שצפה ואהב את העונות הקודמות, יאהב גם את העונה הזאת. אם אתם רוצים לברוח לכמה שעות מהמציאות העגומה והחדשות המורכבות שיש לנו כאן מדי יום, תמצאו ב"אמילי בפריז" את הגילטי פלז'ר שלכם. כמה שעות של פאן וקלילות מול הטלוויזיה עוד לא הרגו אף אחד.