עבור יוסי עדני, מספק ה-25 בדצמבר הקרוב סיבה לחגיגה כפולה: יום הולדת לבן, ניתאי (שיחגוג 7), לצד ציון 4 שנים להקמת פרויקט חולה על כדורגל – האכסניה האולטימטיבית עבור כל מי שחייו סובבים סביב הכדור העגול, אשר מרכזת בפלטפורמות השונות כ-45 אלף עוקבים.

"זו בקהילה שצמחה תוך כדי תנועה", מספר עדני (38), בלוגר, פודקאסטר, אנליסט כדורגל ומאמן כושר. "אנחנו כל הזמן מרחיבים את הגבולות. פתיחת דף פייסבוק, התגלגלה בהמשך לאתר ייעודי, הרצאה שנקראת 'הדרך לפסגה – על כדורגל, תשוקה והשראה' וגם ל'חולה על כדורגל – הפודקאסט', שהקמתי יחד עם עיתונאי ONE, גיל קנל והפודקאסט 'בית"ר פוד', שעוסק בבית"ר ירושלים. בנוסף, אני עורך ערבי צפייה משותפים במשחקי כדורגל ופאנלים, וכן מגיש אחת לשבוע את תוכנית הספורט היומית של רדיו ירושלים".  

איך נולדה הקהילה?
"תמיד אהבתי כדורגל, וכירושלמי את בית"ר במיוחד. אחרי הצבא עשיתי קורס מדריכי חדר כושר, אחריו קורס מאמני כדורגל במכון וינגייט, ובהדרגה נכנסתי לענף. בשלב הראשון הצעתי את עצמי בחינם למחלקת הנוער של בית"ר ירושלים כדי לרכוש ניסיון ולהשתפשף, ומשם המשכתי למועדונים נוספים כמו בית"ר נורדיה וסקציה נס ציונה, שהייתי מאמן הכושר שלה בעלייה לליגת העל (עונת 2019-2018).

באותן השנים התחלתי גם לכתוב. פוסט שפרסמתי בדף 'מעוז צור בהתקפה מתפרצת', הביא לכמה לייקים ונתן לי הרוח הגבית. כתבת הביכורים הייתה על המשחק האחרון של אנדרס אינייסטה במדי ברצלונה שעלתה בפרופיל האישי של בפייסבוק, והובילה לעוד ועוד תוכן שיצרתי. מכאן בעצם צמחו חולה על כדורגל – דף פייסבוק והקהילה, שצברו תאוצה, התגבשו והתעצבו. בשנתיים הראשונות לפעילות הקפדתי לשמור על אנונימיות: לא רציתי שיידעו מי אני, היה לי חשוב שהתוכן יהיה בפרונט. באפריל 2020 הרגשתי בשל להיחשף. מאז, כולם כבר יודעים שאני האיש שעומד מאחורי חולה על כדורגל".

מה מייחד את הקהילה?
"הקהילה שלנו מורכבת ממי שבאמת אוהב כדורגל. אנחנו מדברים על כל מה שקורה בענף באופן מקצועי, עם הרבה תשוקה והרבה כבוד – בלי פופוליזם. המטרה היא לתת במה לדעות מגוונות ולייצר שיח, אנחנו לא מסחטת לייקים".

מהלך משמעותי שהובלתם כקהילה?
"אני לא אשכח את הכתבה שראיתי בערוץ 14, שעסקה בחרם שעשו על ילד בבית הספר בו הוא לומד ותיארה את הסבל הגדול שהוא עובר מדי יום. החלטתי שעם העניין הזה אני לא מוכן להשלים. יחד עם הקהילה ודרך הכדורגל, אנחנו פועלים לגרום קצת שמחה לילדים שסובלים מנידוי חברתי.

המקרה הראשון שלקחנו על עצמנו היה של ילד שבעקבות חרם הסתגר בבית, ורק צפייה בכדורגל גרמה לו קצת נחת. בעקבות השידוך שערכנו בינו לבין ראשי הקבוצה אותה הוא אוהד, הוא קיבל מנוי ומגיע למשחקים – והכי חשוב: מצב הרוח שלו השתפר מאז פלאים. כדורגל זה כוח, ואנחנו משתמשים בכוח הזה לטובה".  

יוסי עדני (משמאל) וגיל קנל, מראיינים את ולדימיר איביץ', בעוד פרק של "חולה על כדורגל – הפודקאסט" (צילום עוז נקש/אולפני פודקאסטודיו)

דבר אחד שלא יודעים על הקהילה ועליך?
"היום הפה הוא הכלי החזק שלי: יש לי פודקאסט והרצאה, כשבנוסף אני מגיש תוכנית ספורט ומתראיין על בסיס קבוע באמצעי התקשורת – אבל באופן קצת אירוני, כילד התחלתי לדבר בגיל מאוחר יחסית. מי יכול היה לדמיין באותה התקופה שכשאגדל אהיה חזק דווקא בדיבורים?".   

איזה נפח תופסת הקהילה מסדר היום שלך?
"את חולה על כדורגל הקמתי ב-10 אצבעות, ואם להודות באמת אני עדיין לא מצליח לעכל את ממדי ההשפעה של הפלטפורמה הזו. באופן טבעי, ככל שהקהילה מתעצמת, גדל הרצון להמשיך ולהתפתח. אני גאה במיזם הזה, ויחד עם מנהלי הקהילה מוכן להשקיע בו את הזמן והאנרגיות".

במבט קדימה, איך אתה רואה את הקהילה בשנים הקרובות?
"החלום הוא להגדיל את מספר החברים ולהגיע לעוד קהלים. בתוכניות לעתיד: מכירת מרצ'נדייז עם הרבה פריטי כדורגל נדירים, ואפילו התרחבות להופעות בטלוויזיה".