הסיפור מאחורי הליגה האנגלית בעברית התחיל במחצית הראשונה של העשור הקודם. משפחתו של יואב מודעי עברה להתגורר באירלנד (הוריו שירתו שם כדיפלומטים) והנער הצעיר, גם כדי להקל על חבלי הקליטה, החליט לייסד פלטפורמה בעברית שתתמקד בכדורגל במדינת הוד מלכותה. די רחוק משם, במזרח התיכון, נער צעיר אחר, מוטל'ה רפלד, חיפש במה לכתיבת טקסטים על הליגה האנגלית. השידוך בין השניים (שאליו הצטרפו במהרה גם האחים, נדב מודעי ויונתן רפלר), הוביל לגיבושה של אחת מקהילות הספורט המובילות בישראל.

איך נולדה הקהילה?
"מהרצון להביא לקדמת הבמה את התרבות שסביב הכדורגל האנגלי, את הקסם שהוא הרבה מעבר למשחק עצמו", מסביר רפלד. "היינו אמנם שני חבר'ה צעירים, אבל ידענו כבר אז לזהות שיש צמא מאוד גדולה לסיפורים שנוגעים לכדורגל האנגלי, למה שקורה מאחורי הקלעים – והקפדנו גם על שילוב של ניוז וראיונות בפעילות השוטפת. דויד לואיז, ריו פרדיננד ואלכסנדר מיטרוביץ' הם רק חלק מרשימת כוכבי הפרמייר-ליג שהתראיינו פה.

אם בתחילת הדרך מינפנו את הפלטפורמה באמצעות שילוב עיתונאי ספורט מוכרים כמו אורי קופר או שרון דוידוביץ' – הרי שהיום, אחרי שכבר צברנו בסיס גדול של עוקבים, אנחנו מבקשים לתת במה לכותבים מוכשרים שעושים את צעדיהם הראשונים בתחום".

מה מייחד הקהילה?
"אני חושב שהיינו החלוצים בכל מה שנוגע לכתיבה על כדורגל בשפה שהיא לא ממש עיתונאית, בלייצר שיח שהוא שונה ואחר. אנחנו לא כפופים לכל מיני חוקים וכללים שיש בתקשורת הספורט השגרתית, וכותבים רק על מה שמעניין אותנו. מעבר לזה, צריך גם להביא בחשבון שאנחנו מתעסקים במוצר הכי טוב בעולמות הספורט – הליגה האנגלית. זו הליגה הכי אטרקטיבית, ומי מושכת מגוון עצום של קהלים. עבורינו, כל קפיצת מדרגה שעשינו: מ-1,000 ל-2,000 עוקבים, מ-5,000 ל-10,000 עוקבים, ומ-20,000 ל-30,000 עוקבים, היא ממש לא מובנית מאליה.

באופן אישי, הרגע שבו הבנתי שאנחנו באמת מצליחים לנגוע באוכלוסייה גדולה, הייתה דווקא אחרי הפסד של מכבי חיפה, הקבוצה שאני אוהד. בנסיעה הביתה מדוכא במטרונית, קלטתי שהבחור שיושב לצידי נמצא על הדף שלנו. זה שמבין שלל אתרים וערוצים, הוא בחר דווקא בנו – עשה לי את היום".

מהלך משמעותי שהובלתם כקהילה?
"הקרנה חגיגית של גמר ליגת האלופות 2021 בין צ'לסי למנצ'סטר סיטי. זה קרה בחוף מציצים, ובהשתתפות מאות מחברי הקהילה. אחרי התפרצות הקורונה והכדורגל שהושבת, זה היה אירוע מרגש, שגם הראה את העוצמה שלנו".

מפגש צפייה של קהילת הליגה האנגלית בכדורגל בחוף מציצים (צילום מתוך האוסף הפרטי)

דבר אחד שלא יודעים על הקהילה?
"מפגש הצפייה הראשון שעשינו כקהילה, היה בטמפל בר ביורו 2016, במשחק בין אנגליה לסלובקיה. יואב אז היה בן 16 ובכלל אסור היה לו לשתות, אני הייתי חייל טרי והגעתי על חצי מדי א'. בדומה ליואב, הקהל שלנו היה גם הוא די צעיר, וברובו מתחת לגיל בו נכנסים לברים. חוץ מענייני אלכוהול, המשחק עצמו היה משמים והסתיים בתיקו מאופס. בצד האופטימי, קצת גדלנו מאז ואפילו נבחרת אנגליה השתפרה. היום אפילו יואב יכול לקנות בירה בחסות החוק".

איזה נפח תופסת הקהילה מסדר היום שלכם?
"זה תלוי, ומשתנה מתקופה לתקופה. לשנינו חשוב לשמור על הליגה האנגלית בעברית כתחביב, לא כפרנסה – בטח בהתחשב בזה ששנינו השתלבנו בתקשורת הספורט בישראל. יואב (23) הוא שליח ערוץ הספורט לארצות הברית ואני (25) עיתונאי עצמאי. אני כן יכול לומר שבימים שיש לי פחות זמן להקדיש לפרויקט, אני מתמלא ברגשות אשם עזים".

במבט קדימה, איך אתה רואה את הקהילה בשנים הקרובות?
"ממשיכה לצמוח. אנחנו רוצים להמשיך לספק תוכן חדשני, להישאר רלוונטיים גם בעידן שבו הערך של המילה הכתובה רק הולך ופוחת. השאיפה היא שהליגה האנגלית בעברית תמשיך לגרום לחברי הקהילה שלנו ולי לשמוח ולחייך".