ויראלי
מציינים שנה למתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר: הנושא החם ברשת
צה"ל 7 באוקטובר 2023:
— avishai matia (@avishai_matia) October 4, 2024
זחוח. כושל. רופס. מבולבל.
איטי. מפקיר. נעלם. מובס.
צה"ל 7 באוקטובר 2024:
מפוכח. מדויק. מאומן. חד.
מקצועי. תוקפני. אכזרי. מנצח.
שנה. ב7 לאוקטובר קצת אחרי 6 וחצי בבוקר ישר הבנתי. הבטחתי לעצמי שזו תהיה עדות נצח וכך היה כשהמפלצות ברגע אחד מחקו הכל. החומרים סייעו למאות משפחות שפנו לדעת ובעיקר לגורמים רשמיים. מצאתי את עצמי במצבים קשים מנשוא שלא דמיינתי. תיעודים קשים לצפייה וממצאים שהעברתי לגורמים ולא ניתן…
— נועה מגיד | Noa magid (@NoaMagid) October 7, 2024
"המחיר כבד, אבל האמונה בצדקת הדרך שלמה. כך פעלתי לפני ה7 וכך אפעל תמיד, כל עוד הקב"ה ימשיך לחזק ולטשטש את הזוועות מהמציאות היומיומית שלי. אני רוצה לרגע להודות לכם - שותפים מלאים לכאב. לקחתי על עצמי ונשבעתי, לא אפסיק לעולם, כל יום, תמיד, כי אם נשכח אין לנו זכות קיום".
למה אין צפירה ב-7 לאוקטובר? pic.twitter.com/kR5FR5sbaT
— נאור ירושלמי (@nyerushalmi) October 6, 2024
שנה שלמה מאז ה-7 באוקטובר.
— מואיז הקטן ® (@LittleMoiz) October 7, 2024
366 ימים.
קצת מספרים על ירי ואזעקות בתוספת גרף דינמי של כל האזעקות החל מ-06:29 באוקטובר 2023 ועד 23:58 ב-06 באוקטובר 2024.
שיגורים:
13200 מרצועת עזה
12400 מלבנון
400 מאירן
180 מתימן
60 מסוריה.
אזעקות:
10914 מרצועת עזה
12049 מלבנון
4384 מאירן
415 מתימן… pic.twitter.com/oBKPz4VniI
בגזרת הפייסבוק, בולטים מספר פוסטים, כאשר מעל כולם הפוסט של "הפשוטע" שם נכתב: "כל מה שזכור לי מה7 באוקטובר אלה תמונות. תמונות ממש יפות של אנשים ממש יפים שהאנשים הקרובים אליהם הפיצו עם מספרי טלפון כי הם היו נעדרים. הדבר הכי משמח היה שכתבו על תמונה של נעדר שזה לא רלוונטי כי הוא נמצא, כי הוא יצר קשר, כי הכול בסדר. אבל רוב הסופים לא היו טובים ואותן התמונות המשיכו להופיע בשבועות אחר כך ולצידן סיפורים עצובים שנצרבו לי ולכולנו בראש".
"וביידן שנראה כריזמטי לכמה דקות וחיילים עם שפמים ורחל מאופקים ומני ממטרה וכתבת מצרית עם עברית מגוחכת ומשפיען עזתי שעושה ילדים יוצרים סרטים. ואם רק להיזכר בתקופה ההיא עושה לי מועקה על הלב אז קשה לי בכלל לדמיין מה זה עושה לכל האנשים שבאותו היום או מאז איבדו את המשפחה שלהם, את החברים שלהם, שכמעט איבדו את חייהם בעצמם, שמשרתים בצבא, שמפונים מבתיהם, שהאהובים שלהם חטופים בשבי והם עדיין מחכים שהם יחזרו הביתה. ברור לי למה מחר זה יום זיכרון אבל אף אחד מאיתנו לא צריך שיזכירו לו. כולנו עדיין באירוע".
.
עוד ב-
הכתבות החמות
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה