ויראלי
מנחה "האח הגדול" נזכר: "למה לא חיבקתי אותו חזק מספיק?"
מנחה הטלוויזיה גיא זוארץ משתף בהתמודדות עם אובדן אחיינו מאז שנרצח ב-7 באוקטובר לפני שנה: "הזריחה הזו עצרה את הזמן מלכת עבורנו"
מנחה "האח הגדול" גיא זוארץ משתף היום (שני) בתחושות הקשות שמלוות אותו מאז רצח אחיינו עילי ברעם ז"ל בפסטיבל הנובה לפני שנה ב-7 באוקטובר.
עוד ב-
בפוסט שפרסם בחשבון האינסטגרם שלו כתב גיא זוארץ כי מאז הרצח המשפחה הקרובה מתמודדת עם השכול, ולמרות זאת בוחרת להמשיך לחיות: "שנה. שנה מאז הזריחה בשבעה באוקטובר …עילי הגיע לשם חצי שעה לפני כדי להספיק לרגע השיא הזה .זה היה אמור להיות הרגע היפה ביותר… של צעירים יפים כל כך … אבל השמש לא הביאה איתה יופי. הזריחה הזו עצרה את הזמן מלכת עבורנו. קראתי אמא שכולה שכתבה שהיא הכי חששה מהרגע הזה - להבין שעבר מחזור חיים שלם - חלפו כל העונות, תמו כל החגים… אבל האוויר עומד. מרגישים את זה בבתים שלנו.
האם הרגע הזה יימשך לנצח? יש מי שמנסים לחזור אחורה.. למצוא כל פרט, כל רמז על הרגעים האחרונים… יש מי שהמילים האחרונות שהם שמעו, מלוות אותם יום וליל… כולנו מנסים להיאחז במשהו, כשאנחנו עומדים על פי תהום… שום דבר לא ישוב להיות כמו שהיה… ושום דבר לא הכין אותנו לרגע הזה… הזכרונות כל כך מלאי חיים… אמרתי לו מספיק שאני אוהב אותו ? הייתי מספיק טוב עבורו ? למה לא חיבקתי אותו חזק מספיק בפעם האחרונה שראיתי אותו,
מה היה קורה אם הוא רק לא…. המחשבות האלה לא עוזבות".
בהמשך הוסיף זוארץ: "כל יום שעובר, כל שעה, כל שנייה, מרגישים את החלל העצום שנפער, חשבנו שאהבה שלנו לעילי היא הדבר הכי גדול עד שאיבדנו אותה… הזמן הוא תזכורת אילמת. שנה שאני מנסה ללכת לאורו של המלאך שלי, החלומות השתנו, ההבנה מה חשוב באמת. איך ממשיכים מכאן? בכל יום, בכל שעה, התשובה היא אחרת… יש רגעים שהחושך כולו שוב על פני תהום, יש זמנים שאור השמש מצליח לחדור ולהיכנס. מה שעוזר למשפחה שלי, היא המחשבה שעילי, האחיין האהוב שלי - בטוח רוצה לראות אותנו מלמעלה ממשיכים לחיות מעבר לכאב…ממשיכים לשיר חזק בארוחות שישי ממשיכים להנות ממתנת החיים שקיבלנו ממשיכים לבחור בחיים. כי את אור השמש לא יצליחו לכבות לעולם".
מה היה קורה אם הוא רק לא…. המחשבות האלה לא עוזבות".
בהמשך הוסיף זוארץ: "כל יום שעובר, כל שעה, כל שנייה, מרגישים את החלל העצום שנפער, חשבנו שאהבה שלנו לעילי היא הדבר הכי גדול עד שאיבדנו אותה… הזמן הוא תזכורת אילמת. שנה שאני מנסה ללכת לאורו של המלאך שלי, החלומות השתנו, ההבנה מה חשוב באמת. איך ממשיכים מכאן? בכל יום, בכל שעה, התשובה היא אחרת… יש רגעים שהחושך כולו שוב על פני תהום, יש זמנים שאור השמש מצליח לחדור ולהיכנס. מה שעוזר למשפחה שלי, היא המחשבה שעילי, האחיין האהוב שלי - בטוח רוצה לראות אותנו מלמעלה ממשיכים לחיות מעבר לכאב…ממשיכים לשיר חזק בארוחות שישי ממשיכים להנות ממתנת החיים שקיבלנו ממשיכים לבחור בחיים. כי את אור השמש לא יצליחו לכבות לעולם".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה