מחיסכון להשקעה:  כל מה שצריך וחשוב לדעת במעבר מחיסכון להשקעה

ריבית, אינפלציה ותקציב מלחמה: כיצד עשויות להשפיע עליכם ההתפתחויות הכלכליות האחרונות?

הקפסולה היא פינה חדשה, המסכמת ומנתחת את החדשות הכלכליות המרכזיות של השבועות האחרונים, יחד עם מומחי הפניקס – ומביאה את השורות התחתונות מאחורי ההחלטות הגדולות, שעשויות להשפיע על הכיס של כל אחד ואחת מאיתנו

בשיתוף הפניקס | 
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס (צילום Shutterstock, Magma Images, רמי זרנגר באדיבות הפניקס)
מדי חודש, במסגרת פינה חדשה "הקפסולה" – ינתחו ויסבירו מומחי הפניקס את החדשות הכלכליות הנוגעות לכולנו. בפינת הביכורים, מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, מנגיש את האירועים הכלכליים הבוערים בגובה עיניים: מהחלטת בנק ישראל על גובה הריבית והתמתנות האינפלציה, דרך אישור תקציב המדינה, ועד להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל בידי סוכנות מוד'יס.
האירוע: הותרת הריבית על 4.5%
לאחר ששנת 2024 נפתחה בקול תרועה, עם הורדת ריבית (הפחתה של 0.25%, לרמה של 4.5%), תהו הכלכלנים האם פברואר יעמוד בסימן הורדה נוספת. סימני השאלה הפכו לסימני קריאה, כשבנק ישראל הכריז כי הריבית תישאר ללא שינוי, כשההחלטה הבאה בנושא תתפרסם באפריל.
"החלטת בנק ישראל לא ממש הפתיעה אותנו", מציין שטרית. "לאחר הפחתת הריבית הראשונה, התראיין נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון לתקשורת הזרה, והדגיש כי ההמשך יהיה מאוד זהיר ומתון, כך שאין לצפות להפחתה בכל החלטה והחלטה.
כשמנתחים את החלטת הבנק, הרי שהסיבה המרכזית שבגינה הריבית נותרה באותו השיעור, נעוצה בערפל הקיים במשק על רקע מלחמת חרבות ברזל וסימני השאלה ההולכים ומתגברים באשר לעלייה במפלס הלחימה. זהירות ומתינות הן מילות המפתח. בנק ישראל נדרש להתנהל בתנאי משחק של אי-ודאות, כשבכל רגע הקלפים עלולים להיטרף מחדש. במצב עניינים שכזה, נדרש הבנק להימנע מהכרעות פזיזות, ובעיקר להיות עם האבצע על הדופק.
גם במצב העניינים המאתגר, מבקש הבנק להיצמד לתחזית שפרסם בינואר – כשבתרחיש המרכזי, הריבית תרד ותנוע בסוף השנה סביב 3.75%-4.0%. הבנק מתקדם נכון לעכשיו לפי המתווה, כשאין אירוע או גורם שמחייבים אותו לשנות כיוון ולהביא להפחתת ריבית כאן ועכשיו".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. "זהירות ומתינות הן מילות המפתח" (צילום יח"צ)
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"את הודעת בנק ישראל יש לבחון בראש ובראשונה במבט צופה פני עתיד", מבהיר שטרית. "מה שחשוב זו המגמה – כל עוד משאיר הבנק פתח לעוד הפחתות ריבית, אלו חדשות טובות למשקי הבית בישראל.
מאחר שהצפי הוא להמשך ירידות ריבית, האטרקטיביות של אפיקי החיסכון הסולידיים המסורתיים (לטווח קצר -בינוני) כמו פיקדונות וקרנות כספיות הולכת ופוחתת. לעומת זאת, מסתמן כי את מקוצם צפויים לתפוס מוצרים המאפשרים חשיפה לאג"ח.
בכל מה שנוגע לשוק הדיור, זה לא סוד שענף הנדל"ן נכנס ל-7 באוקטובר בסיטואציה מורכבת יחסית לאור הריבית הגבוהה במשק. אך עם כל הכבוד לריבית, נראה כי הפקטור המרכזי שישליך על הפעילות הוא המצב הביטחוני. מחסור גדול בכוח עבודה והאטת פעילות באתרי הבנייה, מייצרים ערפל ועלולים לגרום בעיות בהיצע בהמשך הדרך – מדובר בזעזועים שעשויים להשפיע על מחירי הדירות, ובשלב הבא גם על מחירי השכירות".
האירוע: האינפלציה ירדה ל-2.5%
האינפלציה בישראל ממשיכה להצטנן, ומדובר בעוד ירידה ביחס לחודש ינואר האחרון, אז עמדה האינפלציה על קצב  שנתי של 2.6%. בפרספקטיבה עמוקה יותר, זהו הנתון הנמוך ביותר מאז סוף 2021.
"האינפלציה חזרה למסגרת היעד שקבעה הממשלה, 1%-3% – כשהחשיבות מאחורי הנתון הזה, היא שבנק ישראל עתיד להרגיש יותר בנוח באשר להפחתות ריבית בהמשך השנה – צעד שיקל על נוטלי משכנתאות", מתאר שטרית. "חדשות מעודדות הן גם בכך שהירידה באינפלציה בישראל היא רוחבית באופן יחסי למה שאנו רואים בחו"ל – למה הכוונה? שהירידה באינפלציה מגיעה הן מצד הסחורות והמוצרים, שזינקו מאז הקורונה בעקבות כל השיבושים שהיו הן בצד ההיצע (כמו פגיעה בשרשראות אספקה, עליית מחירי התובלה וכו') והן בצד השירותים".

מלחמת חרבות ברזל. "המלחמה נתפסת כדיס-אינפליונית ומיתנה את קצב עליות המחירים" (צילום דו"צ)
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"האינפלציה מתמתנת מהר מהציפיות, כשהקטליזטור להתמתנות הוא כמובן המלחמה", מפרט שטרית. "המלחמה נתפסת כדיס-אינפלציונית, ולאחר שחווינו עליית מחירים חדות לאורך השנתיים האחרונות במרבית תחומי החיים, המלחמה מיתנה את הקצב. התקררות האינפלציה לא אומרת שעכשיו המחירים יורדים, אלא שהם עולים בקצב נמוך יותר. יוקר המחייה עדיין כאן.
אם רוצים להסתכל על חצי הכוס המלאה, ניתן להתעודד מכך שהמחירים ככל הנראה לא ימשיכו לטפס בקצב גבוה מיעד המחירים. מנגד, ניתן להסתכל גם על חצי הכוס הריקה, ולהתאכזב מכך שהמחירים עדיין גבוהים וצפויים להמשיך ולהכביד על משקי הבית.
נושא אחר שראוי בהתייחסות, הוא מדד מחירי הדיור, שמתפרסם עם מדד המחירים לצרכן – המצביע על כך שהמחירים בתקופת דצמבר 2023-ינואר 2024, עלו ב-1.2%. הנתון, הגבוה מהתחזיות, סותר למעשה את מה שרואים בשטח: חולשה בהיקפי העסקאות. דינמיקה כזו של ביקוש חלש ביחס להיצע גבוה, תומכת על פניו בירידת מחירים. ואכן, במהלך השנה האחרונה היינו עדים לירידה במחירים, אולם במדדי נובמבר-ינואר האחרונים המגמה התהפכה. 
בניגוד לעבר, את הטון נותנות היום עסקאות יד ראשונה (כלומר דירות חדשות) על חשבון עסקאות של דירות יד שנייה – זאת מכיוון שהקבלנים הולכים לקראת הרוכשים עם מגוון הטבות ומבצעים, שלפעמים עשויים להגיע אפילו למאות אלפי שקלים. ההטבות הללו לא מגולמות במדד, שבסופו של יום מודד רק את המחיר הרשמי שדווח לרשות המסים. על כן, אני סבור שזו עלייה פיקטיבית".
האירוע: אישור תקציב המדינה
התקציב הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל אושר לאחרונה – והוא יעמוד על סכום שיא של כ-584 מיליארד שקלים. התקציב החדש מתכתב כמובן עם מצב המלחמה, ומתורגם בראש ובראשונה לתקציב ביטחון מעובה, שזינק לכ-117 מיליארד שקלים.

ההצבעה בכנסת על אישור תקציב המדינה. "סדרי העדיפויות השתנו" (צילום פלאש 90/יונתן זינדל)
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"עלויות הגיוס של הממשלה התייקרו באופן ניכר – זו הבשורה המרכזית, והיא משתקפת היטב בתקציב המדינה", מדגיש שטרית. "כשעלויות גיוס החוב מתייקרות, ברמה הפרקטית אין למדינה בעצם ברירה אלא לנקוט בצעדי התייעלות, ולשנות סדרי עדיפויות לנוכח ההוצאות על תשלומי הריבית שנכפו עליה. מי שבסופו של דבר עלול להפסיד מזה, הוא הציבור הרחב. שירותים שונים לטובת הציבור קוצצו – ואני מעריך שזה לא הסוף.
היות ולממשלה אין יותר מדי גמישות בצד ההוצאות, עליה לנקוט בגידול בצד ההכנסות. העניין מתבטא בשורה של עליות מסים – ובהן: העלאת המע"מ בראשית 2025 (מ-17% ל-18%), המס על הטבק שעלה ממש לאחרונה, ומסים נוספים כמו מס בריאות. לכך יש לצרף גזרות כלכליות כמו הקפאת השכר הממוצע לחישוב דמי ביטוח לאומי וקיצוץ יום הבראה מכל עובד – שיורגשו בכיס של כולנו".
האירוע: הורדת דירוג האשראי של ישראל
מה שעמד באוויר תקופה לא קצרה, הפך לרשמי. סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית מוד'יס – מסוכנויות הדירוג הגדולות והנחשבות בעולם – הכריזה על הורדת דירוג האשראי של ישראל מרמה של 1A לרמה של 2A, כשלהורדת הדירוג מצטרפת גם תחזית שלילית להמשך. מאז החלה הסוכנות לדרג את ישראל (אי שם בסוף שנות ה-90) זו הפעם הראשונה שמוד'יס נוקטת בצעד שכזה. 
"סוכנות הדירוג בעצם מתארת עד כמה מסוכנת ישראל בהיבט הפיננסי, ביחס למדינות העולם ובהתאם לארבע קטגוריות מרכזיות – חוסן כלכלי, חוסן מוסדי, חוסן פיסקלי ופגיעות או רגישות לסיכון לאירוע", מסביר שטרית. "גם כאן, המלחמה והמצב הביטחוני-פוליטי-כלכלי, משחקים תפקיד מרכזי. לצד הורדת הדירוג ופרסום תחזית שלילית, חשוב גם לומר כי במוד'יס שיבחו את בנק ישראל, כ'מבוגר האחראי' במשק, על כך שידע להגיב במהירות למציאות המשתנה.

מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס (צילום רמי זרנגר באדיבות הפניקס)
את ההחלטה של מוד'יס אני מציע לקחת בפרופורציות הראויות – בראש ובראשונה משום שהדירוג של ישראל, 2 ,Aהוא עדיין גבוה באופן יחסי. אני לא נבהל מתרחשי אימים, לפיהם משקיעים ימנעו מלשים כספים בישראל, וחברות בינלאומיות יעתיקו מפה את פעילותן, לפחות לא כרגע. לא לשכוח, ישראל היא מעצמת היי-טק שמושכת משקיעים בפרופיל גבוה, ותמשיך להיות כזו. גם אם סוכנויות דירוג אשראי נוספות יישרו קו עם מוד'יס – צעד, אגב, שנראה בסבירות גבוהה – אסור להיכנס לפאניקה מיותרת".
המשמעות הצפויה למשקי הבית:
"השווקים הפיננסים לא ממתינים להודעות של סוכנויות הדירוג. כבר מראשית המלחמה – והרבה לפני ההכרזה של מוד'יס – ראינו שפרמיית הסיכון עלתה, מה שהוביל לכך שעלויות גיוס החוב של הממשלה התייקרו. הוצאות ריבית גבוהות יותר צפויות להוביל לצמצום בסעיפים אחרים כמו משרדים חברתיים, או לחילופין בסעיפים 'מחוללי צמיחה' – וביחד עם העלאות המסים, אפקט זה יורגש בקרב משקי הבית".
למעבר למתחם המלא: לחצו כאן
האמור הוא סקירה כלכלית מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: "החברה"), למטרת אינפורמציה בלבד ומובא כחומר רקע בלבד. אין לראות במסמך זה ובמידע ו/או הניתוח הכלולים בו הצעה או ייעוץ או המלצה לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם או במוצרים פנסיונים ו/או פיננסיים כלשהם. האמור לעיל אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות ו/או פנסיוני ו/או פיננסי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. המידע כולל ניתוח כלכלי למצב הקיים בשוק והינו בגדר השערה בלבד ונשען על אומדנים והערכות הנכונים למועד המוצג ושמטבע הדברים, אפשר שיתבררו כחסרים או בלתי מעודכנים וכן עלולים להתגלות סטיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל. ובכל מקרה אין החברה מתחייבת על דיוקו ו/או שלמותו ו/או היותו רלוונטי למקרה זה או אחר. אין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים או הפנסיוניים המוזכרים בו. הפניקס עוסקת, בין היתר, בשיווק פנסיוני (ולא בייעוץ פנסיוני), ולה זיקה למוצרים פנסיוניים ו/או פיננסיים המנוהלים על ידה. פורסם ביום 28.3.2024.
 
(בשיתוף הפניקס)
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה