המצב הכלכלי-חברתי בישראל מעורר דאגה רבה, כך עולה מדו"ח העוני לשנת 2022 שמפרסם הבוקר (חמישי) הביטוח הלאומי. רמת האי-שוויון בהכנסות ושיעורי העוני ניכרים וגבוהים מאוד גם בהשוואה בינלאומית. ב-2022, אז חיו בישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, בהן 873.3 אלף ילדים ו-152.5 אלף אזרחים ותיקים, שמשקפים שיעורי עוני של ,20.9% 28.2% ו-12.7% בהתאמה.

בשנת 2022 עלתה ריאלית ההכנסה החציונית נטו לנפש תקנית שממנה נגזר גם קו העוני,
בשיעור של ,1.9% וקו העוני הגיע ל-3,076 שקל הכנסה הכלכלית החציונית לנפש תקנית, זו שאינה מביאה בחשבון את התערבות הממשלה דרך תשלומי העברה ומיסים, עלתה בשיעור ניכר של 6.4%. העלייה בהכנסות היא תוצאה של הצמיחה במשק והגידול בתעסוקה ובשכר. הפערים בין עליות השכר בהכנסה הכלכלית וההכנסה נטו משקפים את ההפחתה המשמעותית בהיקף תשלומי העברה, תוצאה של הפסקה של מרבית הסיוע שהוענק בתקופת משבר הקורונה.

בין 2021 ל-2022 תחולת העוני של נפשות נותרה ללא שינוי – 20.9% בקרב משפחות ירדה תחולת העוני מ-20.5%- ל-20.2%. לולא התערבות הממשלה דרך תשלומי ההעברה והמיסים, תחולת העוני, הנמדדת לפי הכנסה כלכלית, של נפשות הייתה יורדת מ-32.1% ב-2021 ל-30.6% ב-2022 ושל משפחות מ-35.6% ל-33.8%.

בשנת 2022 צמצמו תשלומי ההעברה והמיסים את העוני של נפשות ב-31.9% ושל משפחות ב-40.3%, צמצום הנמוך מזה של השנתיים הקודמות. עם זאת, תרומת התערבות הממשלה להפחתת העוני ב-2022 גבוהה מזו שהייתה טרום משבר הקורונה. בשנת 2022 הורע מצבה של האוכלוסייה הענייה: עלייה נרשמה בעומק העוני ובחומרתו, בהמשך לעליות בשנה קודמת. העליות נרשמו כמעט בכל קבוצות האוכלוסייה.

תחולת העוני של ילדים עלתה מ-28.0% ב-2021 ל-28.2% ב-2022, תחולת העוני של אזרחים ותיקים ירדה מ-15% ל-12.7%, כתוצאה מהגדלת קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים והרחבת הזכאות. תחולת העוני בקרב משפחות ערביות נותרה כמעט ללא שינוי 38.9% ב-2021- ו-39% ב-2022 וירדה בקרב משפחות חרדיות מ-34.4% ל-33.7% שיעור הנפשות העניות מהחברה הערבית והחרדית בכלל העניים הגיע ב-2022 ל-64.3%, כ-41.9% ערבים ו-22.4% חרדים – כפול ממשקלם באוכלוסייה.

העוני בקרב משפחות עובדות המהוות כמחצית מהמשפחות העניות עלה: בקרב משפחות, שבראשן עצמאי נרשמה עלייה בתחולת העוני מ13.1%- ל,13.8%- ובקרב משפחות שבראשן שכיר מ-14.4% ל-14.9%. ממצאי העוני בפריסה גיאוגרפית מראים כי ממדי העוני במחוזות ירושלים, הצפון והדרום גבוהים מהממוצע. תחולת העוני של משפחות הגיעה ל-36.1%, 22.5% ו-22.9% בהתאמה. לעומת זאת במחוזות תל אביב והמרכז השיעורים נמוכים מהממוצע.

בקרב מקבלי גמלאות תחולת העוני גבוהה במיוחד במשפחות המקבלות גמלה להבטחת הכנסה ומזונות – 53.7% ו-37.3% בהתאמה. בשנת 2022 עלה שיעור הנפשות החשות עניות ושיעור משקי הבית שלא הצליחו לכסות את כל הוצאותיהם, ועלה גם שיעור המוותרים מסיבות כלכליות על ארוחה לפחות פעם ביומיים ועל פעילויות פנאי. לעומת זאת, שיעור המוותרים על טיפולים רפואיים ותרופות מרשם בשל סיבות כלכליות, דומה לשנה קודמת.

ברביעים השני והשלישי של 2023, כ-30.9% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות: 12.6% בביטחון תזונתי נמוך מאוד ו-18.3% בביטחון תזונתי נמוך. שיעור האוכלוסייה הבוגרת שלא יכלה מסיבות כלכליות להרשות מזון שאינו מזיק לבריאות היה 31.4%. בהשוואה בינלאומית, העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות. בקרב נפשות וילדים ישראל מדורגת שנייה לאחר קוסטה ריקה ובקרב אזרחים ותיקים היא מדורגת גם במקום גבוה אך לאחר כמה מדינות כיפן, אוסטרליה וארצות הברית.

עוד ב-

ביטוח לאומי עושה מהפכה במענקים: כמה תקבלו מה-1.1.2024?

לכתבה המלאה

אי-שוויון בהכנסות
מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה לפי ההכנסה נטו ירד בשיעור מתון של ,0.2% ובחישוב לפי ההכנסה הכלכלית ירד בין 2021 ל-2022 בכ-2%, בין 2021 ל-2022 עלתה ההכנסה נטו במרבית העשירונים בין 1.5% ל2.5%- ריאלית. בעשירון העליון הייתה העלייה נמוכה מהממוצע - ,0.7% ובתחתון חלה ירידה של .6.0%. בהכנסה הכלכלית נרשמה ב2022- עלייה בכל העשירונים, כאשר העלייה הלכה ופחתה עם העלייה במדרג העשירונים. העלייה הגבוהה יחסית בעשירונים הנמוכים ב-2022 כמו גם ב-2021 נובעת מחזרתם לתעסוקה של אוכלוסיות חלשות, שנפלטו יותר משוק העבודה בתקופת משבר הקורונה. בהשוואה בינלאומית אמנם מצב האי-שוויון בישראל פחות קיצוני מזה של העוני, אך הוא גבוה יחסית.