מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם נייר מדיניות הסוקר את השפעותיה האפשריות של מלחמה בעצימות גבוהה מול ארגון חיזבאללה. על אף שארגון הטרור גורם נזק רב ליישובים הצמודים לגבול וליישובים סמוכים, זוהי עדיין לא יכולתו האמיתית של הארגון, שעל פי הדיווחים מחזיק במאות אלפי טילים וחלקם עם ראשי נפץ כבדים שיכולים לגרום נזק רב.

נייר העמדה, שגיבושו נעשה בהובלתו של פרופ' צבי אקשטיין, בשיתוף Mind Israel ובהובלתם של אלוף (במיל.) עמוס ידלין ואלוף (במיל.) גיורא איילנד, מציג את צעדי המדיניות הנדרשים, בדגש על תרחיש בו הלחימה בצפון מתעצמת והופכת למלחמה. ההשפעות הכלכליות, על פי המחקר לפי התרחישים שהוצגו, עלולות להיות רחבות היקף וכוללות פגיעה משמעותית בפעילות המקומית ובפעילות הבינלאומית (ייצוא והשקעות זרות), לצד הגדלה משמעותית של הוצאות הממשלה לצריכה ביטחונית ותקציבי חירום לתמיכה במפונים, בנפגעים ובפעילות הכלכלית במשק.

בנוסף, הם צופים ירידה בהכנסות הממשלה לצד עלייה בהוצאות שתאיים על היציבות הכלכלית של המשק ותסיט אותו מתוואי הצמיחה הגבוהה של השנים האחרונות.

חוקרי המכון מציגים בנייר זה הערכות להשפעת הלחימה ומזהירים: "לאור המציאות הביטחונית והכלכלית החדשה על קובעי המדיניות מוטלת האחריות לפעול במהירות ובנחרצות להתאמת התקציב ועבודת הדרג המקצועי לסדרי העדיפויות החדשים. ברור כי חוזקתו הכלכלית של המשק היא תנאי הכרחי לשמירה על עצמאותה וביטחונה של מדינת ישראל".

התרחיש הראשון, שלוקח בחשבון מצב זהה למה שאנו חווים בשבועות האחרונים, לחימה בחזית מול עזה עם פעילות צבאית ממוקדת בגזרת הצפון ובאיו"ש. במקרה זה על פי תחזית המכון, צמיחת התוצר בשנת 2023 תהיה בשיעור של 1.5%, נמוכה משמעותית מתחזית בנק ישראל ערב המלחמה שעמדה על 3.0% ונמוכה אף יותר מצמיחת המשק בשנים 2022-2017, שעמדה על 4.2%. עבור שנת 2024 התחזית היא כי המשק יצמח בכ-0%-1% בלבד, כך שתחול ירידה של כ-1%-2% בתוצר לנפש.

התרחיש השני מתאר מצב בו מתפתחת מלחמה של ממש עם חיזבאללה. תרחיש  המאופיין במערכה צפונית של כחודש ימים. להערכתם, במהלך הרבעון הראשון של 2024 הכוללת מתקפה רחבה של צה"ל נגד חיזבאללה שתגרור תגובה של ירי טילים מאסיבי על יישובי הצפון בישראל. מבחינה כלכלית הם מניחים כי תתקיים עצירה של רוב הפעילות הכלכלית למשך חודש מקו חיפה (כולל) וצפונה, לרבות נמלי חיפה. עצירה זאת מתבטאת בגריעתם של 70% מהעובדים במחוזות חיפה-צפון (1.1 מיליון מועסקים, כרבע מכלל המועסקים במשק) – כלומר כ-780 אלף מועסקים, לפי התפלגות ענפים במחוזות אלו  למשך חודש.

עוד אמרו כי הם מניחים שמערכה זו כוללת פגיעה שאינה חמורה בתשתיות חשמל, כבישים ואזורי תעשייה. לכן לאור פגיעה אפשרית במקומות עבודה, נתיבי תחבורה ויכולת הייצור והתעסוקה; חזרת התושבים במחוזות חיפה-צפון שתתחיל עם סיום המלחמה בסוף הרבעון הראשון של 2024 תהיה מדורגת אל תוך הרבעון השני של 2024. בנוסף, אמרו כי הם מניחים שתתקיים ירידה מדורגת בכוח המילואים, כאשר ישנו כוח מגויס בסיום הלחימה (רבעונים 2-4) גם כדי לסייע בהתמודדות העורף ושיקום התשתיות. 

מכיוון שתחת תרחיש זה, ישראל תוקפת את חיזבאללה רק במהלך הרבעון הראשון של 2024, הניתוח הכלכלי עבור רבעון 4 של 2023 והתחזיות ל-2023 כולה - זהות לתרחיש הבסיס. תחת התרחיש הנוכחי הכולל גם מערכה צפונית, תחזית מכון אהרן לצמיחת המשק ב-2024 היא צמיחה שלילית של 2%. כאמור אובדן התוצר נובע מגריעתם של הנעדרים זמנית מעבודתם ומגיוס כוח מילואים רחב, בעיקר ברבעון הראשון. לפי הניתוח שלנו, הפסד התוצר השנתי ב-2024 כתוצאה ממעבר של אנשי מילואים מהמגזר העסקי למגזר הממשלתי הוא 20 מיליארד שקל.

עוד ב-

בנק לאומי: "ריבית בנק ישראל תרד בשנה הקרובה ל-3.75%"

לכתבה המלאה

מהמכון נמסר: "בתרחיש מערכה צפונית האומדן לעלות תוספת ההוצאות עקב המלחמה עד לסוף שנת 2024, כולל ירידה בהכנסות, הינו 111 מיליארד שקל. מתוכם 28 מיליארד שקל הוצאות ביטחון, 37 מיליארד שקל עלות התכנית הכלכלית ותשלומי חל"ת, 13 מיליארד שקל לשיקום ונפגעי רכוש, ו-3 מיליארד שקל עבור הוצאות אזרחיות ללא הוצאות בריאות ורווחה. אובדן ההכנסות צפוי להיות 30 מיליארד שקל. בהנחת קבלת  הסיוע הצבאי של ארה"ב (20 מיליארד שקל) ושימוש ביתרת קרן מס רכוש (12 מיליארד שקל) ובהנחה שהסטות התקציב וכספים חלוקתיים שאותרו על ידי הדרג המקצועי (10 מיליארד שקל) יוסטו לצורך מימון הוצאות הלחימה – תחזית הגרעון ל-2024 תחת תרחיש לחזית צפונית הוא כ- 6.8% כך שיחס החוב לתוצר יהיה בסוף 2024 כ-71.6%".