מדדים ומחקרים
מהפכה של צריכה: אלו ההשלכות של ביטול המס על החד"פ
הישראלי הממוצע צורך 7.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים מזהמים בשנה. לאחר שהממשלה לא הציגה חלופה למהלך שהחזיר את מחירם לקדמותו, ארגונים ירוקים העבירו מסמך למשרד להגנת הסביבה המפרט מגוון חלופות אפשריות להתמודדות עם המשבר. פעילי סביבה: "ישראל הולכת אחורה"
אחת היוזמות המשמעותיות בתחום הגנת הסביבה להן אחראית ממשלת בנט-לפיד היא הטלת מס על כלים חד-פעמיים, מהלך שקידמו שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה לשעבר תמר זנדברג. צעד זה הוביל להפחתה משמעותית בצריכת הכלים המהווים נזק סביבתי רחב היקף. עם הקמת ממשלת נתניהו השישית, הוחלט לבטל את המיסוי על הכלים החד-פעמיים, מהלך שהיה הבטחת בחירות של חלק משותפיו לקואליציה של ראש הממשלה.
המס שהוטל על ידי הממשלה הקודמת הפחית משמעותית את השימוש בהם: בתוך פחות משנה, ירדה הצריכה בכלים החד-פעמיים ביותר משליש. המס הכפיל למעשה את מחירם, והפך בפועל את רכישתם של כלים מעין אלה ליקרה ובזבזנית. עם כניסתה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן (הליכוד) לתפקידה, הכריזה הממשלה על גיבוש חלופה למיסוי המשמעותי, אלא שזו טרם הוצגה לציבור – והשימוש בכלים החד-פעמיים חזר להיקפיו הקודמים.
על פי כלכליסט, ברבות ממדינות המערב קיים איסור על מכירתם של כלים חד-פעמיים רבים. הצעד שיזמו ליברמן וזנדברג נועד להפחית את השימוש בהם ולא למנוע את צריכתם כלל. מטרתו, למעשה, הייתה להכיל בתוך מחירם של הכלים החד-פעמיים את הנזק הסביבתי הטמון בשימושם. כלים החד-פעמיים, כשמם כן הם, משמשים את הצרכן לפרק זמן קצר במיוחד: פלסטיק הוא חומר שאינו מתכלה, ואי אפשר למחזר אותו. כשהפלסטיק מתפרק הוא מחלחל לאדמה וכך חוזר אלינו באמצעות שתייה ומזון.
בין השנים 2009-2020 צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל לנפש הוכפלה. מדובר בנתונים מעוררי דאגה: היקף הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל עומד על פי חמישה מהצריכה הביתית באירופה. הישראלי הממוצע צורך 7.5 ק"ג של כלי פלסטיק חד-פעמיים בשנה. אלא שהממשלה נחשפה לנתונים אלה, והשרה סילמן כבר הביעה התנגדות לביטול המס. חרף כל אלה, החליטה הממשלה כי המס יבוטל ויוצגו צעדים חלופיים שיסייעו להתמודד עם המשבר, עד ה-29 ביולי לכל המאוחר. עד עתה, לא הוצעה על ידי הממשלה אף אלטרנטיבה למיסוי על הכלים החד-פעמיים.
התנגדה לביטול המס, הממשלה החליטה אחרת. השרה עידית סילמן (צילום: פלאש 90/ יונתן זינדל)
מסמך שהועבר למשרד להגנת הסביבה על ידי הארגונים הירוקים גרינפיס, צלול, פלסטיק פרי ישראל ונכתב בסיוע מומחי אקולוגיה מהקואליציה למניעת זיהום פלסטיק בישראל, מפרט המלצות לצעדים שונים אותם ניתן לנקוט כחלופה למס שבוטל. כך, למשל, מוצע להוציא את כלי הפלסטיק החד-פעמיים מבסיסי צה"ל, או להרחיב את חוק השקיות שיזם השר לשעבר עמיר פרץ. בנוסף, הוצע לאסור הכנסה או מכירה של כלים חד-פעמיים לחופי הים ולשמורות הטבע, במקומות אלה נוכחותו של הפלסטיק היא מפגע סביבתי עצום ואף סכנה למערכת האקולוגי ולמגוון הביולוגי. נוסף על כך, הוצע לאסור הגשת מזון ושתייה בכלי פלסטיק חד-פעמיים בישיבה במסעדות, בתי מלון, מקומות אירוח ועוד.
"המספרים מדברים בעד עצמם", אומר מור גלבוע, מנכ"ל הארגון הסביבתי צלול. "בסקר פסולת שערכנו עם עמותת אדם טבע ודין וד"ר גליה פסטרנק נמצא כי החקיקה והמיסוי גרמו לירידה דרמטית בפסולת של מכלי משקה גדולים וקטנים ושל כלי פלסטיק חד-פעמיים בחופים". ארגונים סביבתיים טוענים כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם שלא רק שאינה עוסקת בהפחתה של שימוש בכלי פלסטיק חד-פעמיים, אלא מעודדת אותו דה פקטו.
עוד ב-
"אין ספק שהצמדת ערך כלכלי לפלסטיק חד-פעמי, תוכל למנוע ממנו להפוך למפגע סביבתי שישאר בסביבה מאות שנים קדימה", מוסיף גלבוע. "לצערנו המס קיבל פרשנות פוליטית בעייתית מאוד. הפלסטיק החד־פעמי הוא מאויבי הסביבה והבריאות הגדולים ביותר וכל המחקרים הרפואיים מראים על השפעות קשות גם בתחום הבריאותי".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
