סקר האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך על ידי פרופ' תמר הרמן וד"ר אור ענבי, מציג נתונים עגומים על אמון הציבור במשטרה וביועמ"ש, בזמן שמעל שני הגופים האלה מרחפות פרשיות שנויות במחלוקת.

לפי הנתונים שפרסמו, אמון הציבור ביועמ"ש הוא הנמוך ביותר שנמדד ועומד על 31%. מדובר בירידה מ-42% ב-2020 ובממוצע על עמד על 49% בכל המדידות הקודמות. פילוח מידת האמון של הציבור היהודי, מעלה כי עד שנת 2018 מידת האמון בשלושת המחנות הפוליטיים הייתה דומה, ולעומת זאת, בשנתיים האחרונות נפערו ביניהם פערים. ב-2020, לאחר החלטתו של ד"ר מנדלבליט להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו, האמון בו עלה משמעותית במחנה השמאל וירד בימין. הפעם, גם במחנות המרכז והשמאל נרשמה ירידה ניכרת במידת האמון ביועץ, כאשר הירידה הגדולה ביותר היא בשמאל.

אמון הציבור במשטרה מגיע גם הוא לשפל חסר תקדים כשרק 29% ציינו כי יש להם אמון במשטרת ישראל. מדובר בערך הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות לפני כמעט שני עשורים, בשנת 2003. בקרב המרואיינים היהודים יש ירידה מתמשכת מאז 2018 באמון הציבור במשטרה, ובקרב הערבים נמדדה הפעם עלייה מסוימת, אך המגמה הכללית עדיין של ירידה.

פילוח לפי מחנה פוליטי, מעלה כי יש רוב של מי שאינם נותנים אמון במשטרה בשלושת המחנות כאחד, כאשר אי-האמון הגבוה ביותר הוא בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (72%), לאחר מכן בשמאל (62%) ובמרכז (54%).

מפרסמי הדו"ח מניחים כי לפחות חלק מהירידה באמון במשטרה נוגעת לפרשת NSO, והסקר מצביע על כך ש-56% אינם מסכימים כי משטרת ישראל מקפידה שכל האזנות הסתר והמעקבים הדיגיטליים אחרי אזרחים מהשורה הם בהתאם למגבלות החוק.

62% מהנשאלים בטוחים או חושבים כי סוכנויות המדינה, כמו המשטרה, מנהלות בארץ מעקבים או האזנות סתר אחרי אזרחים מהשורה. שיעור גבוה עוד יותר (82%) בטוחים או חושבים כך כשמדובר בחברות מסחריות כמו פייסבוק או גוגל. רוב גדול מצדיק מעקב אחר אזרחים במקרים של עבירות ביטחון, חשד למעורבות בעולם הפשע וחשד לחיפוש חומרים פדופיליים ברשת.

39% תומכים מול 43% מתנגדים להסדר טיעון עם נתניהו, לפיו הוא יודה בהאשמות נגדו ויפרוש מהחיים הציבוריים. פילוח לפי הצבעה בבחירות האחרונות, מעלה כי מחצית ממצביעי מפלגות הקואליציה (50%) תומכים בהסדר טיעון, בעוד מקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה תומכים בכך 29% בלבד.

עוד ב-

המשטרה מסתבכת? מבקר המדינה חוקר את השימוש ב'פגסוס'

לכתבה המלאה

סביב סוגית הקלון, השיעור הגבוה ביותר (45%) חושבים או בטוחים שיש נחיצות בהכללת מרכיב קלון בהסדר לעומת 36% שחושבים או בטוחים שאין בכך צורך. הפער בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי עצום: בשמאל רוב גדול (81%) סבורים שיש לכלול את מרכיב הקלון בהסדר אם יושג, במרכז רוב גדול פחות חושבים כך (63%) ובימין - רק מיעוט (26%).