היקף הרכבים החדשים שעולים על הכביש בישראל עולה משנה לשנה, וכך גם הצפיפות בכבישים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2019 היו כ-3 מיליון רכבים פרטיים בישראל, גידול של 3.66% לעומת 2018. מדובר אמנם במגמת ירידה בקצב הגידול (4.3% בשנת 2018, 4.8% בשנת 2017, 5.6% בשנת 2016, 5.1% בשנת 2015), אך עדיין גידול משמעותי בהיקף הרכבים הפרטיים שניזונים מאותן התשתיות. כך, המילה "פקק" כבר הפכה למציאות עבור כל מי שמגיע לאיזור תל אביב בשעות יום העבודה, כשהתוצר הינו עומס על תשתיות, זיהום אוויר, תאונות דרכים והמון זמן וכסף שיורד לטמיון בשל העומס בכבישים.

בשנים האחרונות הונחו על השולחן מספר פתרונות אפשריים לבעיית הגודש באיזור גוש דן. בימיו של שר התחבורה סמוטריץ' נוסה פתרון הרכב השיתופי, שיצר פקקי ענק מחד, אך גם הכניס חזק את ה"קארפול" ללקסיקון של הישראלים. היה ברור שמדובר בפתרון מסורבל שהישראלים טרם מוכנים עבורו. כחלופה, נדרש פתרון תחבורה ציבורית יעיל כגון רכבת קלה, שנמצאת בבנייה בימים אלו. בינתיים, השלמת הקווים מתעכבת ביחס ללוח הזמנים הראשוני, ובתקווה נזכה לראות את הרכבת הקלה ב-2025. במקביל, מתוכנן מטרו לעשור הרביעי שיחבר את גוש דן כולה, שזוכה גם להתנגדות מצד השרה רגב. עד שיושגו הסכמות, אם בכלל, בקצב הגידול הנוכחי על הכבישים, גוש דן תהפוך בעוד שנים בודדות לפקק אחד גדול. 

אחד המפגעים הגדולים ביותר כתוצאה מהשימוש הגובר ברכב הפרטי הוא זיהום אוויר. בשנים האחרונות ניתן דגש גדול יותר על הנושא לרבות בייצור כלי רכב אך גם בהתנהלות יומיומית. עד כמה הנושא חשוב לישראלים? סקר שערך לאחרונה המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי הציבור בישראל מפגין מוכנות גבוהה לשאת בנטל להפחתת פליטות מזהמות.

מוכנים לשלם יותר על רכב פחות מזהם, אך מתנגדים לאגרת גודש 
ממצאי הסקר העלו כי כשני שלישים (66%) מוכנים לשלם יותר בעבור רכב פחות מזהם, ויותר ממחצית (53%) מסכימים כי יש להטיל מס על מוצרים שאינם עומדים בתקן ירוק. שיעור דומה (52%) מוכנים להוציא יותר על דיור (שכ"ד או מחיר הדירה), כדי לגור בבית שנבנה לפי תקן בניה ירוקה וחסכוני בהוצאות חשמל ומים. 

ומה באשר לוויתור על הרכב הפרטי? 45% מהציבור מוכנים לצמצם את היקף הנסיעה ברכב פרטי כדי להקטין זיהום אוויר, גם אם תפגע נוחות הנסיעה ומשך הנסיעה יתארך, לעומת 32% שלא מוכנים לכך. חלק גדול יותר (45%) בציבור מתנגדים להטלת אגרת גודש בסך 30 שקל על המגיעים ברכב פרטי למרכזי ערים גדולים או לכבישים מרכזיים בשעות עומס, לעומת 37% שתמכו בצעד זה.

על מי מוטלת האחריות להפחתת זיהום אוויר?
רוב גדול בציבור (81%) רואה בחברות הגז והנפט ותחנות הכוח כאחראיות המרכזיות לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל, כמו גם התעשייה הישראלית כולה (76%) כאחראית לכך. אחריהן, נתפסת הממשלה כאחראית במידה רבה עד רבה מאוד לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל, בדגש על משרדי האנרגיה, התחבורה והמשרד להגנת הסביבה (73% מהציבור ייחסו להם אחריות רבה עד רבה מאוד). הציבור מודע גם לאחריותו האישית לפעול להפחתת זיהום האוויר: כ-60% מטילים את האחריות על הנוסעים ברכב פרטי וכ- 58% על הציבור עצמו.