ביום רביעי האחרון (7 בפברואר) פורסם כי תזכיר חוק הגיוס החדש הצפוי לעלות בקרוב לחקיקה בכנסת. התזכיר במתכונתו העדכנית – כולל מחד את הגדלת משך השירות לחיילי סדיר והמילואים, ומנגד, אין במסמך כל שינוי בכל הקשור להיקף הגיוס באוכלוסייה החרדית והערבית. באופן לא מפתיע, מאז הפרסום, נרשם זינוק בהיקף השיח סביב הנושא.

את השיח ברשתות החברתיות – בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם, בטיקטוק, כמו גם בפורומים שונים ובאתרי החדשות – מנטרת ומנתחת חברת המודיעין באזילה, המספקת תובנות מבוססות OSINT (אינטליגנציה מבוססת מקורות מידע גלויים), ומציגה את תמונת המצב העדכנית. מהנתונים עולה כי מרבית השיח סביב חוק הגיוס התקיים בזירת הכתבות (46%) וברשתות החברתיות (49%), בדגש על פייסבוק וטוויטר.

בבאזילה מציינים כי השיח סביב חוק הגיוס מתאפיין בסנטימנט שלילי מובהק: כ-95% מהגולשים בזירות השונות ברשת מביעים התנגדות לחוק, והוא אינו זוכה לתמיכה ציבורית רחבה. התנגדות העזה והגורפת לחוק, נשענת בעיקר על שני נרטיבים: האחד, חוסר השוויון בנטל אל מול האוכלוסייה החרדית; והשני, בעייתיות ביישום החוק ברמה הפרקטית.

עוד מוסיפים בבאזילה כי עיקר השיח – הן בזירת הכתבות והן בזירת הרשתות החברתיות – מתמקד בסוגיית גיוס חרדים. ניכר כי הגולשים (קרי הציבור) אינם מוכנים להשלים עוד עם המצב הנוכחי, ודורשים שוויון: "הגיע הזמן שכולם ישרתו", "צריך לעשות לזה סוף", "כל עוד אין שיווין בנטל, מי שמתגייס פראייר", "אי אפשר להכביד עוד על ציבור אחד ולפטור ציבור אחר" – הם רק דוגמאות מייצגות לנרטיבים שהופיעו לאורך הימים באחרונים בשיח במרשתת. חלק מהגולשים אף מזהירים כי אם החוק יעבור, הציבור יגיב לכך בצורה קשה: "כל הורה לילדים בגיל גיוס צריך לעמוד על הרגליים האחוריות", "הם חיים בסרט, אנחנו נבעיר את המדינה!!!".

חלק נוסף מהשיח, אם כי בהיקף נמוך יותר, עוסק בשאלה האם צריך ונכון לגייס את החרדים בכפייה. על פניו, רוב הגולשים אינם קוראים ישירות לגיוס בכוח, אלא מציינים: "אם אי אפשר להכריח אותם, אי אפשר להכריח אותנו", "אם את החרדים צריך לגייס ללא כפייה, אז גם את הארכת השירות והמילואים צריך לעשות ללא כפייה", וכי "זה או לגייס מתוך הידברות או לחוקק חוק שווה לכולם".

בעוד חלק מהגולשים מאשימים את הממשלה ב"פגיעה נוספת באזרחי ישראל", חלק קטן סבור כי מדובר בלא יותר מניסיון ציני "להפיל את הממשלה באמצעות השחרת החרדים" ומזהיר כי "אם לא תתאפסו, בסוף הממשלה תיפול על זה". לעומת זאת, חלק אחר מגולשים מעלים טענה לפיה החוק הוא למעשה "ספין כדי שלא תדברו על התקציב".

לצד הנרטיב שעוסק בגיוס החברה החרדית, גולשים רבים מציינים כאמור, כי ישנה בעייתיות ביישום החוק. חלקם, במיוחד ברשתות החברתיות, מתייחסים לבעייתיות סביב הארכת ימי מילואים: "איזה מעסיק ירצה לגייס מישהו שנעלם לחודשיים וחצי כל שנה?", "אם חייל קרבי יצטרך לשרת יותר וגם לעשות יותר מילואים, מעסיק פוטנציאלי יעדיף לא לקחת אותו... מה שיגרום לפגיעה בשוק העבודה ולאבטלה חמורה". חלקם מעלים גם את סוגיית התגמול בגין השירות בצה"ל: "התוכנית לאנשי המילואים מנותקת מהמציאות, אנשים לא יתנו 40-60 ימי מילואים בשנה למדינה באופן שוטף, אלא אם יתוגמלו באופן משמעותי יותר".

עוד ב-

הנתון המדהים: זה מה שחושב הציבור על עסקה מול החמאס

לכתבה המלאה