בוועידת ישראל ה-10 לתשתיות ותעשייה שהתקיימה הבוקר (חמישי) ביוזמת SE SUMMIT EXPERTS. בפאנל של בכירי המשק בהנחיית מלי ביצור, מנכ"לית קבוצת Tefen שעסק באתגרי התחבורה בישראל השמיע ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל ביקורת קשה מאוד.

מלי ביצור פרנס מנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen שהנחתה את פאנל התחבורה והתשתיות אמרה שמסקר ש- Tefen ערכה בקרב הציבור הרחב עולה שהאזרחים לא מבדילים עדיין בין מטרו לרכבת הקלה אבל מתכוונים להשתמש בשירותיהן כמה שיותר ומרגישים שמדובר בבשורה של ממש.

פרץ טען: "את מה שאנחנו עושים היום היינו צריכים לעשות לפני 15 ו-20 שנה כדי למנוע את הכאוס שקורה היום בגוש דן. אני חושב שבתהליך היום ההשקעה בתשתיות זה מצוין, אבל הפרויקטים הם ארוכים מדי ומסורבלים ועד שמוציאים משהו בפועל אנחנו מאבדים את האפקטיביות בעניין. אין עניין שתהליך סטטוטורי ייקח 3-4 שנים. אפשר לדבר במושגים שמוסדות התכנון, אבל יש עוד גופים שמעכבים את התהליכים והחסמים האלה הם קודם כל בין החלטת ממשלה ועד שיש מכרז באוויר לוקח המון שנים, אנחנו גרועים בזה. החסמים הנוספים הם עודף בקרות במדינה, אני אוהב להיות מנהל פרויקט, אבל כולם אוהבים להיות מנהלי פרויקטים, אבל יש קובעים ומשלמים. משרדי הממשלה מתערבים תמיד בדברים של אחרים – שכל אחד יתעסק במה שהוא צריך אז הציבור משלם על זה".

 
עוד אמר פרץ: "אין כזה דבר מהנדס גשרים היום. אין כוח אדם לכל הפרויקטים שהמדינה צריכה אותם. אז אנחנו צריכים לייבא מבחוץ. זה הזוי. אם מדינת ישראל מחליטה שתשתיות זה העיקר אז אנחנו צריכים להתארגן יותר טוב. מדינת ישראל חיבת לקחת את ה- 4-5 פרויקטים המרכזיים שלה ולהחיל עליהם ניהול אחר שלא כל משרד מגלגל אותך. אני חצי אופטימי וחצי פסימי – אנחנו יודעים מה לעשות ואם נדע להרים פרויקטים ויתנו לנו את הסמכויות המתאימות נוכל לעמוד בזה".

צחי גולן, מנכ"ל סימנס, הסביר: "בעולם הרכבתי אנחנו מדברים על מערכות מסובכות עם טכנולוגיה מתקדמת, בסביבה אורבנית עם ריבוי של גופים שצריכים להתעסק ולקדם את הנושאים. בכל עיר בעולם, יש גם רכבת קלה וגם מטרו. גם בערים חדשות שמים את שתי האופציות, בנוסף לעוד אמצעי תחבורה, וזאת הדרך הנכונה. לכל מערכת כזאת יש את התפקיד שלה והיא יודעת לתת את היתרון למי שמשתמש בה. איפה החלק החשוב – בקישוריות שלהן".

עוד המשיך: "פרויקט החשמול הוא פרויקט סופר משמעותי למדינת ישראל, הלכנו קדימה שנות אור מהדיזל המזהם שמדינות כבר לא קונות רכבות כאלה. מה שנעשה ברכבת בדחיפה של החשמול אין לזה אח ורע זה פרויקט סופר מעניין ומסובך. בפועל אנחנו מדברים על מערכת שלמה שצריכה להתרגל למשהו חדש לגמרי. זה משהו שונה לחלוטין, זה נעשה גם מהר כדי להדביק את כל הפערים שהיו לנו קודם. כמו שהרכבת הקלה צריכה זמן כדי להיכנס לתלם, ככה גם בנושא של החשמול. יש פה תשתית, רכבות חדשות, נהגים שצריכים להתרגל. המון נושאים ואני בטוח שלא ירחק היום שכולנו נהנה מזה, ויש לנו עוד הרבה עבודה כדי להגיע לאן שאנחנו צריכים להגיע."

אורלי שטרן, מנכ"לית נתיבי איילון: "אנחנו צריכים לפתח רשת כדי שכל אחד יוכל להשאיר את הרכב הפרטי בבית. ולכן השימוש באוטובוסים הולך ויגדל. כבר כיום חסר לנו הרבה מאוד תשתיות כדי להכניס את האוטובוסים החשמליים. איפה שיש כאלה האיכות גדלה. בחולון האוטובוס עוקף את הפקק ולכן אנחנו כרגע בביצוע של מסופי תחב"צ בכל הרשויות. אנחנו חייבים עד 2030 להשלים את כל המסופים כדי שקודם כל נקלוט את כל האוטובוסים שבדרך. אנחנו צריכים לשנות את התפיסה של האוטובוסים – אוטובוס האוטונומי, קומתיים, כל הדברים האלה צריכים להגיע ומהר. הטיפול בתווך האורבני הקשה, להיכנס לתוך רשות מקומי כדי שלכל אדם יהיה 400 מטר גישה אנחנו צריכים לעשות מהפכה בכל הרשויות המקומיות. התחבורה הציבורית צריכה לקבל תיעדוף. הרכבת הקלה צריכה לקבל תיעדוף וזה צריך להיות מסונכרן עם האוטובוסים ובניהול תנועה. אנחנו הולכים על הטכנולוגיה הכי מתקדמת וזה העתיד. צריך לעודד אנשים ללמוד הנדסה. מהנדס תשתיות בכל תחום הוא מבוקש, צריך להגדיל את המכסות ולתת להנדסאים להתקדם."

חיים גליק, מנכ"ל נת"ע, הרכבת הקלה: "אם המדינה לא תתעורר ותבין שכדי לייצר פרויקטים צריך להסיר חסמים, זה לא יקום. אם אנחנו צריכים בשביל תיאום הנדסי לחכות חודשים, אם אנחנו צריכים לחכות לרישיון כל צומת ואם המדינה לא תכין את עצמה להכשיר מהנדסים הפרויקטים לא יחזיקו מים. אנחנו מדברים על 300 קילומטר של מנהרות מתחת לאדמה, עומק של 35 מטר באזורים רוויי מים. כלומר ההנדסה פה היא מאוד מורכבת. אין מהנדסי מנהרות בארץ. כדאי למדינה לממן את לימודי ההנדסה, זה יותר זול מכל אלטרנטיבה אחרת. אנחנו נמצאים ברגולציה מטורפת של בקרה על בקרה והיא בלתי סבירה. אם לא נדע להביא אלטרנטיבה נשאר עם המון רצון טוב ומעט ביצוע."

מיכה מייקסנר, מנכ"ל רכבת ישראל: הפער בין להיות חברת רכבת שבעצם בונה את העתיד שלה, לוקחת את האסטרטגיה ומסתכל לאן המדינה הולכת, שהאוכלוסייה צומחת. הביקושים היום 300 אלף נוסעים, 75 מיליון בשנה. אנחנו צופים שב- 2025 אנחנו נצטרך לתת שירות ל- 110 מיליון. כדי להביא את זה לידי מימוש, צריך תשתיות. ולכן אנחנו כבר היום נמצאים בפער של 10 שנים ויותר בתשתית שלנו. אנחנו עובדים על מערכת שתהיה בעיקר אוטומטית כשהנהג בעיקר מפקח. צריך לתת תשתית שתתן מענה ליעדים שלנו וגם לצרכים שלנו לעוד 10-20 שנה."

מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל הסביר: "הקמנו קרן של כ- 15 מיליון שקל שהכפילה את עצמה רק לאחרונה ל- 30 מיליון שקל עם הקרן לידידות שהמטרה שלה היא לדאוג שלא יהיה מישהו במדינת ישראל שלא יוכל לצרוך חשמל כמוצר קיומי בגלל מצוקות כלכליות וחוסר יכולת לממן את המוצר הזה. הקרן נועדה לבחון את המקרים הסוציאליים והרגישים האלה ולתת להם מענה. הרפורמה על חברת החשמל פגעה בכח האדם והתעלמה מהחיים עצמם. אין מהלכים לייעול ושדרוג והתפתחות טכנולוגית. קיצצו כל הזמן בכח אדם והיקף הפעילות והפרויקטים הרקיע שחקים וזה לא עובד ככה. אנחנו מנסים להתמודד עם הדברים כפי שהם עם המגבלות ועושים את הכל כדי שרשות החשמל תוכל לתת מענה לכל המשימות שנמצאות על הפרק."

ישראל כ"ץ, שר האנרגיה והתשתיות: "אני שמח להיות פה. כאשר אנחנו מסתכלים בתחום האנרגיה בעשור האחרון כל נושא גילוי מאגרי הגז והשימוש בהם והיצוא יצרו מציאות שונה במדינת ישראל. יצרו תנופה משמעותית, חסכו מיליארדים והפכו את ישראל לאחת המדינות עם הצמיחה הגדולה בעולם. ההכנסות שהולכות וגוברות בנושא ייצור הגז הן גם מרכיב חשוב ומשמעותי. אני למדתי היטב את הנושאים והחלטתי לאמץ את המלצתו של הממונה על התחום במשרד האנרגיה ולהגדיל את התקציב של מאגר תמר במצרים. יש לזה משמעות כלכלית והשפעה חיובית על הקשר בין מצרים לישראל. מצרים היא מדינה חשובה וטוב שיש עוד נדבך ומקשר בין מצרים ומדינות נוספות עקב ההחלטה הזאת. אנחנו נקבל החלטות לגבי מאגר לוויתן. ההחלטה הזאת גם קשורה ביעדי הייצור של מדינת ישראל. שיתפתי גם את ראש הממשלה מאחר ולהחלטה המדינית יש השפעה גם מעבר לעניין האנרגיה".

עוד ב-

נתיבי איילון נחסמים הרמטית: בשורה איומה לנהגים בישראל

לכתבה המלאה

עוד המשיך: "אנחנו הולכים לעשות מסדרון תשתיות אנרגטי יבשתי ותת ימי בין מדינות המפרץ לבין ישראל ואירופה. יהיה בו כבלים חשמליים להזרמת חשמל ירוק ויהיה גם צינור מימן. העתיד שייך למימן, מימן ירוק ככל האפשר. וכיום השמש והקרקע המדברים מהווים יתרון כי בהם אפשר לייצר אנרגיית שמש וגם מימן בכל מיני תהליכים. לכן במסדרון הזה יהיה גם צינור מימן שיעבור דרך ישראל ומבעד המסדרון התת ימי ימשיך גם לאירופה. החיבוריות הזאת היא דבר חזק מאוד מבחינה אנרגטית כלכלית ומדינית ואנחנו במגעים מתקדמים בעניין הזה עם התעניינות של מדינות האזור. התחום שעומד בפני פריצה מאוד גדולה הוא תחום האנרגיה הירוקה ובישראל בעיקר האנרגיה הסולארית. יש כאן הרבה שמש והרבה שטחים שאפשר להשתמש בהם. כבר אתמול התקבלה החלטה ברשות החשמל ובכל יום יתקבלו החלטות להוריד את החסמים. התקבלה אתמול החלטה לתמרץ עשרות יישובים לשימוש באנרגיה סולרית".