לפני כשבועיים פורסם ב-ice על הכוונה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לשנות את אופן החישוב של מדד תשומות הבנייה. השינוי המתבקש הזה הגיע על רקע טענות היזמים, שלפיהם הנוסחה שמחשבת את שכר העבודה שגויה ואינה כוללת את התמורות שנעשו בענף, קרי קפיצה משמעותית בשכר הפועלים הזרים. לא עברו שבועיים, ובלמ"ס החליטו לא לחכות - הם שינו את התמהיל מתוך הבנה ששכר הפועלים לא יכול להישאר כבעבר, בעיקר כשחלק מהיזמים מדווחים ששכר העבודה של הפועלים הסינים כמעט הוכפל, ושאר הפועלים דרשו תוספת של 50%-30% לפחות.

ואכן, אחד הנתונים הבולטים של הלמ"ס במדד מחירי הדירות שפורסם בסוף השבוע הוא מדד תשומות הבנייה - שזינק בשיעור של 2.6%. לפני שנסביר את אופן החישוב החדש, נזכיר כי השינוי הזה הוא משמעותי לרוכשי הדירות, שחלקם שילם עליהן מחיר גבוה מלכתחילה בשל מבצעי המימון של הקבלנים. הנה דוגמא: נניח שאדם רכש דירה ב-3 מיליון שקל. החלק שהיזם יכול להצמיד על פי חוק למדד התשומות הוא 40%. במקרה כזה, הרוכש ישלם תוספת על 1.2 מיליון שקל, שמשמעותה תוספת של 31,200 שקל. זהו בהחלט נתון חריג שלא ראינו בתקופה האחרונה.

ועכשיו, לשינויים: לפי הלמ"ס, עודכן מרכיב שכר העבודה במדד מחירי תשומה לבנייה במגורים, מדד מחירי תשומה בבנייה למסחר ומשרדים ומדד מחירי תשומה בסלילה וגישור. מטרת העדכון היא לתת ביטוי לשינויים שחלו בענף הבינוי עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. במדד חודש ינואר באו לידי ביטוי ההשלמה לעליות במחירי שכר העבודה שלא נכללו באופן מלא עד עתה (בין אוקטובר 2023 לדצמבר 2024). העדכון בוצע בהתאם להמלצות הוועדה הציבורית המייעצת לנושא עדכון מדד מחירי תשומה בבנייה, בראשותו של פרופ' דני בן-שחר.

פלאש 90/ מיכאל גלעדי

בלמ"ס מציינים כי משקלי מדד שכר עבודה נקבעו לאחרונה בסקר שנערך בשנת 2011. עם השנים, השתנה בהדרגה הרכב פועלי הבניין שהועסקו בענף. שינוי מהותי בהרכב הפועלים חל במיוחד בתקופת מלחמת חרבות ברזל, בה הופסקה כמעט לחלוטין העסקתם של עובדים פלסטינים בכוח העבודה בעדכון הסל בשנת 2011 בהרכב פועלי הבניין היו כ-95% פועלים ישראלים וכ-5% פועלים זרים ופלסטינים כשערב המלחמה היחס השתנה: 71% פועלים ישראלים, 29% פועלים זרים ופלסטינים.
 

הנה השינוי שנעשה כעת (ולאחריו נסביר את יתר השינויים בחישוב).

כידוע, היעדרם של עובדים פלסטינים חייב הכנסת עובדים אחרים לענף. בלמ"ס הסבירו כי למדיניות הממשלה הוגדלו מכסות העסקת עובדים זרים שמחליפים את הפועלים הפלסטינים וחל גידול במספר הפועלים הזרים המועסקים בענף. על פי הנתונים השוטפים של הביטוח הלאומי, הוחלפו כשליש מהעובדים הפלסטינים על ידי עובדים זרים.

כיוון שעלות השכר לעובד זר גבוהה באופן משמעותי (פי שניים ויותר) מעלות השכר לפועל פלסטיני, החלפת העובדים הפלסטינים בפועלים זרים הביאה בהכרח לעלייה ניכרת בשכר העבודה. אז מה קרה עד היום? בלמ"ס מסבירים כי בשיטת מדידת המחירים הנוכחית עבור פועלים זרים, הנתונים מתקבלים מקבלנים ומתאגידי כוח אדם המיועדים לענף הבנייה. "עד לפרוץ המלחמה, שיטת איסוף נתונים זו שיקפה בצורה מיטבית את שינויי שכר העבודה של העובדים הזרים. עם פרוץ המלחמה והשינוי בהרכב כוח העבודה בענף, נטען שחלו תנודות שכר משמעותיות שלא באו לידי ביטוי בדיווחים והועלתה סברה על ידי מומחים בענף שהמדד אינו משקף באופן מלא את השינויים הללו". 

עוד ב-

עלויות הבנייה זינקו ב-30% - והיזמים מבטלים את הפטור ממדד התשומות

לכתבה המלאה

אז מה עשו בלמ"ס? החליטו, כפי שפרסמנו לראשונה, לשנות את אופן החישוב ובחנו את השינויים דרך מחירונים. בחודש ינואר 2025 עודכנו וחושבו מרכיבי שכר פועלי בניין ושינויי מחיריהם והשלימו את העליות בשכר שכבר נרשמו במדדים מערב פרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד למדד דצמבר 2024. זו הסיבה לכך שהמדד קפץ בבת אחת. אם רכשתם דירה בחודשים האחרונים, סביר להניח שנפגעתם מאוד מהחישוב הזה.