נדל"ן ותשתיות
המבקר בדוח חריף על הממשלה וקצא"א: סכנות סביבתיות, כשלים וסחבת
דוח המבקר על קצא"א חושף: סכנות סביבתיות, כשלים מבניים ופיקוח בלתי אפקטיבי. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חרום והשתהו בקבלת החלטות". מקצא"א נמסר: "דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק"

דוח מבקר המדינה על חברת קו צינור אירופה אסיה (קצא"א) חושף ליקויים בניהול החברה, בתחזוקת תשתיותיה וביכולתה להבטיח אספקה רציפה של דלקים במצבי חירום. הדוח מצביע על סכנות סביבתיות הנובעות מהזנחת המלצות בטיחות, לצד כשלים מבניים המונעים פיקוח אפקטיבי על פעילות החברה.
לדברי מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן: "לקו הצינור אירופה-אסיה חשיבות אסטרטגית עבור מדינת ישראל. ממשלות ישראל לא השכילו להיערך כנדרש לשעת חרום והשתהו בקבלת החלטות. משכך, במלחמת 'חרבות ברזל' וגם במבצע 'שומר החומות' מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום".
ממצא מרכזי העולה מהדוח הוא הסיכון המוגבר לדליפות מצנרת החברה. כבר בשנת 2015 הומלץ להתקין שני מגופים נוספים בקו 42 ולהעתיק מגוף נוסף באזור המחבר בין נמל אשקלון לנמל אילת. תשע שנים לאחר ההמלצה, החברה לא השלימה את בחינת החלופות להתקנת המגופים והמגוף הנוסף לא הועתק.
רק בשנת 2022, שבע שנים לאחר שהועלה הצורך בביצוע השינויים, הורה המשרד להגנת הסביבה לבחון חלופות לצמצום הסיכון, במקום לקדם את יישום ההמלצות המקוריות. בנוסף, הדוח חושף כי קווי דלק של קצא"א באזור הנגב נחשפים לסכנות עקב זרימות שיטפוניות, מה שמגביר את הסיכון לדליפות. לאורך השנים אירעו מספר דליפות חמורות, בהן הדליפה בשמורת עברונה ב-2014, בנחל צין ב-2011, ובאזור היישוב משען בשנת 2021.
מהדוח עולה כי למרות אירוע הדליפה במשען, בכירי החברה תוגמלו על עמידה ביעדים האישיים שלהם. זאת, על אף שהמשרד להגנת הסביבה קיים שימוע בנושא הדליפה. ציון העמידה ביעדים האישיים של עובדי החברה בשנים 2020–2022 היה גבוה במיוחד, 100%-95% (המבקר מסיק מכך כי היעדים שנקבעו לא היו מאתגרים מספיק). מבקר המדינה אנגלמן מסר כי "קצא"א לא השלימה היערכות כנדרש למניעת פגיעה בסביבה. לא יתכן שבתשלום רכיבי שכר מסוימים לעובדים בכירים לא יובאו בחשבון אירועי דליפה". מקצא"א נמסר בתגובה: "קצא"א מצוידת בכל האמצעים המקצועיים ביותר להגנה על ערכי הטבע, הים והסביבה ועומדת בכל התקנים הבינלאומיים".
עוד מצביע המבקר על סיכון משמעותי למשק הדלקים בישראל במצבי חירום. הן במהלך מלחמת חרבות ברזל בשנת 2023 והן במבצע שומר החומות בשנת 2021 עלתה סכנה לשיתוק משק האנרגיה עקב חוסר מוכנות הנמלים לפריקת דלקים. נמל אשקלון הושבת בשל איומים ביטחוניים ואילו נמל חיפה ומתקני הדלק של אשדוד היו עלולים להיפגע במקרה של הסלמה בזירה הצפונית. במקביל, נמל אילת, שאמור לשמש כחלופה אסטרטגית, נמצא באי-כשירות לפריקת תזקיקים בשל מגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה עוד לפני פרוץ המלחמה. רק לאחר פניית מנכ"ל קצא"א לראש הממשלה ב-8 באוקטובר 2023, אושר לחברה לחרוג מהגבלות הפריקה.
מהחברה נמסר כי "קצא"א מברכת על דוח מבקר המדינה שקבע באופן חד משמעי שההגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה על קצא"א סיכנו את הביטחון האנרגטי של ישראל ערב מלחמת חרבות ברזל, פגעו במשק הדלקים, בשל היעדר כשירות לפריקת תזקיקים, במוכנות לחירום, במלאים ובשימור היתירות".
עוד נמסר מהחברה כי "מאז הטלת ההגבלות התריעה קצא"א שוב ושוב על הסיכון שבמימושן ועל השלכותיהן על משק האנרגיה והביטחון האנרגטי - דוח מבקר המדינה מוכיח את טענות קצא"א מעבר לכל ספק".
מבקר המדינה מציין בנוסף כי משרד האנרגיה לא העביר תקציב של 130 מיליון שקל שיועד לשדרוג נמל אילת, וכתוצאה מכך בזמן חירום נאלצה החברה להיערך במהירות ולפרוק תזקיקים ישירות למשאיות, ללא אפשרות לאחסון או הזרמה מסודרת.
ביקורת נוספת מופנית כלפי מנגנוני הפיקוח על קצא"א, הכפופה למשרד האוצר ולא למשרד האנרגיה. אף שמשרד האנרגיה רואה בחברה גורם מרכזי באספקת שירותים חיוניים למשק האנרגיה, היא כפופה כיום לשר האוצר ואינה נמצאת תחת פיקוח משרד האנרגיה, בדומה לחברות הולכה אחרות. זאת, אף שמשרד האנרגיה התריע כבר בשנת 2016 כי יש להעביר אליו את האחריות על קצא"א.
המבקר מציין כי כתוצאה, החברה לא דיווחה למשרד האנרגיה על הסכם מד-רד והשלכותיו. כזכור, במסגרת ההסכם בין קצא"א למד-רד האמירתית מאוקטובר 2020, החברה תפעיל גשר יבשתי להובלת נפט מאיחוד האמירויות ללקוחות באסיה ובאירופה, מה שיגדיל את כמות הנפט שתעבור דרך ישראל. החברה דיווחה על ההסכם למשרד האוצר ולמשרד להגנת הסביבה, אולם לא למשרד האנרגיה.
המשרד להגנת הסביבה הטיל ב-2021 מגבלות שנועדו למנוע הגדלה של היקף הפעילות בנמל אילת והובילו לעדכון ההסכם כך שכמויות הנפט שניתן לפרוק ולשנע הוקטנו וקצא"א נאלצה להתמודד עם פגיעה בהכנסות. יש לציין כי משרד האוצר, משרד האנרגיה ומשרד רה"מ היו חלוקים על תרחישי הסיכון, עניין שגרר סחבת של שנים בין המשרדים השונים. צוות בין-משרדי הגיש המלצות במאי 2024. עם זאת, במועד עריכת הביקורת (שלוש שנים וחצי מאז חתימת ההסכם המקורי בדצמבר 2020), הממשלה ובפרט משרדי ראש הממשלה, האוצר, האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה, לא דנו במסקנותיו.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "חברת קצא"א כפופה למשרד האוצר ולרשות החברות ובהתאם משרד האנרגיה והתשתיות לא תוקצב לטובת המשימה. במסגרת החלטת הממשלה שאושרה לאחרונה, סוכם שאת העבודה בסוגיית נמל התזקיקים באילת, תרכז רשות החברות".
המבקר מדווח גם על ליקויים בהתנהלות הפיננסית והמנהלית של החברה, כיוון שקצא"א לא מעסיקה יועץ משפטי, רואה חשבון מבקר ומבקר פנים אלא משתמשת בשירותים חיצוניים. המבקר מציין כי לא בוצעה השוואת עלויות בין העסקת מבקר פנימי שכיר לבין מיקור חוץ של הביקורת הפנימית, וכי ההחלטה להעסיק מבקר חיצוני התקבלה ללא בחינה מסודרת. בנוסף, העסקת היועץ המשפטי של החברה נעשתה בפטור ממכרז, בטענה לניסיון וידע מיוחדים, ובהמשך הוארכה ההתקשרות עמו עד שנת 2026. בשנים 2021–2023 שילמה קצא"א ליועץ המשפטי שכר טרחה של כ-7.6 מיליון שקל, ללא אישור רשות החברות הממשלתיות, אשר לא יכלה לטפל במינויו בשל היעדר הרכב חוקי לוועדה הרלוונטית מאז יולי 2020.
מבקר המדינה קורא למשרד רה"מ לכנס דיון ממשלתי דחוף כדי להכריע ולאמץ את מסקנות הצוות הבין-משרדי בנוגע להרחבת הפעילות בנמל אילת. זאת, במיוחד לנוכח מצב החירום בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל והסיכונים הביטחוניים הנובעים מהמערכה בזירות השונות. עוד קרא המבקר למשרדי האוצר, האנרגיה ורשות החברות הממשלתיות, יחד עם המשרד להגנת הסביבה, לגבש עמדה ממשלתית ברורה לגבי עתיד קצא"א לנוכח הירידה הצפויה בשימוש בדלקים.
עוד ב-
מקצא"א נמסר: "התייחסותו של המבקר לאימוץ מסקנות הצוות הבין-משרדי, בראשות אמיר ברקן, בעניין הרחבת הפעילות בנמל אילת מהווה חיזוק להחלטת הממשלה, ועל משרד רה"מ, משרדי הביטחון, האנרגיה והאוצר והמל"ל, לפעול בהקדם ליישום החלטת הממשלה, מול המשרד להגנת הסביבה".
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה