נדל"ן ותשתיות

מסעיר את העיר: התביעה נגד מו"ל העיתון ויזם הנדל"ן

תביעת הענק שהוגשה השבוע בבית המשפט המחוזי בירושלים מעוררת סקרנות רבה ומסעירה את ירושלים, לאור נשואי התביעה: מו"ל עיתון נפוץ ויזם חרדי גדול. ומה חלקה של עיריית ירושלים בסיפור? כל הפרטים

מערכת ice | 11/12/2024 16:24

תביעה-אילוסטרציה (צילום shutterstock, freepik)

פנו את בית הספר החרדי בית יעקב ותקדמו פרויקט מגורים על השטח, או שתשלמו 63 מיליוני שקלים, זה מה שעומד בבסיס התביעה שהגישה חברת אנגיטל פרופרטיס כנגד בעליה של חברת פנינת מלכי ישראל אלי קליין ואלעזר קנופף, עיריית ירושלים והבנק הבינלאומי.

בשנת 2007, מכרה התובעת את המגרש ברחובות הטורים ומלכי ישראל בלב ליבן של השכונות החרדיות בירושלים. אולם המגרש שנמכר היה מיועד לצרכי ציבור ולא למגורים, ולכן משנת 2019 שכרה אותו עיריית ירושלים למען הקמת בית ספר.

הרוכשים הם אלי קליין, יזם מוכר, מבעלי חברת אקה נדל"ן שמחזיק ב 37% ממניות פנינת מלכי ישראל ושותפו המו"ל של עיתון המודיע בטאון מפלגת אגודת ישראל, אלעזר קנופף.

כאשר רכשו את המגרש, כך נטען בתביעה, טען היזם אלי קליין כי הוא יצליח להביא לשינוי ייעוד המגרש מצורכי ציבור למגורים, ובכך יוכל להקים במקום פרויקט מגורים גדול. לטענת התובעים היזם "התהדר בקשרים הדוקים מול הגורמים הרלוונטיים בעירייה".

אנגיטל דורשת כאמור 63 מיליון שקל לאור העובדה כי ברכישה שילמה חברת הנדל"ן פנינת מלכי ישראל רק 27 מיליון שקל ואילו הרכיב המשמעותי ביותר בעסקה היה העברת 42 חדרים בפרויקט למגורים שהיא תיכננה להקים, לחברת אנגיטל המוכרת.

עתה טוענת החברה התובעת כי חברת פנינת מלכי ישראל לא עומדת בהבטחתה ולא מקימה את הפרויקט, ואף מנעה את שינוי הייעוד מצרכי ציבור למגורים בכך שהשכירה את המגרש בן השלוש דונם לעיריית ירושלים לעשר שנים עם אופציה לחמש שנים נוספות. באמצעות עסקה זו, טוענת התובעת, נהנים היזמים מהכנסות השכירות ואף מעליית ערך המגרש, וכל זאת כאשר שילמו, לטענת התובעים, תמורה חלקית.

התובעים טענו אף שהעסקה שבה הוחכר השטח לבית ספר בית יעקב היה כביכול "מתחת לראדר" ולמעשה פעלו בניגוד להבטחות במעמד הרכישה.

לטענת אנגיטל, עיריית ירושלים והבנק הבינלאומי עשו לכאורה יד אחת כאשר הבנק והעירייה ביצעו את עסקת החכירה על אף שידעו כי בכך הם מפרים את ההסכם.

לice נודע כי המגרש המדובר כבר עמד בעבר במחלוקת משפטית כאשר חברת פנינת מלכי ישראל תבעה אדם אשר, לטענת פנינת מלכי ישראל, פלש לנכס ונהג בו מנהג בעלים שלא כדין, שם פסק בית המשפט המחוזי כי לאיש אין זכות על הקרקע.