גפני צודק. מס יסף הוא מס של 5%, שמוטל על בעלי הכנסות גבוהות. מי שמרוויח מעל 721 אלף שקל בשנה (מחוץ לשכר, לא כולל רווחים מנדל"ן), אמור לשלם 3% מס (על היתרה, מכל מקורות ההכנסה), אבל כעת הדרישה היא להטיל עוד 2% מס על הכנסות הוניות, כולל כאלה שנובעות ממכירת דירה שאינה משמשת למגורים.

ד"ר עופר רז-דרור, סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים, אמר: "חמישה עשירונים ראשונים לא משלמים מס הכנסה, זה לא ישנה את ההכנסות שלהם בנטו. המיסוי על רווחי הון יחסית למיסוי על עבודה הוא מאוד נמוך, 99% מהגביה תגיע מהמאיון העליון, מעל 50% מהגביה תגיע מהאלפיון העליון, משקי בית שמרוויחים מעל 20 מיליון שקל בשנה. אני לא מבין את הדיון על פגיעה במעמד הביניים".

בשלב זה החלה מהומה באולם. "אנחנו מבינים שאתה ד"ר ואנחנו אנשים פשוטים", קרא לעברו אחד מחברי הוועדה. גפני זעם: "אנחנו לא כלבים ולא עוסקים בזנבות של כלבים. התשובה צריכה להיות כלכלית. האם זה נכון, כפי שטוען ג'קי בלנגה, שיש פגיעה במעמד הביניים? ואם כן, בואו נטפל בה. לא מקובל עליי שתגיד שהכלב מקשקש בזנב".

למרות הדברים האלה, יחד ראוי להזכיר: גם משקיעים רגילים, שאינם נמנים עם האלפיון העליון אך מוכרים דירה שאינה יחידה שרכשו ב-2021 (ואולי עוד קודם) עלולים להיפגע, משום שמאז עלו מחירי הדירות ביותר מ-30% וסביר להניח שרשמו רווח משמעותי על הדירה.

בוועדה הסבירו כי "בסוף, מי שישלם את המס זה מי שמרוויח מעל 700 אלף שקל, מחוץ לשכר. אלה העשירים, לא מעמד הביניים". אחד הנוכחים באולם סיכם: "אני לא מכיר משקיע, עם שתי דירות, שהוא מעמד ביניים". גפני הנהן, אבל הוועדה לקחה פסק זמן כדי לחשב מסלול מחדש. אם החוק לא יעבור, סביר להניח שהאוצר ימצא את הדרך לקחת כסף מהמשקיעים. השאלה הגדולה היא האם הברחת המשקיעים לא תטלטל את שוק הנדל"ן והמדינה לא יורה לעצמה כדור ברגל. אם זה יקרה, סביר להניח שידונו בפתרון שיחלץ אותה משם - ופתרון, אנחנו מזכירים לכם, עולה כסף.