מלחמת "חרבות ברזל" הובילה להטלת מגבלות על הפעילות במשק עם השלכות ארוכות טווח בשנים הקרובות על כלכלת ישראל. ההשפעות באות לידי במספר העובדים במשק בגין מילואים ומפונים מיישובי קווי העימות, עזיבה המונית של עובדים זרים לארצות המוצא, לצד עצירת אשרות הכניסה של עובדים מהרשות הפלסטינית.

הגידול בהוצאות הביטחוניות בחודשים אוקטובר ונובמבר לבדם גדלו בכ-8.2 מיליארדי שקל ומשקפות גידול כולל בסך כ-49.2 מיליארדי שקל בשנה. הפגיעה בתוצר נובעת מפגיעה בביקוש ובהיצע בעקבות הגיוס של מאות אלפי אנשי מילואים, מהשבתה במוסדות החינוך ומירידה בהיצע העבודה של עובדים בענפי הבנייה והחקלאות, בצד ירידה דרסטית בהרגלי הצריכה בעיקר בתחומים הפנאי, התיירות והתרבות.

הטבח ההמוני בעוטף לצד ההכרזה על מלחמה הובילו לפגיעה חסרת תקדים בענפים חיוניים ובראשם ענפי הבנייה והחקלאות שסבלו מירידה חדה במצבת העובדים הישראלים ולירידה חסרת תקדים במספר אשרות העבודה. בעקבות כך, החלה הממשלה במגעים לחתימת הסכמים בילטרליים עם מדינות חדשות, כשכבר בחודשים הקרובים ענף החקלאות צפוי לתוספת מאסיבית של כ-20 אלף עובדים זרים שמתווספים ל- 9,000 עובדים זרים שכבר קיבלו אשרות מתחילת הלחימה. בכך אנו צפויים בחודשים הקרובים להגיע ללמעלה מ-50 אלף עובדים זרים בחקלאות הישראלית.

עוד מוקדם לנבא כיצד תתפתח המלחמה בהיבט רב זירתי, אבל ההחלטה של ישראל לבודד את הזירות כרגע ולרכז מאמץ צבאי עצים בעזה לפרק זמן מוגדר של חודשים ספורים עשויה לייצר דווקא בהירות בשוק ההון הגלובלי, ושלמרות המשבר הכלכלי ישראל תדע גם הפעם להתאושש במהירות מהמשבר לצמיחה ושגשוג כלכלי. זאת בדומה למלחמות עבר כמלחמת סיני ב- 56 שארכה כשבוע וכך ולאחריה מלחמת ששת הימים שבעקבותיה החלה מלחמת ההתשה שנמשכה כשלוש שנים ולאחריהן צמחה הכלכלה הישראלית בשנים שלאחר המלחמות בשיעורים גבוהים (בשנת 57 גדל התוצר הישראלי ב-3.6% ובשנת 1968 גדל ב-11.6%). בנוסף ובאופן מפתיע,

לראשונה מזה ארבע שנים, הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון בהחלטה אמיצה על הפחתה של רבע אחוז בשיעור הריבית, הפחתה שעל פניו נראית מינורית, אבל משמעותית מאוד בתקופה של כלכלת מלחמה שמתאפיינת בהאטה ומיתון כלכלי.

ועדיין, אם נבחן את נתוניה של כל שנה מבלי להשוואתה לשנה אחרת נוכל לגלות מנתוני החשב הכללי שהגירעון המצטבר של הממשלה בשנת 2023, הסתכם עד לסוף חודש נובמבר בסך 44.2 מיליארדי שקל, שרובו נוצר בחודשים אוקטובר ונובמבר (כ-39.7 מיליארד בחודשיים אלו). כמו כן בשנת 2022 בחודשים אוקטובר נובמבר התקיים גירעון בסך 4.9 מיליארדי שקל. מכאן ניתן לקבוע שבחודשים אוקטובר נובמבר גדל הגירעון בשנת 2023 לעומת 2022 ב- 34.8 מיליארדי שקל, המבטאים עליה חודשית בגירעון בסך ממוצע של 17.4 מיליארדי שקל, כאשר לתוספת התקציב הביטחוני בסך 55 מיליארד ש"ח הוא מרכיב מרכזי בתוספת הגירעון לצד מיליארדי שקלים נוספים לחיזוק החזית האזרחית ובראשם המשך הטיפול במפונים, תגבור תקציבי רשויות מקומיות קולטות מפונים, ועוד.
 
המשבר המלחמתי מגיע לאחר משבר הקורונה שגרם לזעזוע מאקרו-כלכלי עולמי, ממנו יצאה הכלכלה הישראלית במצב טוב יותר ממרבית מדינות ה-Oecd. זאת לאחר שנכנסה למשבר עם חוב של 61% בלבד במונחי תוצר אל מול מדינות מערביות עם שהגיעו למשבר עם חוב תוצר גבוה בהרבה דוגמת ארה"ב (107%), צרפת (97%), איטליה (131%), בריטניה (87), ויפן (237%).

על אף שנתוני המאקרו של המשק מציגים תמונה מורכבת ביותר, הרי שבהתאם לנסיבות קיים מקום לאופטימיות זהירה. בחשיבה אסטרטגית מושכלת ובנקיטת פעולות טקטיות נכונות, מלחמת חרבות ברזל יכולה להוות פלטפורמה לצמיחה ושגשוג של הענפים החיוניים שמתחילים לשדר ניצני התייצבות, ובמידה והמלחמה תתקצר או רמת העצימות תפחת, כך גם יקטן הגירעון הצפוי בהתאם.

עוד ב-

ח"כ יצחק קרויזר: "שופטי בג"ץ נכסו לעצמם סמכויות שלא ניתנו להם מעולם"

לכתבה המלאה

הכותב: יו"ר סיעת עוצמה יהודית, חה"כ יצחק קרויזר הוא חבר ועדת הכספים וחבר הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל