בשנים האחרונות הרשתות החברתיות הפכו למכריעות באביב הערבי, ולחלק בלתי נפרד מדובר צה"ל ומשרד החוץ הישראלים. כעת במלחמת אוקראינה-רוסיה אנו רואים את השפעתן על סיקור המלחמה בעוצמה תקדימית.

לראשונה אנחנו רואים את הרשתות החברתיות כחברות פרטיות לוקחות צד במלחמה סדירה והופכות לחלק מ-"העוצמה הרכה". לאורך השבועות והימים האחרונים, החלה מלחמת חסימות בין הרשתות החברתיות לבין הקרמלין. פייסבוק (Meta) הקימה חמ"ל המורכב מצוות אוקראיני-רוסי, על מנת לבלום חדשות כוזבות או מידע בעייתי אחר. למטא יש כ-70 מיליון משתמשים רוסים ו-24 מיליון משתמשים אוקראינים.

במלחמה, כ-5 כלי תקשורת המובילים ברוסיה השתמשו ברשתות החברתיות לדווח חדשות כוזבות, על התגרות אוקראינה ברוסיה. יחד עמם, נשיא אוקראינה זלנסקי - ניצל את הטוויטר על מנת לבקש עזרה פומבית מאלון מאסק כדי להתחבר לאינטרנט הלוויני שלו. הן רוסיה והן אוקראינה ראו את הרשתות החברתיות ככלי לתעמולה, שתילת חדשות כוזבות, פגיעה במורל האויב והפיכתן לכלי גיוס לאומי.

אפליקציית TikTok (שבבעלות גלובלית סינית) המיועדת להפצת סרטונים קצרים - תפסה נפח משמעותי במלחמה. עם מיליארד משתמשים פעילים ברחבי העולם - נעשה בה שימוש רב - משימוש לחשיפת כוחות רוסים באוקראינה, הפצת תעמולה, התגייסות אזרחים כשגרירים עד לנשיא זלנסקי שבנאום לאומה קרא לטיק-טוקרים רוסים (אושיות רשת בפלטפורמה זו) להשתמש באפליקציה כדי לסייע בעצירת המלחמה יחד עם רופאים ומדענים.
 

ההשפעה שטיקטוק מהשוק הסיני ניכרת: להבדיל מטוויטר, יוטיוב, מטא וגוגל המערביות - טיק טוק בשדרת ההנהלה שמרה על עמימות וניטרליות בהצהרות פומביות. להבדיל מטוויטר, פייסבוק ובמידה מסוימת אינסטגרם - טיקטוק לא הייתה זירה פוליטית מובהקת ונאלצה לנסח במהירות מדיניות אכיפת תוכן ברמת הנהלים וברמה המעשית. בנוסף - הקהל של טיקטוק נחשב לצעיר יותר (דור ה-Z) לעומת פייסבוק וטוויטר היותר מזוהים עם הקהל הבוגר (דור ה-X וה-Y). היות ומשרדים ממשלתיים, משרדי דוברות ויח"צ וכדומה נוטים להיות בעיכוב קל מול התפתחות הרשתות החברתיות - הקהל הצעיר ברשתות החברתיות הכתיב את השיח ואופי העברת המסרים.

למרות ניסיונות טיקטוק לשמור על ערכים בדלניים, טיקטוק נכנעה והצטרפה לחרם על כלי תקשורת גדולים ברוסיה תוך צמצום חשיפה והגבלה של כלי תקשורת רוסים, עד כדי הפסקת אפשרות לעלות סרטונים ושידורים חיים מרוסיה.
 

אלו האירועים התקדימיים: 

1. כניסתה של שחקנית סינית גדולה ופופולרית הן במערב והן באסיה, ששברה את המונופול המערבי על הרשתות החברתיות הגדולות. בנוסף, הייחוס המדיני לרשתות החברתיות הפך למאפיין של מעצמות.

2. לראשונה צבאות סדירים וארגונים ממשלתיים עושים שימוש ברשתות החברתיות וההתגייסות האזרחית להתגייס למען שמה הטוב של המדינה פשוטה מאי פעם.

3. בכוחן של חברות פרטיות לייצר בידוד מדיני ותקשורתי. "תעשיית הדיגיטל" הפכה לפס ייצור מלחמתי, כפי שקרה במלחמת העולם השנייה עם התגייסות תעשיות הרכב והתעופה לשימושם של צבאות. לאורך השנים האחרונות האיחוד האירופאי והקונגרס האמריקאי התערבו רבות בשיח על הרשתות החברתיות ואיימו ברגולציה - כעת מדינות מבינות את חשיבותן.

4. לדור הצעיר (דור ה-Z) יש יכולת להכתיב סדר יום תקשורתי מול כוחות יח"צ, דוברות והסברה רשמיים.

5. בעלות (גלובלית) על רשת חברתית גדולה הפכה לסממן של מעצמות תרבותיות. לסין יש רשת חברתית גדולה, לארה"ב שורה של רשתות חברתיות גדולות.
 

הניסיון של טיקטוק לשמור על קו בדלני נכשל. למרות כישלון זה, עצם העובדה שטיקטוק הפכה לזירה הלוהטת של הרשתות החברתיות במלחמה - מעידה שפייסבוק, טוויטר, יוטיוב וגוגל - נציגות תרבות המערב בסכסוך - כבר לא מונופול כפי שהיו פעם בזירה האינטרנטית-גלובלית.

מאז מלחמת העולם השנייה, המערב שלט בצורה כמעט אבסולוטית ביצירת תוכן, בעיתונות גלובלית ובשליטה על השיח. ערכים אלו קידמו את תהליכי האמריקניזציה בעולם מתוכן אקטואלי עד סרטים וסדרות. כעת עם עלייתה של טיקטוק הסינית - נראה כי מונופול זה נשבר, וסין חלק ממעצבת השיח הגלובלית אם נרצה או לא. והרשתות החברתיות? הן צריכות להיכנס לספרי תפיסת הביטחון הלאומי, שכן הפכו לא רק למעצבות שיח, אלא למנוף לחץ דיפלומטי לכל דבר.

עוד ב-

פייסבוק נחסמה סופית ברוסיה – וכך "נקמה" בפוטין

לכתבה המלאה

על משרד החוץ, ארגוני ההסברה, דובר צה"ל ואגפי הדיפלומטיה הישראלים להכיר בכך, כי הרשתות החברתיות הפכו למכתיבות השיח - ולתת להן את הכבוד הראוי בהשקעה התקציבית.