סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אמילי מואטי פותחת את הקלפים על השולחן בריאיון לאתר ice . מואטי התייחסה לחוקים שאותם היא מקדמת, הסכם מדיני עם הפלסטינים, הקרבה שלה לש"ס בנושאי דת ומדינה, הסיטואציה הפוליטית וגם עונה לשאלה: מדוע לא מפסיקים לשוחח על בנימין נתניהו גם לאחר שהוא עזב את כסא ראש הממשלה?

בתגובה לגל עליית המחירים, הגשת הצעת חוק לפיקוח על מזון לתינוקות.

"אין לנו דרך אפקטיבית כנבחרי ציבור לשלוט בשוק, אבל כן יש לנו דרך וזה האזורים שאני מבינה בהם ורוצה לכוון לשם, לאפשר לכל משפחה, יש לנו אפשרות בממשלה להגיד למי שרוצה תייבאו ותמכרו מלח אוקיינוס נדיר באלף שקל לגרם, לא נתערב אבל שכל משפחה תוכל לקבל את המוצרים הבסיסיים בצורה טובה, באיכות שתתרום לביטחון התזונתי שלהם ובמחיר שווה לכל כיס. סל כזה אמור לעלות בסביבות ה-120 שקל ויכלול דגנים, עוד לא ירדנו לפרטי פרטים, אבל בגדול יש בו שמן זית, טחינת גולמית, מלח, מים ופירות וירקות. צריך לדעת שכשנכנסים לסופר, נדע כמה כסף אנחנו מוציאים, אין לנו הפתעות ולא צריך לחפש את ההנחות והמבצעים, חלילה לחפש. אתה יודע כמה אתה נכנס וכמה אתה יוצא?"

בראיון לאתר ice, סגן שרת הכלכלה יאיר גולן אמר שמשפחה שמרוויחה היטב לדוגמה תוכל להתמודד עם גל עליית המחירים.

"אני תמיד אומרת שכשנפתור את הסכסוך עם הפלסטינים כל הפוליטיקה תסתדר אחרת, שמאל וימין. היום מה שמאחד אותנו, העיקרון המנחה של המחנה שלי הוא הסכסוך עם הפלסטינים ואז יש כל מיני נדבכים כלכליים וחברתיים ועוד. וכך גם במחנה הימין, מה שמאחד אותם ומה שבבסיס התפיסה הימנית או להמשיך להתעלם מהסכסוך עם הפלסטינים או לתת לו לנהל את הסכסוך כשבפועל הוא מנהל אותך. לכן אני מאמינה שברגע שנפתור את הסכסוך עם הפלסטינים דברים ישתנו, אני אוכל למצוא את עצמי מבחינת התפישות החברתיות האמיתיות שלי באותו מחנה עם אנשים מהליכוד בפן הכלכלי, יכול להיות שיאיר גולן יהיה באותו מחנה עם מתן כהנא וגלית דיסטל אטבריאן שהם אנשים פחות סוציאליסטים. אין לי מה להגיב לדבריו של יאיר גולן, אני חושבת שיש סל בסיסי שצריך להיות נגיש לכולם ומי שרוצה לקנות פסטה יותר יקרה אז בכיף, קממבר במקום גבינה לבנה זה סבבה אבל אני צריכה לדאוג שמוצרי הבסיס יגיעו לכולם, לכל המעמדות. הסלים האלה יהיו נגישים לכולם ומי שרוצה יקרים יותר שיבושם לו".

בכללי, את מקדמת בימים אלה את הצעת החוק חלופות מדיניות, חוק שאומר שצריך לבצע הליך מדיני לפני שפונים למבצע צבאי.

"בגדול מה שהחוק מבקש הוא שהקבינט המדיני ביטחוני יהיה קבינט מדיני ביטחוני, כרגע הקבינט עוסק בעיקר בענייני ביטחון ואני רוצה שהוא יעסוק גם בסוגיות מדיניות. נקלענו למשבר מול הרשות הפלסטינית, אותו קבינט צריך לבדוק איך בדרכים דיפלומטיות ניתן לפתור את המשבר לפני שאנחנו פונים למבצעים צבאיים. אני חברה בוועדת חוץ וביטחון וגם שם אנחנו עוסקים בענייני ביטחון פי תשעה יותר מענייני חוץ וגם במקרה הזה של הסוגיות הדיפלומטיות שלנו, נצטרך להגיע אליהן לפני ערכאות צבאיות".

אנחנו מתקרבים להסכם?

"לצערי לא, במשך הרבה זמן, הליכוד, מפלגת השלטון ואני רוצה להגיד הימין, זה בעיקר נתניהו. החליש את הרשות הפלסטינית וחיזק את החמאס. אז נוצר משבר אמון מתמשך בינינו ובין הרשות הפלסטינית, כאשר ההסכמים הביטחוניים נשמרו, אבל מבחינה דיפלומטית לא היו קשרים איתם. נתניהו לא פגש את אבו מאזן, רק בלוויה של שמעון פרס, לא הייתה תחושה שאנחנו בני שיח עבורם והם בני שיח עבורינו ולצד זה חמאס הלך והתחזק, אפשר להיכנס לזה עד מחר. זה קרה בגלל שנתניהו העביר להם מזוודות של כסף מזומן בניגוד לעמדת המל"ל שלא השתנתה מ-2009 ואומרת שלחמאס לא צריך להעביר כסף".

הביקורת הגדולה ביותר על הממשלה היא שהשיח הוא תמיד סביב בנימין נתניהו

"מה זאת אומרת? הוא היה ראש ממשלה במשך המון זמן, אי אפשר להסתכל על הפוליטיקה הישראלית מבלי להתייחס לנתניהו, זה כמו להסתכל על קום המדינה מבלי להתייחס לבן גוריון, כמו לדבר על שנות ה-90 מבלי להתייחס לרצח רבין, אלו דברים שיש להם משקל. לבנימין נתניהו יש משקל מאוד גדול בציבוריות הישראלית. אפשר לא לאהוב את זה ולא לרצות את זה, אין דרך לפוליטיקאי להסתכל על המרחב הפוליטי מבלי להסתכל לנתניהו או כנקודת השפעה, או כנקודת מוצא, או מה לא לעשות, אבל הוא נוכח. הוא היה ראש ממשלה מאוד מאוד חזק והנוכחות הציבורית שלו להערכתי תיגמר רק בעוד עשור וזה לטוב ולרע".

בהקשרים של הסכם?

"אנחנו מיעוט בממשלה, המחנה שלי הוא לא הרוב בממשלה. הרוב בממשלה חושבים שהסכם עם הפלסטינים הוא לא טוב והתפקיד שלנו הוא לשכנע אותם שהסדר מדיני עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי הוא לא טובה שעושים לפלסטינים, ובמקביל לזה, החיים קורים, הסוגיות הביטחוניות עדיין בוערות, הסוגיות הכלכליות עדיין בוערות, כל העניין של הסדרי עבודה ואני מצדדת בצעדים בוני אמון. אנחנו לא יודעים מה יקרה ביום שאחרי אבו מאזן, אין לנו הערכה מי יגיע במקומו ואני חושבת שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי שביום מן הימים נסיים את הסכסוך וזה יפנה לנו זמן להתמודד עם בעיות אחרות ויפנה כסף לתקציב המדינה ואם נסתכל על מדינות אחרות נראה שאין מדינה שאנחנו רוצים להידמות לה נמצאת בסכסוך עם השכנות שלה, הוא תמיד נפתר ויושבים אנשים ושואלים את עצמם למה? מצרים זה לא שלום אידיאלי, שלום קר וזה חשוב, אני לא רואה שום איש ימין ולא הכי קיצוני שיש שרוצה לסגת מהשלום עם ירדן או מצרים, זה צעד סופר משמעותי והוא לא רק ישנה את הפוליטיקה הישראלית אלא ישנה גם את המדינה שלנו".
 
בדיון של ועדת הבריאות שנגע בנושאי הטרדות מיניות העלית את האפשרות על טיפת חלב למטופלי בריאות נפש.

"הרעיון הוא בעצם כמו שטיפת חלב מנהלת איזה שהוא מעקב אחרי הגדילה שלך ובאיזה שהוא שלב היא אומרת לאימהות 'מזהים שהילד לא נמצא בטווח הסביר להתפתחות שלו' כך גם בבריאות הנפשית, יהיה מעקב אחרי ההתפתחות של אדם ספציפי בכדי שהוא לא יגיע למצבי קיצון. אנחנו מדברים על ילדים עם נטיות אובדניות, מעקב כזה יצמצם את מעשי הקצה".

איפה זה עומד? בטור שעלה באתר ice, ח"כ וולדיגר כתבה על המצב של הפסיכולוגים הציבוריים וטענה שהתקצוב נמוך.

"השגנו בהסכמים הקואליציונים עשרה מיליון שקלים לפסיכולוגיה הציבורית,  למתמחים, זה לא כל מה שרצינו, רצינו 30 מיליון אבל זה הצליח טיפה להנמיך את הלחץ בסביבות האלה. כרגע המצב הוא קטסטרופלי ואם נוסיף לזה את הקורונה אז בכלל. מי שהולך לבקר בבתי החולים הפסיכיאטריים עד לדברים מכפירים. בני אדם סובלים, לא היינו מעלים בדעתינו שבמחלקת הריאות באיכילוב יהיו תנאים כאלה מכפירים כי אנשים מבינים שריאות זה חשוב וצריך לטפל בזה, אין מספיק מודעות ותקציבים. הצוותים עושים שם עבודת קודש, אך השכר שלהם נמוך. להיות היום פסיכולוג בשירות הציבורי זה עבודה של מינימום וזה אחרי תואר שני ולכן הרוב הולכים לפרטי. ואז המערך הפסיכולוגי נשאר בלי כספים.  בעולם הגדול, להיות פסיכולוג ציבורי זה מעמד, אתה איש העולם הגדול ויש לך דרגות. פה לא ניתן להיות מנהל מחלקה והם נשארים".

באחת הוועדות את אמרת שבנושאים של דת ומדינה את דומה יותר לש"ס.

"לא עניין רק דתי וקל מאוד לקחת את זה למקומות האלה. בני אדם צריכים יום מנוחה בשבוע ובישראל זה נקבע להיות יום שבת. לגבי תחבורה ציבורית אני אכן חושבת שאוטובוסים לא צריכים לעבור בשכונות דתיות. אני כן חושבת שצריך לתת תחבורה לאלה שידם אינה משגת ולאפשר לדוגמה קו בתל אביב שיחבר בין צפון העיר לדרום העיר, אני לא חושבת שקו 63 צריך לפעול בימי שבת כי זה קו שעובר מגבעתיים ונכנס לבני ברק. לו הייתי שרת התחבורה הייתי עבירה את הנושאים האלה לרשויות המקומיות וכל רשות יודעת את הצביון של השכונות שלה. בתל אביב יש את שכונת אחד העם שהיא עם צביון יותר דתי ושם לא צריך לעבור אוטובוס בשבת. צריך להתמודד עם זה בצורה הוליסטית, אנחנו מדינה מורכבת ואפשר להנות מהמורכבות הזאת וליצור שיח סביב המורכבות הזאת. ולא להתמודד עם פטיש 5 קילו ולשבור את הכל. היה את הדיון הזה סביב יום כיפור, האם לאפשר לפתוח את המרחב הציבורי ומדובר ביום שהוא אחד לשנה, אני לא חושבת שיש צורך לעשות בו מנגלים בכיכר רבין".

אבל שהשמעת את הקולות השונים האלה כדוגמת חיבור מאחזים לחשמל עלתה הביקורת ש"אמילי לא מספיק שמאלנית".

"יש לי תפישה מדינית מאוד מאוד ברורה, אי אפשר להתבלבל, אני מוכנה לבקר בכל מקום אחרי הסדר. ואני כל כך בטוחה בתפישה המדינית הזו שאחרי הסדר אני יודעת איפה גבולות המדינה יעברו אבל אני חושבת שהחיים גדולים מכל תפישה שונה בחיים ואי אפשר להסתכל על אחרים מפריזמה של שמאל וימין, כמו שרופא לא מבקש ממך פתק הצבעה לפני שהוא מטפל בך כך פוליטיקאי לא צריך לבחון בני אדם. על תלוש המשכורת שלי כתוב מדינת ישראל, כנסת ישראל. הנוכחות שלי צריכה להטיב עם כולם אלה שהצביעו לי ואלה שלא, בין אלו שלא יש אנשי ימין, זו לא תוכנית כבקשתך".

בכללי המפלגות החרדיות טוענות לקיפוח.

"המפלגות החרדיות יכולות להצטרף בכל יום לממשלה אם הם מרגישות כל כך קיפוח. אף אחד לא שם להם רגל. הבעיה של המפלגות החרדיות ושל ש"ס שהם התנתקו מהאידיאולוגיה שלהם וכל הקמפיין שלהם התנהל סביב נתניהו. אומרים שאנחנו כאלה והם אלו שלא יכלו לוודא את העמדות שלהם מבלי לערב את נתניהו. הסכמי אוסלו עברו דרך ש"ס והם לקחו חלק בהצבעות על החלטות טובות נוספות. אני לא בטוחה שהם נגד הסכם שלום, לא חושבת שפינדרוס או פורוש נגד הסכם בשום עולם, ברור שהם בעד. אין לי ספק שהאנשים האלה בעד הסכם והם יותר ממוזמנים להיכנס לממשלה. אני משוכנעת שהם חשבו שמדובר בממשלה זמנית, אז לא, אנחנו כאן בכדי להישאר. אם הם ירצו לחבור, קואליציונית ממשלה של 61 זה קשה ואם יהיו עוד 15 חברי כנסת בממשלה הזאת כולנו נודה להם מקרב לב".

ורואים את המורכבות הזאת בנושאים כמו הסדרת אביתר.

עוד ב-

דרמה בקואליציה? אמילי מואטי מרגיעה: "לא סכסוכים ולא נעליים"

לכתבה המלאה

"בסוף, אני חושבת שמה שאנחנו צריכים לעשות עם האזרחים הישראלים שיש למדינה הזאת מעבר לגבולות המוגדרים זה לנסות ולהחזיר אותם הביתה. לא לבנות, לא להכשיר ולא לבלבל במוח. זה המצב, אביתר הולך להסדר - זה לא משמח אותי, אבל אני לא כאן רק כדי לשמוח למרבה הצער".