רביב דרוקר ירד אל התחתית של חבית הזבל, כדי לגרד שם משהו להצצה. ה"תחקיר" לא היה תחקיר, אל הוא מצא מישהו שהיה מוכן להתבזות בפומבי ולספר על מעלליו עם גרושתו. האיש לא ניחן בשכל רב, ואני מעריך שזה יעלה לו ביוקר משום שמעסיד=קיךם לא ירצו להעסיק אדם המספר על עניינים כמוסים בתחום האישות. אדם שלטענתו אשתו בגדה בו, נפגש לשיחת רעים נלבבת עם הגבר שהתעבק עם אשתו, והם עורכים שם ממש חאפלה של שתיית ויסקי ועוד. החוא מזמין את הגבר הזר לביתו, מקבל את פניו ושלושתם מנהלים ממש שיחת רעים. כשהגבר הולך הוא מחבק את האישה "שתי שניות יותר מדי", ובמקום לבעוט באחוריו הוא ממשיך במגעים החברתיים עימו. זהו אדם נחות, לבטח לא גבר במובן המקובל. טענתו שיוסי כהן גילה לו סודות של המוסד טעונה בדיקה ואין לקבלה ללא בדיקה כזו, כי יתכן בהחלט שהאיש מנסה לפגוע כעת בכהן בהגזמה פראית. כהן צדק כשסירב להגיב על הסיפור. כל הענמיין הוא בסך הכל פרשת אהבים ובגידה בבן-זוג, תופעה נפוצה בימינו למרבה הצער, והיא הבהחלט אינה גורעת מיוסי כהן כמי שהיה ראש המוסד. מציצנות זולה, זה הסיפור, ודרוקר מגעיל בתפקיד המציצן.