חבר נשיאות מועצת העיתונות, עו"ד חיים שיבי, מגיב לדבריו של עורך מקור ראשון, חגי סגל, שהתייחס בריאיון ל-ice לפני ראש השנה, לעמדתו לגבי מועצת העיתונות.

באותו ריאיון אמר סגל לגבי מועצת העיתונות כי "לא אוהב אותם והודעתי להם, בעיניי זה גוף שיושבים שם כמה אנשים שאני מעריך אישית אבל ראיתי במה הם מטפלים ובמה הם לא, אין לי עניין שם".

חיים שיבי, מגיב על הדברים ומדגיש כי הם על דעת עצמו ולא עמדת מועצת העיתונות: 

קראתי בעניין את דבריו של סגל ושאלתי את עצמי מעל איזה צוק נישא משקיף המרואיין על מועצת העיתונות. מפני שגם אני - המתנדב במועצה מעל 20 שנה כשליח אגודת העיתונאים בירושלים שיש לי זכות להיות חבר הנהלתה - רואה במה מתנדבות ומתנדבי המועצה מטפלים.

ואנו רואים ומוצאים עניין. למשל ב-טיפול בתלונות של נפגעות ונפגעים מדיווח מוטה לדעתם המחפשים כתובת להביא בפניה את מצוקתם לאחר סיקור שלא היטיב עימם. להביא את התלונה בהליך שלא ירושש אותם, בפני צוות בלתי תלוי של נשים ואנשים בין עולם המשפט לעולם העיתונות ולעיתים משני העולמות גם יחד.

ליטוש נמשך ומקצועי של תקנון האתיקה של המועצה המתאים את עצמו לאורך השנים לאופי המשתנה של התקשורת ולפנים החדשות שהביאה עימה מהפכת התקשורת ברשת. מעורבות אכפתית בניסיון להדוף פגיעה בתקשורת הבאה מאגף הון ושלטון.

באין חוקה בישראל, כאשר השדה התקשורתי חשוף והביטחון התעסוקתי של העיתונאי נשחק בהתמדה - נציגי איגודי עיתונאים החברים במועצה עוקבים בדריכות אחר כל ניסיון לסלק מן השדה הזה את אלה שאינם הולכים בתלם, אינם מבינים רמזים עבים על מה צריך ונכון לכתוב גם כשהם באים מלמעלה.

שיח מתמיד של עיתונאיות ועיתונאים שבילו שנים בשדה העשייה עם הדור הצעיר של לומדות ולומדי תקשורת באקדמיה וניסיון נמשך לערב מרצות ומרצים בחוגים לתקשורת בפעילות המועצה כנציגות ונציגי ציבור.

יציאה לערי שדה בפריפריה לשיח עם חברי מועצות ערים ופעילים בין נתיבות לבין דלית אל כרמל. הטיית אוזן קשבת לדרך בה רואה הציבור את התקשורת, מקומה וחשיבותה בזירה הציבורית. הסקת מסקנות באשר לדגשי ואפיקי פעילות נוספת בניסיון לחזק ולהעצים את מעמדה של התקשורת בישראל. מודפסת, משודרת, ברשת.

לא אוהב אותנו חגי? ננסה להתמודד.