בטורו השבועי בעיתון "מעריב" העיתונאי בן כספית סיפר על הלוחם רס"ל יונה בריף ז"ל שהובא ביום רביעי האחרון למנוחות. בריף מילא תפקיד של חובש ביחידת דובדבן, הוא הלך לעולמו בגיל 23 לאחר מאבק עיקש של 417 ימים בפציעות אנושות שספג במהלך הקרבות בעזה. יונה שנחשב בעיני חבריו ליחידה ל"סופרמן", הותיר אחיו מורשת של נחישות וגבורה יוצאי דופן. "כל המדינה צריכה לדעת מי היה יונה, את מי איבדנו היום", כתב אחד מחבריו בהספד מרגש.

כספית מתייחס לכך שסיפורו של יונה מתקשר ישירות לשאלה המרכזית שמרחפת מעל ההתנהלות הביטחונית של ישראל בעזה ובלבנון. בעוד חיזבאללה ספג מכה קשה, אך נותר כוח משמעותי המאיים על ישראל, חמאס בעזה רוסק לחלוטין. אך כפי שמציין כספית בטורו, ישראל שילמה מחיר כבד על "חטא היוהרה" כלפי עזה. שנים של זלזול באויב הובילו ל-7 באוקטובר, היום בו חמאס הצליח להכות בעוצמה בלב הנגב המערבי, אירוע שמבטא את כשלי המודיעין וההכנה של ישראל.

בניגוד לעזה, ההתמודדות מול חיזבאללה לוותה בתכנון ארוך טווח ובמודיעין מדויק. אך גם שם, הסכם הפסקת האש שנחתם עם לבנון מותיר תחושת החמצה. כספית מציין את החורים בהסכם ואת העובדה שדיוני הקבינט התנהלו על בסיס מסמך באנגלית בלבד - דבר המדגיש את האלתור וחוסר ההיערכות המדינית. בנוסף, הוא גם מציג את חתימת הסכם הפסקת האש ככלי כנגד צווי המעצר שקיבלו ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט מבית הדין בהאג, "אי אפשר להתעלם מהתחושה שהירידה הצרפתית מעץ צווי המעצר, שקרתה במקביל לנכונות הישראלית לצירופה של צרפת למנגנון הפיקוח על ההסכם, הן חלק מדיל ישראלי־צרפתי. חסינות תמורת הפקרות", כך כותב כספית.

עוד ב-

מזעזע: זה המשחק שמדמה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר

לכתבה המלאה

במקביל, העיסוק האישי של ראש הממשלה נתניהו במלחמה המשפטית שלו, לצד המהלכים המדיניים, מעורר שאלות בנוגע לשיקולים האמיתיים שמאחורי החלטתו. המשפט הקרוב עשוי לשפוך אור נוסף על התנהלותו, אך הנזקים האסטרטגיים כבר כאן מסביר כספית.