תמר אלמוג פרשנית וראש תחום המשפט, כאן חדשות בריאיון ל-ice לכבוד שבוע האישה: "לאנשים עובר חלק שעיתונאי רציני ידבר בנוסף לתחומו גם על כדורגל, פחות שעיתונאית מנוסה תדבר גם על אופנה. אז לאותם אנשים - שלשמחתי מספרם הולך ופוחת - קבלו: 'אנחנו נעשה מה שנכון וטוב ומתאים לנו. ורק כשיפלו הגדרות וההגדרות, יצמח השוויון'".

מדוע חשוב שנשים יתברגו בכל צמתי קבלת ההחלטות והאם יש תחומים נניח פיזיים יותר שלא מתאים לנשים להשתלב בהם?  
"כרבות אחרות, נתקלתי ושמעתי וחוויתי. לצערי, יש לא מעט דוגמאות. אבל למזלי גדלתי בסביבה שבה היותי בת לא אמר שאני יכולה פחות או שמצפים ממני לפחות. הבסיס הזה, הידיעה והאמונה שהמגדר לא מגדיר אותי כפחות טובה או ראויה, לא תמיד עבדו מול מה שנתקלתי בו בשטח לאורך שנים; אבל הם הפכו את החוויות השליליות למשהו שלא ריפה את ידיי. לרבות אחרות אין את המזל הזה והן צריכות לדעת שזאת האמת, שזה אפשרי. וכדי לדעת – חובה שתהיינה במרחב הציבורי כמה שיותר דמויות, שילדות יוכלו לראות בהן את עצמן. להזדהות, להאמין שהן יכולות גם אם אומרים להן שהן לא. בשנים האחרונות אני במקום אחר. איני מרגישה ולא נותנים לי להרגיש שאני פחות כי אני אישה. אני יודעת להעריך את זה, בדיוק בגלל שחוויתי בעבר דברים אחרים לחלוטין. ואני יודעת שיש אחוות נשים, בדיוק כמו שיש אחוות גברים. כי כולנו בני ובנות אדם".

הייצוג הנשי בכנסת הנוכחית נמוך ביחס לשנים קודמות. האם זו תופעה שיש לקבל בשוויון נפש ולהמתין ליום שבו הנתונים יחמיאו או שיש לפעול כדי לשנות את המשוואה וכיצד לשיטתך ניתן לעשות זאת?  
"בגלל התפיסות החברתיות, לקח לי שנים להוציא מהארון את אהבתי לארון הבגדים, את החיבה וההבנה שלי בסגנון ועיצוב. והתגובות שיש מדי פעם, למה עיתונאית רצינית עוסקת גם בעניינים האלה, מעידות שהמאבק עדיין לא מסתיים. לאנשים עובר חלק שעיתונאי רציני ידבר בנוסף לתחומו גם על כדורגל, פחות שעיתונאית מנוסה תדבר גם על אופנה. אז לאותם אנשים - שלשמחתי מספרם הולך ופוחת - קבלו: אנחנו נעשה מה שנכון וטוב ומתאים לנו. ורק כשיפלו הגדרות וההגדרות, יצמח השוויון".

עוד ב-

יום האישה הבינלאומי בכנסת: "דמיינו שזו הבת שלכם יושבת שם"

לכתבה המלאה

מה יש לך לאחל ביום האישה 2024 לנשות ישראל?
"גם השנה אאחל שלא נצטרך את יום האישה. שכל יום ויום יהיה של כולן וכולם. על גודל הבעיה מעיד עצם קיומו של ה'חג' הזה: יום אחד מ 365 המיועד לכמחצית מהאוכלוסייה.  וכל שנה הוא מבאס – כשמתפרסמים הנתונים על האפליה של נשים בתנאים בחברה ובמשק; ומעצבן – כי פעמים רבות דווקא היום הזה משמש להנצחת סטיגמות וקלישאות על איך נשים אמורות לחגוג את יום האשה ומה משמח אותנו. ובעיקר, ולפי הכל – זה לא יום האשה בלי ה19 שנמצאות בגיהנום, ואין ואסור לחגוג עד שכל החטופות והחטופים יחזרו".