המכון למחשבה ישראלית קיים השבוע שולחן עגול מיוחד בנושא אחריות שלטונית עם מיטב אנשי המחקר והאקדמיה בישראל. על רקע מתקפת הטרור של חמאס שפקדה את מדינת ישראל ב-7 באוקטובר, עולה השאלה מה מידת האחריות השלטונית של המדינה לחיי האזרחים ולביטחונם.

כפי שתיאר ראש המכון למחשבה ישראל פרופ' אבנר בן-זקן, "הנורמה השלטונית המקובלת של אי לקיחת אחריות מחלחלת פנימה אל יתר המערכות במדינה. מערכת שלטונית בריאה מחוייבת להתייצב מול הציבור שחווה את זוועות החמאס ולומר – כשלתי ובאותה נשימה להקים ועדה בלתי תלויה שתבדוק באופן מיידי ומוגבל בזמן את הכשלים שהתגלו. ניתן לומר בפסקנות כי אנו כחברה וכעם ראויים להתנהלות אחרת מצד רה״מ שהוא האחראי המרכזי לאירועי 7 באוקטובר".

רבים מקברניטי המלחמה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואחרים הודיעו כבר בימיה הראשונים של המלחמה כי הם מקבלים על עצמם אחריות, אך אחרים נמנעים מכך, ובראשם ראש הממשלה. למרות שאלות חוזרות ונשנות של עיתונאים, אינו ממהר לקבל על עצמו אחריות לאירועים, ואף כזכור בציוץ שמחק "הפיל" את האחריות על אגף המודיעין והשב"כ.

פרופ׳ מנחם הופנונג, מומחה למשפט ופוליטיקה מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, אמר כי תקום ועדת חקירה לאחר המלחמה, אך כפי שהניסיון מלמד, זו ועדה שתעבוד יותר משלוש שנים ומסקנותיה לא תהיינה רלוונטיות מבחינה פוליטית. לכן, צריך ועדה ללא המלצות אישיות, עניין שיקצר את התהליך לחצי שנה בלבד. עוד הוסיף כי "ועדת חקירה תוקם בדר"כ במקרה שאינה יכולה להוביל להמלצות נגד פוליטיקאים מכהנים, רק במקרה שלא תהיה 'עריפת ראשים'. ועדת בדיקה ממשלתית הפכה לדגם המועדף כיוון שמינוי החברים נעשה על ידי הממשלה וניתן לשלוט בדמויות החברים״. 

פרופ' אסא כשר מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב אמר בדיון כי "אנשים בעמדות פוליטיות מקבלים החלטות על מדיניות, אך מדובר במדיניות נזילה ופחות נוקשה. בניגוד להתנהלות המקובלת מאיש מקצוע כרופא, אין למנהיגות הפוליטית אחריות נוקשה בהחלטות מדיניות. האינטרסים המפלגתיים ואישיים מנווטים את החלטות המדיניות, וקשה למצוא אחריות פוליטית מבוססת עקרונות וממלכתיות".

בנוסף לפרופ' כשר, אמרה ד''ר רונית לוין-שנור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב כי "מאחריות שלטונית יכולה להיגזר גם אחריות פלילית, אך לא כל עובד ציבור נושא באחריות שלטונית. פקיד, זוטר או בכיר, שמונה לתפקידו בדרג המקצועי אינו נושא באחריות שלטונית דומה לזו של נבחר ציבור".

פרופ' מוחמד ותד, עמית בכיר במכון ודיקאן בית הספר למשפטים באקדמית צפת, אמר בדיון כי "יש הכרח בשינוי התרבות הפוליטית בישראל שמתנערת מקבלת אחריות אישית ושלטונית על כשלים ומחדלים ציבוריים. אחת הדרכים לחולל שינוי תרבותי כל כך יסודי היא לייצר הסדרים ומבנים שלטוניים חדשים, כמו למשל מעבר לבחירות אזוריות וביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לרובד שלטוני אזורי ומקומי. בנוסף, הכרח לפתח במשפט הישראלי את הרעיון של אחריות שלטונית קולקטיבית, במקום לעסוק בגלגול האחריות השלטונית האישית מבעל תפקיד אחד לבעל תפקיד אחר״.

עוד ב-

"שינוי בחברה הישראלית": המצטרף החדש למכון המחקר המהפכני

לכתבה המלאה

המכון למחשבה ישראלית, הפועל מזה כשלוש שנים, מקיים פעילות מחקרית הממוקדת בזיהוי בעיות מבניות בחברה הישראלית ופועל במרחב הציבורי בתחומי החברה, הכלכלה, המשפט והמדיניות. מאז תחילת המלחמה, מקיים המכון דיונים בנושאי מדיניות שונים המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות בזמן מלחמה ולאחריה.