הבוקר הטראומטי והקשה מנשוא שהכה במדינת ישראל כולה בבוקר חג שמחת תורה לצד המלחמה הקשה שהגיע בעקבותיו, העמידו למבחן משמעותי את כלל המערכות הציבוריות בישראל, ואתגרו באופן חסר תקדים את תפקוד הרשויות במדינה בשעת חירום.

תפקודו הלקוי של השלטון המרכזי בכלל ומשרדי הממשלה בפרט, בייחוד במהלך הימים הראשונים ללחימה, בלט עוד יותר על רקע ההתנהלות המהירה והמוצלחת של השלטון המקומי. הרשויות המקומיות, גם הפעם, היו הראשונות להבין את תמונת המצב, לחשוב ולפעול באופן יצירתי ומהיר – וזאת בכדי לתת מענים לצרכים השונים של תושביהם, ואף של תושבי הדרום המפונים בעירם. השלטון המקומי הוכיח שוב כי הוא נמצא שם עבור האזרחים – קשוב, מבין, מכיל ובעיקר יעילים.

כראש העיר רמת גן, אחת מהערים הגדולות והמרכזיות בגוש דן ובמדינת ישראל – המאכלסת כ-180 אלף תושבים, וכוללת בשטחה אתרים לאומיים אסטרטגיים ומרכזי תעסוקה בסדר גודל ארצי – מהר מאוד הבנתי שאנו ניצבים בפני אירוע בסדר גודל שלא הכרנו.

עוד לפני שאפרט על הפעולות הרבות שעשינו מפרוץ המלחמה ועד היום, חשוב להדגיש כי ההיערכות של רמת גן לזמן חירום, החלה הרבה לפני ה-7 באוקטובר. יד ביד עם פיקוד העורף, רמת גן נערכה לחירום לאורך השנים האחרונות: חנכנו מרכז הפעלה חדשני ותת קרקעי לשליטה בעיר, ביצענו תרגילים במוסדות חינוך ובמרכזיים ציבוריים, השמשנו את כלל המקלטים הציבוריים וקידמנו אחרי שנים של הזנחה בנייה של ממ"דים במוסדות החינוך הוותיקים בהשקעה של מיליוני שקלים. המהלכים הללו הביאו את רמת גן לרמת מוכנות גבוהה ביותר לעיתות חירום – והתוצאות ניכרות בשטח.

מייצרים חוסן
מלחמת חרבות ברזל הציבה בפני ראשי הרשויות אתגר משמעותי בעוצמות שלא הכרנו עוד: במציאות בה התושבים והתושבות איבדו לא רק אמון במערכות הלאומיות, אלא בראש ובראשונה את תחושת הביטחון האישי. המשמעות: אנשים חששו לצאת לרחוב, ללכת לעבודה ולהגיע למוסדות החינוך.

על כן, השבת הביטחון האישי לתושבים הייתה המטרה החשובה ביותר עבורי בניהול העיר בימי המלחמה הראשונים. החזרה לשגר היא אבן יסוד בהבטחת החוסן הלאומי והעירוני ובהבטחת עורף חזק. היא חשובה לכלכלה אך גם להתמודדות העירונית והחוסן האישי והנפשי של התושבים, במיוחד כאשר מדובר בלחימה ארוכה ומתמשכת כמו זו שאנו נמצאים בה היום.

ההבנה הזו, הובילה אותי גם להחלטה על הקמת כיתת כוננות ייעודית לעיר במהירות ובמקצועיות, ועל אף התנגדות חלק מגורמי המקצוע. האמנתי שנוכחות של החיילים בשטח היא זו שתחזיר בהדרגה את רמת גן לשגרה ואת הביטחון לתושבים. היום, אני גם יודע עד כמה זו הייתה החלטה נכונה וקריטית – ובכך יודו גם מתנגדיה. כיתת הכוננות הפכה כבר צמחה לפלוגה המאגדת למעלה מ-80 מתנדבים בני העיר, המפטרלים בכל שעות במוקדים עירוניים מרכזיים – ובהם במוסדות החינוך ובמרכזים המסחריים.

כראש עיר שמחובר 24/7 לתושבים ולתושבות, הרגשתי איך תחושת הביטחון האישי חוזרת אט אט לרחובות. בזכות פלוגת הכוננות העירונית, יחד עם פעולות מיידיות נוספות שביצענו ובהן התעקשות על הפעלת אתרי בנייה בתנאים מגבילים, שניתן להם גם תוקף בבית משפט והצבת ממ"דים ניידים תקניים באזורים מרכזיים בעיר. כל אותן הפעולות יחד, אפשרו לתושבי רמת גן להתחיל ולסגל לעצמם שגרת חירום.

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, בתדרוך עם כיתת הכוננות העירונית (צילום ליאור שמחי)

עוד תחום משמעותי בו עסקנו ממש מהרגע הראשון הוא הפעלת מערכת החינוך. התוכנית להפעלת גני הילדים, שחלקם חסרי מיגון, בחירום הינה תוכנית קיימת ומוכנה מראש שכבר התנסנו בה השנה במבצע "מגן וחץ". קיום התוכנית כ"תוכנית מגירה", אפשר לנו להפעיל אותה בזריזות. ואכן, רמת גן הייתה מהערים הראשונות בארץ שגני הילדים החלו לפעול בה במתכונת מלאה.

העיסוק בהשבת מערכת החינוך לפעילות הוא יומיומי, אינטנסיבי ומתמשך, שכן פערי המקלוט בעיר הינם פערים עמוקים של עשרות שנים בעיר ותיקה בת 100. בסופו של דבר ולאחר עבודה מאומצת, הצלחנו להגיע למתווה לימודים, שמאפשר מהצד האחד מיגון ובטיחות מרבית לילדים ולילדות, ומצד השני, חזרה של ההורים לשגרה ולשוק התעסוקה. יש קשיים ואתגרים ועוד יהיו גם בהמשך, אבל בשיתוף הציבור ובשקיפות בה אני נוהג תמיד וביתר שאת כעת, אחוזי הנוכחות של תלמידי בתי הספר גבוהים מאוד.

תחום אחר שמקבל בולטות בימי לחימה וזוכה למשאבים מהעירייה, נוגע לרווחה ולשירות החברתי. הקמנו מוקדי חירום לתמיכה נפשית, ביצענו עשרות אלפי שיחות לאזרחים הוותיקים בעיר לשאול לשלומם ולוודא שלא חסר להם דבר, ואף הקמנו מערך מתנדבים לכל מטרה המונה מאות תושבים (ועוד מאות ברשימת המתנה). המתנדבים נפרסו בבתי המלון בעיר, המארחים אלפי מפונים מקווי העימות, וסייעו בין היתר בניקיון וסידור מקלטים פרטיים ובתרומות ציוד ואוכל למפונים ולחיילים.

בו בזמן, אנו מקיימים מגוון פעילויות הפוגה במרחבים מוגנים לילדים, נוער, צעירים ומבוגרים, ומאפשרים לתושבים להצטרף לפעילות תרבותית במרחב מוגן או ברשת – ובאופן הזה מסייעים להם לסגל לעצמם שגרת חירום.
 

ערוכים להמשך המערכה
לצערי הרב, רמת גן ספגה אבדות קשות מנשוא במלחמה: 23 חללים ונרצחים, מטובי בננו ובנותינו. כל נרצחת וכל נופל הם עולם ומלואו. עטפנו ונמשיך לעטוף את המשפחות בכל צורך. ביקרתי את כלל משפחות הנופלים, חיבקתי וחיזקתי אותם בשם תושבי העיר. אנו נהיה לצידם בכל שיידרש. זו חובה מוסרית וזכות להעניק למשפחות ששילמו את המחיר היקר מכל. כולנו ברמת גן כמובן מחכים בכיליון עיניים לשובם של החטופים והנעדרים לביתם, ומאחלים רפואה שלמה לפצועים בגוף ובנפש.

לצערנו מחירי הלחימה כבדים מאוד, אך המערכה בלתי נמנעת. מכאן אני חשוב לי להעביר מסר ברור: רמת גן ערוכה לימי לחימה ארוכים. העיר מצויה בשגרת חירום גמישה, ובהתאם להנחיות פיקוד העורף, ננהל אותה וניתן מענה לכל צורכי התושבות והתושבים. באופן אישי, אני עונה מדי יום למאות תושבים וביחד עם העירייה ועובדיה, משתדל להעניק את הטיפול הטוב ביותר בימים סוערים אלה.

בתקופה המורכבת הזו, אני מסתכל על תושבי ותושבות העיר שלי ומתמלא גאווה מרוח ההתנדבות, השותפות ואורח הרוח – ובעיקר מההבנה שרק יחד, באחדות, עם ישראל כולו, נביס כל אויב וננצח. "ה׳ עוז לעמו ייתן, ה׳ יברך את עמו בשלום".

עוד ב-

"מה שהיה בדרום לא יחזור. לא ממליץ לחיזבאללה לנסות אותנו"

לכתבה המלאה

*הכותב, כרמל שאמה הכהן, הוא ראש עיריית רמת גן.