ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, קיימה היום (ג') דיון בנושא "ערים מעורבות  צרכים ופתרונות". במסגרת דיון בסוגיה, עלה הצורך בחיזוק הערים המעורבות הן מצד ראשי הערים והן מצד הגורמים הרלוונטיים בממשלה.

לצורך כך, עלה הצורך לרכז החלטות ממשלה בנושאים הרלוונטיים, על מנת שיהוו בסיס מוצק לחקיקה. בכדי לגבש את ההליכים הדרושים, התבקשו הגורמים השונים לרכז את המענים הקיימים בהחלטות הממשלה ואת הצרכים הנדרשים מעבר לכך

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון ואמר: "במהלך השנים השתנו הצרכים, למשל בערים מעורבות, יש שוני גדול ממה שהיה לפני כמה שנים. ח"כ טיבי דיבר איתי וגם רבים אחרים, ולא הכנסנו את זה בתוך חוק הטבות המס, שם נקבעו קריטריונים עם גבולות, יש ערים מעורבות שלא בפנים, ולא ניתן היה להרחיב זאת".

גפני המשיך ואמר: "דיברו איתי חברים, וגם ראש העיר בנוף הגליל על הצורך בתמיכה, ואת הישיבה הזו אנחנו עושים כישיבת התנעה, יש קבוצות ישובים שנצטרך למצוא להם פתרונות, ואחת מהם זו קבוצת הישובים המעורבים, יש כ"כ הרבה רציחות, כ"כ הרבה בעיות, לא יכול להיות שהתקציב יישאר כפי שהוא 10-15 שנה, הממשלה מקבלת החלטות ויש לתרגם זאת לחוק. יש צורך בהטבות מותאמות, למשל ברווחה, בחינוך, לאו דווקא הטבות מס, בחלקם הטבות המס לא יועילו".

ח"כ אחמד טיבי: "אני רוצה להציג מס' נקודות חשובות בנוגע לאוכלוסייה הערבית בערים האלה, אחד מהנושאים הכואבים ביותר זה נושא הדיור, בערים המעורבות, בעיקר יפו, רמלה ולוד. זוגות צעירים בישובים האלה מהחברה הערבית אין להם מענה, ישנה מצוקה קשה. מה המענה של הממשלה ומשרדי הממשלה להציע דיור, למוסדות חינוך, תרבות וכדומה? גם לגבי ייצוג הולם ברשויות עצמן, בעירייה של עובדים ערבים, לגבי חינוך פורמלי וחינוך לא פורמלי".

טיבי המשיך את דבריו ואמר: "חינוך לא פורמלי הוא אחד הנתיבים כדי לכוון צעירים לפעילות חיובית תורמת לחברה ולהסיט אותם מפשיעה ואלימות. אנחנו כורעים תחת נטל הפשיעה והאלימות, חלק גדול מה"חיילים" של ארגוני הפשיעה, אלה אנשים צעירים, בגלל חוסר מעש כנתוני הדו"ח של מבקר המדינה, זה יכול להגיע לשיעור של 40% חוסר מעש בקרב הצעירים האלה, רואים שצעיר אחר פתאום יש לו רכב. הכישלון בתקצוב החינוך, זועק לשמיים, כמו ביתר הישובים הערבים. משרד נגב וגליל צריך להשלים תקצוב ל-5 ערים מערובות בעקבות קולות קוראים לשנים 21 ו-22, המשרד לפיתוח כלכלי התחילו תוכניות והפסיקו. אני מסכם: שיכון מצוקת דיור לזוגות צעירים, מערכת חינוך שצריכה סיוע ודחיפה קדימה, היא הבלם העיקרי של צעירים שהולכים לפשיעה".

יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ: "דובר גם על חקיקה וגם על החלטת ממשלה, איך זה אמור לעבוד? אנחנו גם רוצים להקל, כי אם יהיה צורך בעיר כזו או אחרת, שתהייה הגדרה ויוכלו לפעול בתוכה".

ח"כ עאידה תומא סלימאן: "כמי שמתגוררת בעיר מעורבת כבר 35 שנים, אני חושבת שיש פיל באמצע החדר שאף אחד לא רוצה לגעת בו. לא מדברים על מצב סוציו באופן כללי, או בפריפריה, אלא בערים מעורבות, למה צריך לתת להם יחס מיוחד? עצם העובדה שיש ערבים ויש יותר ויותר ערבים שמתגוררים בערים מעורבות, זה גורם לאנשים שיש צורך לסייע לערים האלה סיוע כדי להתמודד עם הבעיה שנקראת ערבים שנכנסים לערים האלה, וקוראים להן מעורבות. הייתי רוצה לראות יותר ויותר ערים שנכנסים אליהן ערבים. התחלנו לדבר על מדד שכונתי, כי הנדידה של צעירים לערים המעורבות היא פתרון לבעיית מגורים, כי המדינה לא רוצה לפתור אותו. הצעירים שנודדים הם לרוב ממעמד ביניים, ובעכו יש גם כיוון שמתפתח בצורה הזאת, מי שנשאר מאחור, זה השכבות החלשות של הערבים שלא מקבלות מה שמגיע להן. אם זה מבחינת חינוך, גם בנוף הגליל שבה אין בי"ס אחד, לא יסודי ולא על יסודי. הערבים צריכים לקבל תקציבים בערים האלה לא רק מהתוכניות המיוחדות, יש תקציב לערים, ואין שקיפות. לא רק בלוד ועכו, גם בחיפה".

ח"כ אימאן חטיב יאסין: "אני רוצה להתחיל עם נתון, אם נסתכל על המדד שהכי יכול לנבא את העתיד של אותם אזרחים, נסתכל על הילדים באותם ערים, יש 9 וחצי אחוז של ילדים עניים וממול 43% אחוז מהילדים שהם עניים ערבים באותן ערים מעורבות. מספיק לנו הנתון הזה כדי לזעוק לשמיים, כדי שנדע לאן צריך לכוון. המטרה של החוק צריכה להתחיל בזה. כל עוד המעגל של העוני יתרחב, העתיד יהיה עם יותר מצבים חברתיים קשים, פשיעה. לכן המדינה צריכה להשקיע במקומות הנכונים. גם בדיור המצב מאוד קשה בערים האלה. צריך לשאול גם כמה נציגים יש בעיריות הללו מהמגזר, כמה חלקם, אלה שאלות שיכולות לתת מענה. רוב או חלק גדול של בתי הספר של המוכש"ר נמצא גם בערים האלה".

ח"כ נעמה לזימי: "אני חושבת שהחלטות כאלה צריכות להיות בשיתוף ציבור, גם ראשי ערים וגם ארגונים חברתיים, וגם איסוף מידע ונתונים שמאוד מאוד חשוב. יש פה כמה קטגוריות שצריך לעמוד עליהן, ערים מעורבות בהתהוות, סוגיה טעונה, יש פה גם מרחב שמשתנה, לאפשר מבנים לחינוך, דיור והכל, לא לייצר את אותן בעיות שמייצרים כאשר עוצמים את העיניים. עיר כמו חיפה צריכה השקעה, גם ערים הומוגניות ומעורבות, עד לפני חודש וחצי גרתי בשכונה מעורבת ולא היו בה שירותים".

ח"כ ינון אזולאי: "הסיפור הוא לא רק הטבות מס כפי שנאמר פה. נכון עאידה שזה הפיל שבחדר, אבל צריך לראות איך לטפל בזה, החלטת ממשלה שתביא כספים יעודים לישובים האלה, שיתנו מענה גם בחינוך, גם ברווחה אבל גם בתעסוקה שהיא נקודה חשובה. אם מדברים על ייצוג במועצת העיר בישובים מעורבים, בערים בהן יש ייצוג נכון, ועובדי עירייה, יש מקומות שמתקרבים לזה ויש מקומות שרחוקים מזה. אפשר להגיע למשהו טוב יותר בחוק ובהחלטת ממשלה".

ספא יונס, המשרד לשיוויון חברתי: "אני מרכזת את הנושא של ערים מעורבות בנושא של פיתוח כלכלי, המענה כיום ניזון משתי החלטות ממשלה 550: נושאים כמו חינוך למשל שחלים בה, ויש החלטה ייעודית לערים מעורבות, החלטה שאמורה להסתיים בתום 2023, המשרדים התחילו להתניע, אבל יש בעיה כי השנה אוטוטו מסתיימת, אנחנו רוצים להאריך את ההחלטה ולהרחיב אותה לנושאים אסטרטגים: תוכניות לצמצום פערים של הרשויות, חינוך, תרבות, כולל הנגשת השירותים לתושבים. כאשר נרצה החלטת הממשלה שתאפשר לנו גם לממן את התוכניות, שההחלטה תאפשר רציפות, לאפשר מהלכים אסטרטגיים, ולבצע תוכניות רוחביות, כולל גיוון עובדים ובעיקר עובדים בכירים שזה מאוד חסר".

עוד ב-

רעידת אדמה? החרדים דורשים דיון בחוק הגיוס - כבר מחר

לכתבה המלאה

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "קיימתי את הדיון כדי להתניע את המהלך, אני מבקש מכל הגופים שעוסקים בנושא, נייר של מה שאתם מבקשים וסבורים שיש לעשות מתוך העיסוק שלכם. היועמ"שית, אני מבקש לדעת ריכוז של מה החליטה הממשלה ב-5 השנים האחרונות, שנוגע לישובים המעורבים בהטבות, כולל שיכון ויתר הנושאים שעלו, ונתייעץ בישיבה אחרי שיהיה את כל החומר, ונקבל את התייחסות המשרדים, נבקש לדעת לאיזה כיוון של חקיקה נלך".