הפיגוע המזעזע בעלי לפני כשבוע וחצי שגבה 4 קורבנות חפים מכל פשע שרק רצו לאכול הוביל לגל תגובות טרור מצד "נוער הגבעות" בשטח. דמם של הראל, עופר, נחמן ואלישע הי"ד זעק והוביל מאות נערים לבצע בשטח פעולות מתוך "עידנא דריתחא" (עידן רתיחה) שכללו הצתות מכל הבא ליד, ירי ואף עימותים עם כוחות הביטחון וקריאות גנאי למח"ט הגזרה.

האירועים לא שכחו, ההפך הם הוחרפו ימים ארוכים. במקביל נמנעו חברי כנסת, שרים, רבנים, ראשי מועצות ועוד מלגנות את פעולות הטרור שבצעו הנערים בשטח ובכך, הלכה למעשה, ליבו את האש מאחר ואי הגינוי נתפס, בצדק, כמתן אישור לפעולה. בכל הקשור לאלימות אידאולוגית הכוח המניע הוא תחושת הרוח הגבית, היא זו הגורמת ל"גל" טרור רצחני והיא הכוח המניע גם בתגובת הנגד. יונה אברושמי שרצח את אמיל גרינצוויג כמו גם רוצח ראש הממשלה סיפרו כי ללא הרוח הגבית היו מתקשים לממש את הרצח ומי האחראי על רוח המחנה – מנהיגי המחנה. שורת אישי ציבור נמנעו לאורך כל גל התגובות לכנותו בשמו - טרור יהודי, במילים מכובסות כנו את המעשים "פשיעה", "תגובה אזרחית" וכד' ובכך בעצם בקריצת עין העבירו לשטח מסר, לא רק שאנו לא מגנים - אנו מגבים.

הגיבוי הזה שפך דלק למדורת הנקמה. שרות הביטחון הכללי מצא עצמו בדילמה, מצד אחד אין מדובר בפעילות חשאית ולכן היא אמורה להיות מטופלת עי המשטרה אך מצד שני היא מסלימה את המצב בשטח. איסוף מודיעין אופרטיבי מהיר הוביל את השב"כ, ככל הנראה, למידע על פעולות טרור עתידיות מתוכננות מצד "נערי הגבעות" ובהעדר גינוי שירגיע את הרוחות נאלץ השב"כ לבצע מהלכים מנהלים, הגבלות ומעצרים במטרה לסכל פיגועים בשטח.

חשוב להבהיר, לא, אין סימטריה! הטרור הפלסטיני הרצחני הוא טרור נבזי בהרבה ובכמויות הרבה יותר גדולות. בצדק 99 אחוז ממשאבי גופי הביטחון מופנים לטיפול בו. כמו גם 99 אחוז מהמהלכים המינהליים, רובם כאמור אל מול הטרור הפלסטיני. מאידך ההתעלמות מקיומו של טרור יהודי ואי הטיפול המתאים בו מלבה את הטרור הפלסטיני כשגורר לתוכו גם כאלו שהיו מחוץ למעגל הטרור, פוגע בישראל גם בזירה הבין לאומית ומאלץ את כוחות הביטחון לתעל כוחות לטיפול בטרור היהודי.
 
התעלמות מקיומו של טרור יהודי אינה פותרת את הבעיה אלא רק מחריפה אותה וראוי שראשי המחנה יבהירו בפה מלא – לא לטרור יהודי. אחרת המצב בשטח ילך ויסלים ויגבה קורבנות.

עוד ב-

ראש השב"כ הפתיע את בן גביר. זו ההמלצה החריגה לשר

לכתבה המלאה

הכותב: דביר קריב, איש שטח לשעבר בחטיבה לסיכול טרור לא ערבי בשב"כ, כיום מומחה להסתה וקיצוניות בחברה הישראלית, מרצה ואיש חינוך