דעות
הניצחון של הנבחרת מסב גאווה ומאחד ברגעים קשים
ח"כ סימון דוידסון בטור מיוחד: התמהיל המורכב הזה, שבין העצב והשמחה מצליח לתת מעט תקווה ואחדות בימים לא קלים. זוהי חשיבותו הרבה, ועבור כך אני נלחם כל יום בכנסת – כדי שניצחונות מהסוג הזה לא יהיו מקריים, שנשקיע בשחקנים ובמאמנים שלנו המייצגים אותנו בכבוד בכל העולם ונעניק להם את כל הכלים להצלחה
אמש (שבת) חזינו בניצחון תקדימי ויוצא דופן של נבחרת ישראל עד גיל 20 בתחרות המונדיאליטו מול ברזיל. כנגד כל הסיכויים, וחרף העובדה שברזיל היא אימפריית כדורגל, ניצחה הנבחרת הצעירה שלנו וטיפסה עוד שלב בדרך לגמר הגדול. ופתאום, לרגע קטן, הניצחון הזה גרם לכולנו, על אף הצרות והאתגרים שיש לנו כעם, להתאחד, להתרגש ולהתגאות.
ההתרגשות הזאת נמהלה בצער עמוק על אירוע טרגי בגבול מצרים שהסתיים בשלושה חיילים שנקטפו. דווקא לאור אירוע קשה כזה ניתן להבחין בכוח של הספורט כגורם מאחד, מנחם, מחזק. ספורט ותרבות הם לא פריבילגיה לעם, הם כלי לאומי חשוב. כזה שמסב גאווה בתקופות טובות ומחזק ומאחד בתקופות קשות.
כספורטאי ומאמן לשעבר וכחבר בוועדת החינוך התרבות והספורט - אני מדבר ללא לאות על כוחו של הספורט ככלי חינוכי ואזרחי ראשון במעלה. אני רואה את הספורט כמנוע מרכזי לחינוך ילדינו ובני הנוער שלנו והפיכתם לאזרחים טובים יותר לחברה ולמדינה. הספורט מקנה לעוסקים בו סל כישורים חשוב ומטמיע, מגיל צעיר, ערכים כמו התמדה, שאיפה למצוינות, סבלנות ויכולת להתמודד עם מכשולים.
בכתיבת שורות אלה אני מבקש להתמקד בהיבט נוסף ומרכזי של הספורט בחיינו – ההיבט הלאומי. הספורט לא רק מכשיר את הפרט להצטיין ולהיות טוב יותר פיזית ונפשית, אלא גם מגבש אותנו כחברה וכעם. מדליות אולימפיות, עמידה של ישראלים וישראליות על הפודיום לקול מנגינת ההמנון, אפילו אירועים קשים כאולימפיאדת מינכן ולהבדיל, הצלחה בתחרות כדורגל בינלאומית כמו זו שחזינו אמש – מחדדות היטב את העוצמה שיש לספורט על חיינו הלאומיים.
התרגשתי במיוחד מהמשפט הראשון של מאמן הנבחרת אופיר חיים לאחר הירידה מהדשא: "לפני הכול אני משתתף בצער המשפחות - זה היה בשביל כל המדינה. אני רוצה לאחד את המדינה הזאת. איחדנו אותה באליפות אירופה ועכשיו אנחנו עושים את זה שוב.", כמו גם מהמחווה המצמררת של השחקן דור תורג'מן. אלו מדגישים היטב שהספורט הוא לא רק משחק, הוא גם כלי שמאחד ומחזק את הרגש הלאומי שלנו, ששזור בחיינו כאומה.
התרגשתי במיוחד מהמשפט הראשון של מאמן הנבחרת אופיר חיים לאחר הירידה מהדשא: "לפני הכול אני משתתף בצער המשפחות - זה היה בשביל כל המדינה. אני רוצה לאחד את המדינה הזאת. איחדנו אותה באליפות אירופה ועכשיו אנחנו עושים את זה שוב.", כמו גם מהמחווה המצמררת של השחקן דור תורג'מן. אלו מדגישים היטב שהספורט הוא לא רק משחק, הוא גם כלי שמאחד ומחזק את הרגש הלאומי שלנו, ששזור בחיינו כאומה.
התמהיל המורכב הזה, שבין העצב והשמחה מצליח לתת מעט תקווה ואחדות בימים לא קלים. זוהי חשיבותו הרבה, ועבור כך אני נלחם כל יום בכנסת – כדי שניצחונות מהסוג הזה לא יהיו מקריים, שנשקיע בשחקנים ובמאמנים שלנו המייצגים אותנו בכבוד בכל העולם ונעניק להם את כל הכלים להצלחה – שהרי הצלחתם, הצלחתנו.
עוד ב-
הכותב: ח"כ סימון דוידסון, חבר כנסת מטעם מפלגת "יש עתיד", יו"ר שדולת הספורט וחבר ועדת החינוך התרבות והספורט. לשעבר יו"ר איגוד השחייה וחבר הוועד האולימפי, שחיין ומאמן.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
