המועצה לשלום הילד פרסמה את הדו"ח השנתי לשנת 2024 ממנו עולה תמונה קשה בשל ההשלכות הנובעות ממלחמת חרבות ברזל על ילדי ישראל. עשרות ילדים נרצחו, מאות נותרו יתומים ואלפים אחרים נפגעו באופן זה או אחר. 

במהלך המלחמה נרצחו 56 ילדים, כש- 36 מהם ביום אחד, השביעי באוקטובר. 14 ילדים נרצחו מפגיעת רקטות, ארבעה בפיגועים ושניים  - הילדים למשפחת ביבס - נרצחו בשבי חמאס. 

מספר בלתי נתפס של 359 ילדים איבדו הורה אחד בפעולות איבה, כש- 30 הפכו ליתומים מצד שני ההורים. מספר הילדים ששכלו או או אחות עומד על יותר מ- 1,000, ו- 612 ילדים ונוער התייתמו מהורה ששירת באחד מגופי הביטחון. 

לפני פרוץ המלחמה, נמנו בישראל 275 יתומים עד גיל 18 של חללי צה"ל, מפרוץ המלחמה המספר קפץ פי 3 ל- 789 יתומים, כשכמעט מחצית מהם בני פחות מתשע - מגמה מזעזעת. 

מכיוון שהמלחמה הנוכחית היא הארוכה בתולדות ישראל זה משפיע על על היקף הטראומה החברתית. מעל ל- 23 אלף ילדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה, כש- 3,000 מהם הוכרו ישנה פגיעה פיזית או נפשית קשה, ולא פחות מ- 23 אלף ילדים פונו לבתי החולים השונים בארץ. 

עוד עולה מדו"ח הקשה כי חלה עלייה של 122% בתיקים הפליליים על עבירות של קטינים בתוך המשפחה, והיקף התיקים על עבירות מין עלו ב- 12%. בנוסף עלה עליה חדה מאוד של 140% במקרים של ילדים שחוו פגיעה מינית ואלימות בו זמנית. כמו כן, היקף הפגיעות המיניות ברשת עלה ברמה דרמטית ב- 80%, ומספר המקרים בהם הושארו ילדים במצב של הזנחה עלה ב- 36%. 

לא פחות מ- 38,628 תלמידים פונו מבתיהם ללא אפשרות ללמוד במוסדות חינוך מוסדרים וחלקם במשך חודשים ארוכים. מצב זה קשה במיוחד לילדים ובני נוער, שזקוקים לשגרה ולחברים שהם מכירים. 

בפן של בריאות הנפש אמנם מספר ניסיונות ההתאבדות הכללי על פי רישומים של ילדים שהגיעו לחדרי המיון ירד ב- 13% במהלך המלחמה, אך למרבה הצער בקרב ילדים עד גיל 9 חלה עליה מחרידה של 25% בניסיונות התאבדות - כשמספר ניסיונות ההתאבדות של ילדות עד גיל 9 הוכפל לעומת השנה שלפני המלחמה. בשגרה היום יומית כ- 60 מבני הנוער והילדים דיווחו על עליה בשימוש באינסטגרם וטיקטוק מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. 

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, אמרה: "בטבח 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה נרצחו 56 ילדים, 23,212 ילדים הוכרו כנפגעי פעולות איבה לאחר שנפגעו בגוף או בנפש. מדובר במספרים שהדעת מתקשה לקבל והנפש מתקשה לשאת. טראומת בוקר הטבח, העובדה שעדיין ישנם חטופים בעזה, ביניהם גם הורים לילדים, והמלחמה המתמשכת- כל אלה מותירים בילדים ובנוער סימנים קשים ומדאיגים של מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, חלקם קיצוניים מאוד".

וינדמן ציינה: "למלחמה מעגלי השפעה שחורגים מההשלכות הישירות הקשות שלה ואלה ניכרים, בין היתר, בכל מה שקשור לילדים בסיכון, ילדים נפגעי עבירות מין וילדים שחשופים לאלימות בבית. מגמה מדאיגה במיוחד נרשמה בקרב הילדים הצעירים, עד גיל 9. כך למשל, מספר הילדים שהוגדרו בסיכון אישי בגילאי 9-5 עלה בשיעור ממוצע של כ-14% בשנה הראשונה למלחמה לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. דוגמא נוספת ניתן לראות בנתונים על אובדנות, על אף שחלה ירידה בסך כל ניסיונות האובדנות בשנה הראשונה למלחמה, נרשמה עליה של 25% בניסיונות התאבדות של ילדות וילדים עד גיל 9 שהגיעו למלר"ד".

אסתר קרימר, מנכ"לית "טיפולי" התייחסה להשפעות חידוש הלחימה על ילדים על הספקטרום האוטיסטי: "חידוש הלחימה בישראל מייצר אתגרים משמעותיים עבור ילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי – קבוצה הזקוקה באופן עמוק ליציבות, שגרה ותחושת שליטה. עבורם, חוסר הוודאות, ריבוי הגירויים והמתח הכללי אינם "רק" מציאות מאתגרת – הם עלולים לייצר מצוקה, רגרסיות והצפה רגשית". 

עוד אמרה קרימר: "ילדים בתפקוד גבוה לעיתים קרובות רגישים לפרטים שאחרים מפספסים – הם קולטים חדשות, שומעים שיחות, ומפנימים מידע מורכב. לכן, עלינו – הורים, אנשי טיפול וחינוך – להיות מדויקים, רגועים ומודעים. חשוב לנהל שיח מותאם לרמת ההבנה והחרדה של הילד, תוך שימוש בעזרים ויזואליים ותיווך מקצועי לפי הצורך".

עוד ב-

עצוב: 53 ילדים נרצחו במלחמה, 36 נחטפו - הדו"ח המלא נחשף

לכתבה המלאה

לסיום אמרה: "גם נושא החטופים דורש רגישות – לא להסתיר, אך גם לא להציף. שיח פשוט, אמפתי וכנה יוצר תחושת ביטחון. מעבר לכך, יש לשמר שגרות – גם בתוך מציאות משתנה – באמצעות עוגנים יומיומיים, לוחות ויזואליים ופעילויות קבועות. דווקא בזמנים סוערים, ילדים על הרצף זקוקים לסביבה שמחזירה שליטה ותחזיתיות. האחריות שלנו היא להוות מצפן רגשי, ולשמש עבורם סלע יציב בתוך סערה".