לקראת חג הסוכות: אלו כלי המלחמה המעניקים לנו ניצחון רוחני
לקראת חג הסוכות, מסביר הרב יואל בייטש מהי החשיבות של מצוות ארבעת המינים. הרב יואל בייטש: "כלי המלחמה הללו מעניקים לנו ניצחון רוחני, כך שבעזרת השם ננצח גם בשדה הקרב"
זר שייקלע לבית כנסת ביום חמישי בבוקר ולא יעבור תדרוך מקדים, ככל הנראה ירוץ לתפוס מחסה למראה אנשים האוחזים חרבות מן הצומח ומנענעים אותם בהתלהבות לכל הצדדים.
התיאור הזה איננו מליצי, המדרש באמת מתאר את מצוות הלולב כחרב יהודית המסמלת את נצחו של העם. אנחנו בעיצומה של מלחמה קשוחה מול אנשים רעים שרוצים להרוג יהודים בלי שום סיבה הגיונית.
כדי להגן על עצמנו מפניהם, אנו אמנם נאלצים להשתמש בחימושים מתכתיים קוטלי חיים, אבל לא על כך גאוותנו, הרי נשק יש לכל יתר אומות העולם. כולם יודעים שלעם ישראל יש יתרון ברור ברוח, בתחכום ובעוצמה הפנימית העזה. זאת הסיבה שהנשק העורפי שלנו הוא לולב, לב ליבו של עץ התמר, המזכיר את הלב שלנו המתמר כלפי מעלה, ומשם הוא שואב השראה לקיומו.
אם זה נשמע לכם מליצי מדי, כדי להיזכר שמולנו אויב שקורא לעצמו 'חיזבאללה', ובעברית "מפלגת האלוקים", מה שמוכיח שהמלחמה כאן היא לא רק על פיסת אדמה, אלא על זהותו האמיתית של האל.
לטענתם, אלוקים זה מישהו השולח אנשים לרצוח ללא סיבה נראית לעין אנשים נשים וטף, ואלוקינו שלנו מצווה אותנו להתפלל בחג הסוכות לשלומם והצלחתם של כל אומות העולם, כפי שנהגו יהודים בבית המקדש. בתפילתנו, אנו מזכירים כי צבא כזה לא יכול להסתפק בכלי מלחמה סטנדרטיים, הוא חייב לולב כדי לזכור את מקור השראתו.
בצורה המדויקת ביותר, ניסח זאת פעם הרבי מליובאוויטש בשיחה עם ילדים צעירים שהתכנסו בחג הסוכות בבית מדרשו: "צבא רגיל משתמש ברובים, קליעים, רימונים, וסכינים, אבל כלי הנשק שלכם ילדים הם מסוג אחר לגמרי. במקום רובה, יוצא יהודי עם לולבו. במקום רימון, אתרוג ובמקום כידונים וסכינים, יהודי חמוש בהדסים וערבות". כלי המלחמה הללו מעניקים לנו ניצחון רוחני, כך שבעזרת הרוח ננצח בעזרת השם, גם בשדה הקרב.