ראשית המלחמה עדיין לא נגמרה ובנוסף יש לנו יום אבל לנפגעי האיבה. לא חסר לנו ימי אבל לשם מה להוסיף למי זה מועיל?

במלחמת יום כיפור נהרגו יותר חיילים מבמלחמת חרבות ברזל. ההפתעה בשני המקרים היתה זהה. אז למה אין יום אבל לאומי על מלחמת יום כיפור? כי אין לה יחסי ציבור טובים כמו למלחמת חרבות ברזל. רק מוטי אשכנזי הפגין והתקשורת היחסי אליו כהזוי לעומת ליטופי התקשורת את מפגינים קפלן לפני ואחרי המלחמה. מנחם נכה צה"ל מהמלחמה הדחויה/נשכחת

מיותר לגמרי. יש מספיק ימי אבל לאומיים. אפשר להסתפק ביום הזכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה. במותם ציוו לנו את החיים ולא חיים של עצב נוסף