בארץ
"עיניים על הגן": חוק המצלמות החדש – פתרון או בעיה?
בשנים האחרונות, חלה עלייה במקרי ההתעללות וההזנחה בילדים ופעוטות. בתגובה לכך, הממשלה חוקקה את חוק התקנת המצלמות, אך למרות שמדובר במטרה נעלה החוק אינו פתרון יעיל לבעיה ואף מייצר סכנות חדשות
מי מאיתנו לא מזדעזע כאשר הוא שומע בכלי התקשורת על מקרים חמורים של מטפלת במעון יום אשר גררה פעוטה בשיער משום שהיא טעתה והלכה לישון במיטה של ילד אחר, או של ילד שהטיחו את ראשו בקיר משום שסירב לאכול?
בשנים האחרונות נחשפו בארץ מקרים קשים של תקיפה והתעללות בקטינים וחסרי ישע במסגרות חינוכיות־טיפוליות. בתגובה, הממשלה חוקקה את חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (2018) ואת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (2018).
חוקים אלו מחייבים מעונות יום שבהם שוהים שבעה ילדים או יותר להתקין מצלמות וידאו ללא קול, כאשר הגישה לצילומים מוגבלת רק לגורמים מורשים. לאחרונה, הוצע תיקון לחוק המצלמות, שמטרתו לאפשר להורים לצפות במתרחש במעון בשידור חי ובאופן מקוון.
מצלמות בשידור חי במעונות היום – יתרונות אפשריים לעומת איומים וסכנות
המצדדים בחוק החדש טוענים כי שידור חי ממעונות היום ירתיע את המחנכות מפני התנהגות בלתי־הולמת. הם מאמינים שהידיעה שההורים צופים במעשיהן בכל רגע נתון תעודד את המחנכות לבצע את תפקידן בצורה שקולה ואיכותית יותר, ותפחית מקרים של אלימות והזנחה. נוסף על כך, גישה בזמן אמת לפעילויות ילדיהם תגביר את תחושת הרוגע, הביטחון והמעורבות של ההורים בחיי המעון.
המצדדים בחוק החדש טוענים כי שידור חי ממעונות היום ירתיע את המחנכות מפני התנהגות בלתי־הולמת. הם מאמינים שהידיעה שההורים צופים במעשיהן בכל רגע נתון תעודד את המחנכות לבצע את תפקידן בצורה שקולה ואיכותית יותר, ותפחית מקרים של אלימות והזנחה. נוסף על כך, גישה בזמן אמת לפעילויות ילדיהם תגביר את תחושת הרוגע, הביטחון והמעורבות של ההורים בחיי המעון.
לעומתם, מתנגדי החוק מדגישים את הפגיעה בכבודם ובפרטיותם של חברי הצוות החינוכי ושל הילדים. הם טוענים כי שידורים חיים עלולים להוביל לפרשנויות מוטעות ("הילד דחוי ובודד") של התנהגויות טבעיות (הילד משחק לבד), ולגרום לחרדה מיותרת בקרב ההורים. יתר על כן, הדבר עלול להפוך את ההורים למנהלים ומפקחים של המעון בפועל, ולהקשות על המחנכות לבצע את תפקידן בצורה מקצועית.
כמו כן, לא מן נמנע שהורים אשר נחשפים להתנהגויות של כלל ילדי הגן, ובכלל זה ילדים עם קשיים שונים, יפיצו סרטונים עם תוכן רגיש (התפרצויות זעם, התנהגויות חריגות) לצורך ביוש של פעוטות (והוריהם) ברשתות החברתיות. לבסוף, מתן גישה בזמן אמת יגביר את הסיכון למתקפות סייבר ולדליפות מידע, שעלולות להיות מנוצלות על ידי גורמים עוינים: החל מרשתות פדופיליה וכלה בארגוני טרור.
הניסיון בעולם: המצלמות מסייעות לחשיפת מקרי אלימות אך אינן מצליחות למנוע אותם
הניסיון בעולם עם התקנת מצלמות במעונות יום מציג תמונת מצב מורכבת. בכמה מדינות באסיה התקנת מצלמות היא חובה, בעוד במדינות אירופה הדבר נתון לבחירה. דוח מחקר מפורט של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים (2024) אשר בחן את היעילות של מצלמות במסגרות חינוך במדינות שונות, מצביע על כך שבעוד מצלמות יכולות לעזור בחשיפת מקרי התעללות ובמיצוי הדין עם הנאשמות, הרי שאינן מצליחות להוות כוח הרתעה ולמנוע מקרי אלימות. במרבית המקרים, ההתעללות אינה התנהגות מחושבת אלא תוצר של לחץ בעבודה וניסיון להשיג שליטה.
הניסיון בעולם עם התקנת מצלמות במעונות יום מציג תמונת מצב מורכבת. בכמה מדינות באסיה התקנת מצלמות היא חובה, בעוד במדינות אירופה הדבר נתון לבחירה. דוח מחקר מפורט של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך במכללת אורנים (2024) אשר בחן את היעילות של מצלמות במסגרות חינוך במדינות שונות, מצביע על כך שבעוד מצלמות יכולות לעזור בחשיפת מקרי התעללות ובמיצוי הדין עם הנאשמות, הרי שאינן מצליחות להוות כוח הרתעה ולמנוע מקרי אלימות. במרבית המקרים, ההתעללות אינה התנהגות מחושבת אלא תוצר של לחץ בעבודה וניסיון להשיג שליטה.
ההשפעות ההרסניות של החוק החדש על מעמד צוותי החינוך, משבר כוח האדם ומערכת החינוך לגיל הרך בישראל
החוק החדש עלול להחריף את המשבר החמור הקיים כבר כעת במערכת החינוך לגיל הרך בישראל. מחנכות במעונות יום נאלצות להתמודד עם תנאי עבודה ירודים, עם שכר נמוך, עם אחריות על מספר רב של פעוטות ועם עומס משימות, וכל זאת ללא הכשרה מספקת וללא הדרכה נאותה. המעמד הציבורי של המחנכות לגיל הרך נמצא בשפל של כל הזמנים, ולעיתים קרובות הן מרגישות חוסר כבוד וחוסר אמון מצד ההורים.
החוק החדש עלול להחריף את המשבר החמור הקיים כבר כעת במערכת החינוך לגיל הרך בישראל. מחנכות במעונות יום נאלצות להתמודד עם תנאי עבודה ירודים, עם שכר נמוך, עם אחריות על מספר רב של פעוטות ועם עומס משימות, וכל זאת ללא הכשרה מספקת וללא הדרכה נאותה. המעמד הציבורי של המחנכות לגיל הרך נמצא בשפל של כל הזמנים, ולעיתים קרובות הן מרגישות חוסר כבוד וחוסר אמון מצד ההורים.
מציאות זו היא תוצאה של תת־תקצוב והזנחה ארוכת־שנים של החינוך לגיל הרך בישראל, כאשר ההוצאה הממשלתית לגילי לידה עד שלוש עומדת על כעשירית מהמקובל במדינות המפותחות. בהינתן תנאים אלו, אין זה מפתיע שהמערכת לגיל הרך סובלת מתחלופת עובדים גבוהה וממחסור חמור ומתמשך בכוח אדם מאומן ומיומן.
הצבת המצלמות במעונות כבר גרמה למחנכות להרגיש מאוימות ונרדפות, והגבירה את תחושת הלחץ, המתח וחוסר שביעות הרצון שלהן מעבודתן. הפיכת המעון למקום עבודה שבו הן נתונות למעקב ולביקורת מתמידים על ידי ההורים, ואף חשופות לביוש ברשתות החברתיות, עלולה להבריח מחנכות מסורות, ולהחריף את המחסור הקיים בכוח אדם מיומן ומוכשר. מצב זה עלול להוביל לקריסה של מערכת החינוך לגיל הרך, כאשר מחנכות איכותיות יעזבו את המקצוע, וגיוס ושימור של צוות חדש יהפכו למאתגרים אף יותר.
הפתרון: שינוי יסודי במדיניות ובהקצאת משאבים ושיקום האמון בין הורים וצוותי חינוך
לסיכום, בעוד המטרה להגן על פעוטות מפני התעללות והזנחה היא קריטית, הצעת החוק החדשה לאפשר שידור חי במעונות יום אינה פתרון יעיל והיא מייצרת סיכונים ואתגרים חדשים. פיקוח טכנולוגי יכול לסייע בזיהוי, אך לא במניעת מקרי אלימות.
לסיכום, בעוד המטרה להגן על פעוטות מפני התעללות והזנחה היא קריטית, הצעת החוק החדשה לאפשר שידור חי במעונות יום אינה פתרון יעיל והיא מייצרת סיכונים ואתגרים חדשים. פיקוח טכנולוגי יכול לסייע בזיהוי, אך לא במניעת מקרי אלימות.
נוסף על כך, גישה בזמן אמת לצילומי המצלמות מציבה סיכונים משמעותיים של הפרת פרטיות, של מתקפות סייבר ושל לחץ מוגבר על הצוות החינוכי, מה שעלול להוביל לעזיבה המונית של מחנכות איכותיות.
נדרשת גישה פרואקטיבית ומערכתית יותר כדי לטפל בשורשי ההתעללות במעונות היום. גישה זו חייבת לכלול שיפור של השכר ושל תנאי העבודה של המחנכות, שיפור הסטנדרטים במעונות היום, והשקעה בתוכניות הכשרה והדרכה למחנכות לגיל הרך. בניית אמון מחדש בין צוותי החינוך וההורים גם היא חיונית.
רק באמצעות שינוי יסודי במדיניות, השקעה אינטנסיבית בגיל הרך ומאמץ משותף בין הורים וצוותי חינוך נוכל להצליח למנוע מקרי אלימות, לטפח את ההתפתחות המיטבית של ילדים צעירים, ובכך לחזק את הרווחה והחוסן של מדינת ישראל לשנים הבאות.
אלונה פלג, קרדיט: דוברות המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
עוד ב-
הכותבת היא ד"ר אלונה פלג, ראש החוג והתוכנית לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך, המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(0):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
