דמיינו לרגע את קריית שמונה או שדרות כמוקדי חדשנות עירונית. מתחמים רב-תכליתיים משלבים דירות מגורים, משרדים, ומרחבי למידה. גגות ירוקים מייצרים מזון טרי, ומערכות אנרגיה חכמות מספקות חשמל נקי. זו אינה אוטופיה רחוקה, אלא מודל מעשי של "קהילות חכמות משולבות". תארו לעצמכם צעירים ישראלים בוחרים לעבור לפריפריה לא מתוך אילוץ, אלא בגלל איכות חיים גבוהה ואיזון מושלם בין קריירה למשפחה. זה אפשרי, אם רק נשקיע בתשתיות נכונות ונייצר את התמריצים המתאימים.

סונגדו שבדרום קוריאה, למשל, היא עיר חכמה שנבנתה מאפס. סונגדו היא דוגמה לעיר המשלבת טכנולוגיה, קיימות ואיכות חיים. העיר תוכננה כך שכל השירותים נגישים בהליכה של 15 דקות, מה שמפחית את התלות ברכבים. העיר כוללת מערכת פניאומטית לאיסוף אשפה, המפחיתה את הצורך במשאיות זבל, רשת חיישנים עירונית המווסתת תאורה, טמפרטורה ותנועה, 40% משטח העיר מוקדש לשטחים ירוקים וכמובן המבנים בעיר הם רב-שימושיים - מבנים המשלבים מגורים, עסקים ומרחבים ציבוריים.

עו"ד בלה ברדה ברקת (צילום: ליה יפה)

סונגדו היא סיפור הצלחה דרום קוריאני - היא משכה אליה חברות טכנולוגיה בינלאומיות, אוניברסיטאות מובילות, ואוכלוסייה צעירה ומשכילה. היא נחשבת למודל עולמי לפיתוח עירוני בר-קיימא.

שיקום באמצעות חדשנות

הצפון והדרום יכולים להפוך ממוקדי סכסוך למוקדי חדשנות עולמיים. נקים מרכזי מחקר ופיתוח בתחומים כמו אגרוטק, אנרגיה מתחדשת וטכנולוגיות ביטחוניות - תחומים שבהם לישראל יש יתרון יחסי עצום. נייצר "אזורי חדשנות" עם הטבות מס ייחודיות, ונעודד שיתופי פעולה בין אקדמיה, תעשייה וצבא. אך החדשנות אינה רק טכנולוגית. נפתח תוכניות הכשרה והסבה מקצועית שיאפשרו לתושבי האזור להשתלב בכלכלת העתיד. כך נהפוך את הפריפריה ממקור של אתגרים למנוע צמיחה לאומי, ונמשוך אליה השקעות והון אנושי איכותי.

מדינת צפון קרולינה בארה"ב עברה טרנספורמציה - מכלכלה המבוססת על חקלאות ותעשייה מסורתית למוקד חדשנות בתחום הביוטכנולוגיה. המפתח להצלחה היה הקמת "משולש המחקר" (Research Triangle Park) - פארק תעשייה ומחקר המחבר בין שלוש אוניברסיטאות מובילות, השקעה ממשלתית משמעותית בתשתיות מחקר ופיתוח, תמריצי מס ומענקים למשיכת חברות ביוטכנולוגיה ותוכניות הכשרה והסבה מקצועית לעובדים מתעשיות מסורתיות. מדיניות זו הפכה את צפון קרולינה למוקד עולמי בתחום הביוטכנולוגיה, עם למעלה מ-600 חברות בתחום. שיעור האבטלה ירד משמעותית, והמדינה משכה אליה הון אנושי איכותי.

מרכזי תרבות ורוח דיגיטליים ככוח עולה

הרעיון השלישי הוא להקים מרכזי תרבות ורוח דיגיטליים בצפון ובדרום. אלה יהיו מוסדות פיזיים-וירטואליים המשלבים טכנולוגיות מתקדמות כמו מציאות רבודה ומציאות מדומה עם תוכן תרבותי ורוחני עשיר. מרכזים אלה יציעו חוויות תרבותיות מהמובילות בעולם - מהופעות של תזמורות בינלאומיות ועד לסיורים וירטואליים במוזיאונים מובילים - לצד תוכן מקומי ומסורתי. הם יהוו מוקד משיכה לתיירות פנים וחוץ, ויספקו הזדמנויות תעסוקה בתחומי התרבות, הטכנולוגיה והתיירות. יתרה מזאת, מרכזים אלה יכולים לשמש כפלטפורמות לדיאלוג בין-תרבותי ובין-דתי, מקדמים הבנה וסובלנות בין קהילות שונות. כך נהפוך את הפריפריה ממקום של קונפליקט למרכז של יצירה, השראה ושלום.

לינץ, עיר תעשייתית לשעבר באוסטריה, הפכה למוקד עולמי לאמנות דיגיטלית ותרבות טכנולוגית באמצעות הקמת מרכז Ars Electronica Futurelab. לינץ היא דוגמה מצוינת לשילוב של תרבות, טכנולוגיה וחדשנות בפריפריה. מוזיאון העתיד למשל, (Museum of the Future) יצר מרחב אינטראקטיבי המציג אמנות דיגיטלית וטכנולוגיות חדשניות. מעבדות מחקר ופיתוח שהוקמו עודדו שיתופי פעולה בין אמנים, מדענים ומהנדסים ליצירת פרויקטים חדשניים. התוצאות לא איחרו להגיע, לינץ הפכה ממרכז תעשייתי מתדרדר למוקד תרבותי וטכנולוגי משגשג. המרכז מושך כ-500,000 מבקרים בשנה ומייצר הכנסות משמעותיות לעיר, יצר אלפי מקומות עבודה בתחומי היצירה, הטכנולוגיה והתיירות., משכה אוכלוסייה צעירה ויצירתית לעיר וקידמה דיאלוג בינלאומי בנושאי טכנולוגיה, אתיקה ותרבות.

הצלחת Ars Electronica שבעיר לינץ מדגימה כיצד השקעה בתרבות דיגיטלית וחדשנות יכולה לשנות את פניה של עיר שלמה ולהפוך אותה למוקד משיכה בינלאומי. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו ניתן ליישם את רעיון מרכזי התרבות והרוח הדיגיטליים בפריפריה הישראלית, תוך התאמה לצרכים ולמאפיינים המקומיים.

יצירתיות כדרך מימון

כל זה נשמע יפה, אבל איך מממנים חזון שאפתני כזה אתם בוודאי שואלים? נדרשת כאן חשיבה יצירתית – הקמה של "קרן שיקום וחדשנות לאומית" בשיתוף המגזר הפרטי, גיוס השקעות מקהילות יהודיות בתפוצות באמצעות "אגרות חוב של סולידריות", שימוש בכלים פיננסיים חדשניים כמו מימון המונים מבוסס בלוקצ'יין ומעל הכל, ייצור "אזורי הזדמנות" עם תמריצי מס מיוחדים למשקיעים.

האתגר העומד בפנינו הוא עצום, אך כך גם ההזדמנות. אם נשכיל לאמץ גישות חדשניות אלה, נוכל להפוך את הצפון והדרום לא רק לאזורים משגשגים, אלא למודל עולמי של התחדשות אזורית וחוסן קהילתי. זוהי קריאה לפעולה: לממשלה, ליזמים, לאנשי טכנולוגיה ולכל אזרח ואזרחית. הבה נחשוב מחדש על מה שאפשרי. הבה ניצור את ישראל של המחר, היום. כי בסופו של דבר, העתיד אינו משהו שקורה לנו; הוא מה שאנחנו יוצרים במו ידינו.

עוד ב-

חגיגת החדשנות של בני הנוער בטכניון: "הפרויקט הגדול ביותר שהרמנו"

לכתבה המלאה