שלשום (חמישי) גורמים במשרד המסחר הטורקי אישרו כי קיימת הנחייה האוסרת יבוא ויצוא לישראל, וכנראה כי מדובר בהחלטה של ארדואן לנוכח הכניסה האפשרית של ישראל רפיח. למרות החשש (ההגיוני) ממחסור במוצרים רבים המיובאים מטורקיה, נראה כי אפשר להניח שלפחות תחום אחד לא ייפגע.

כפי שפורסם בגלובס, טורקיה לא עצרה את ייצוא הנפט לישראל – שמגיע במקור מאזרבייג'ן. בין ירושלים ובאקו קיימים יחסים חמים במיוחד עם כינון היחסים ב-1992, כאשר הם הסתמכו בעיקר על העובדה כי לישראל יכולת לספק נשק, ולאזרבייג'ן כמויות נפט רבות שישראל צריכה. אז מה הסיבה לכך שטורקיה ממשיכה להוות תחנת ביניים עבור הנפט שמגיע לישראל?
 

עוד ב-

החרם הטורקי נכשל? זו חברת הענק שטוענת: "הפגיעה לא מהותית"

לכתבה המלאה

בין נתניהו לנשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב קיימים יחסים חמים, אך לאלייב קשר מצוין גם עם טורקיה. למרות הרצון של ארדואן לפגוע בקשרי המסחר עם ישראל, הוא לא מעוניין לחבל בקשריו עם באקו כך שהוא מעדיף לשמור את הנושא על "אש קטנה", ולא להפריע למסחר בתחום זה. האם בהמשך נראה הדרדרות גם בנושא הזה? אם כן, בהחלט מדובר בצעד אמיץ (ואולי טיפשי) מצידה של טורקיה.