בפתיחת ועידת שמאי המקרקעין תחת הכותרת 'ממלחמה להשבחה', ציינה יו"ר הלשכה, נחמה בוגין כי "מול השכול וכאב הנרצחים והנופלים, שהכה גם בדלת הקהילה שלנו, מול הדאגה ללוחמים הרבים חברינו ובני משפחותינו, מתוך הקושי הזה קם המקצוע שלנו על רגליו, נרתם למעשה ההתנדבות, חזרנו אל המשרדים והלקוחות בכדי להניע מחדש את הכלכלה הישראלית ואת המשק!"

חבר הכנסת יעקב אשר יו"ר ועדת הפנים והסביבה בכנסת נשאל על הבטחתו בתחילת הקדנציה שיוביל לחוק חדש לתכנון ובנייה ורפורמה בתחום, ביקר את חוק התכנון הקיים וציין כי מי שמכיר את חוק תכנון ובנייה שהוא יושב על חקיקה מנדטורית וישנה שכל היום רק מתאימים אותה ויש תכונה אצל המחוקקים, במיוחד אצל הפקידים שעוזרים לנו לחוקק שכל דבר שאתה רוצה לעדכן אותו ולהביא אותו למצב עכשווי יותר שמים עליו עוד רגולציות ועוד בעיות וזה הדבר האחרון שמדינת ישראל צריכה. 

חבר הכנסת אשר הבטיח כי המשרד שלו עובד כיום על חוק תכנון ובנייה חדש במדינת ישראל יחד עם מנהל התכנון וצוותים של מטה התכנון.

בהקשר של שומות מוסכמות, חבר הכנסת יעקב אשר ציין כי לפני כשבועיים ישב עם משרד המשפטים והיו לו כל מיני הערות על נוסח החקיקה הקודם. "מבחינתי ההסתכלות שלי על שומות שמתחת ל-100 אלף שח או 70 אלף שקל כפי שכתוב בחוק, שומות מסוג כזה לא צריכים לעבור את כל הויה דלרוזה שעוברת שומה על פרויקט של 10 מיליון שקלים. ואם אנחנו רוצים להכניס קצת שמן לגלגלי הבניה ושמן לגלגי מצוקת הדיור אנחנו צריכים כמה שיותר לאפשר להגיע להסכמות. אנחנו נבנה במנגנון יחד עם לשכת שמאי המקרקעין, משרד המשפטים מנהל התכנון, משרד התכנון ואני מקווה מאוד שבזמן הקרוב נוכל להגיע עם בשורה בעניין. 

אסון מירון – יש מקום לחשבון נפש

חבר הכנסת יעקב אשר, נשאל בהקשר למסקנות ועדת החקירה הממלכתית באסון במירון וסביב חריגות הבנייה המטרידות בערים כמו בני ברק והאם הוא מקבל את מסקנות הועדה. 

יעקב אשר ציין, "הנושא הזה של אסון מירון כל אדריכל מתחיל היה מבין מעצמו שאם מדינה, לא יודעת לתרגם מקום שיש לו ערך מקודש למיליונים בשנה שמגיעים בכל העולם ובמיוחד ביום ההילולא. אנחנו מדברים על תא שטח הררי לא מפותח ולא משוקע כמו שאתר כזה צריך להיות, השאלה של אסון היא רק שאלה של זמן. אמרתי בדיוני העבר אתם לא תברחו ממקום שצריך לקבל בו זמנית חצי מיליון אנשים שאין לו כבישי גישה מיוחדים שאין לו חניונים מפותחים, שאין לו רמפות והיום אפשר בפיתוח תשתיות לעשות את הכל. במקום שיהיה מקום לא מתאים ואז לבדוק האם המשטרה עשתה כל מה שצריך לעשות, בואו נעשה אותו במקום מתאים. כך אני מתייחס לחוקי תכנון ובניה, אתה צריך להתאים את התכנון שלך ללקוחות. תכנון מוקדם מונע אסונות. וברור שיש מקום לחשבון נפש, ברור שדבר כזה מזעזע, זה דבר שאי אפשר להבין אותו. אבל חכם מכין את הפתרון ולא נכנס לבעיה". 

עיכוב המטרו – בגלל ויכוחים בין אגף התקציבים לחשב הכללי

בהקשר לחוק המטרו, חבר הכנסת אשר אמר כי בתור מי שהיה ממקדמי הקו האדום, מעוברי העניין הבירוקרטי שהיה שם שגם הוא התארך ב-5-7 שנים. חלק גדול מהעיכוב של הקו האדום היה בוויכוחים עם החשב הכללי אפילו בתוך האוצר היה מחלוקת גדולה בין אגף תקציבים לחשב הכללי.  ארבע שנים רק על זה היה הוויכוח כדי לבדוק אם המכרז והשיטה הזאת יותר טובה או פחות טובה. 

אני מתכונן להעביר את חוק המטרו – יש כמה בעיות מובנות חלקם פתרנו וחלקם נמצאים בימים אלו, עם האוצר ומנהל התכנון. כשנוציא את חוק המטרו שלא ייקח הרבה זמן הוא יצא מטויב יותר ונכון יותר כי אחד הבעיות שאנו דנים בו הוא נושא הפיצויים לבעלי העסקים שנמצאים ליד מקומות העבודה, חייב לבוא לפתרון אמיתי, פתרון של המדינה משהו בנוסח הקמת מנהלת שתטפל בעניין הזה עם תקציב ייעודי וזה הולך לקרות. דבר שני, חישוב היטל השבחה. נוצר מצב כיום שיכול להיות מצב שדווקא אזורי המטרו לא ישקיעו את אותם מגדלים ואת אותם יחידות דיור על הנושא הזה אנחנו יושבים ומחכים לפתרון. להביא חוק שהוא לא טוב את זה אני לא אעשה.

משה לארי מנכ"ל בנק מזרחי טפחות נשא דברי ברכה וציין כי המדינה בתקופה מאתגרת ותחת אי ודאות קולוסאלית ביטחונית מדינית וכלכלית. יש לקוות להאמין ולהתפלל שנשיג במהרה את החזרת החטופים והבטחון. 

בהקשר הנדל"ני הסביר לארי כי, "ענף הנדל"ן במשבר ולא בגלל המלחמה. כבר טרום המלחמה עלית הריבית בעוצמה ואינטנסיביות יחד עם סנטימנט שלילי של המהפכה המשטרית או המשפטית תקראו לזה איך שתרצו, הביאו הענף למשבר ואת שוק המשכנתאות בישראל לשפל. ירדנו לחמשה לשישה מיליארד שקל בחודש אחרי קצב של 50 ו 70 מיליארד. 

בעקבות המלחמה המדינה צריכה להנפיק חוב בהיקפים גדולים ולעיתים קרובות ולכן יש לחץ שהריבית לא תרד. ענף הנדל"ן הולך להיות בריבית גבוהה. בשבועות האחרונים אנו מזהים התאוששות מסוימת בשוק המשכנתאות וזה נתמך בנתוני הלמ"ס. הנתונים מסמנים קצב גידול שנקווה כי ימשיך. 

לאן הולך הענף במשבר מכאן? 

המימד הראשון תלוי בהתמשכות המלחמה עוצמתה וסיומה. הכל תלוי עד כמה המדינה תרצה לסייע לענף כי כרגע אין שום תוכנית. 

הפאן האחרון זה הריבית למרות ההורדה בתחילת 24 ,לא נחזור לעשור של ריבית אפסית שהתרגלנו אליה ואלחשה את כולנו. העלייה הדרמטית תפסה אותנו לא מוכנים. הריבית לא תרד לשיעורים של פעם שאליהן התרגלנו. האם הורדת הריבית ברבע אחוז בינואר קיבלה תרגום מלא לריבית הארוכה? לא. כמעט ולא זזה מכיוון שתקציב המדינה בגירעון.

ראול סרוגו נשיא התאחדות בוני הארץ ציין בועידה כי: "היצע הדירות צפוי לרדת משמעותית מכמה סיבות. הראשונה, מחשש של רוכשים שהריבית תתחיל לרדת וכך ימצאו את עצמם עם המונים שחוזרים לשוק והשנייה כתוצאה מהמחסור בעובדים זרים שלא מגיעים לכאן. חייב להימצא פתרון שיביא לצמיחה בענף וגידול בהיצע הדירות אחרת נראה כאן עליית מחירים".

במושב המסכם של היום הראשון ציינה סגנית המפקח על הבנקים , ריקי אליאס כי: "רמת סיכון האשראי בליווי פרויקטים סגורים נותרה נמוכה שכן רוב הפרויקטים הם בעלי כושר ספיגה הגבוה מ- 30%.  במימון קרקעות ציינה אליאס כי,"לאחר עלייה משמעותית, בשנים האחרונות, במימון הקרקעות נבלמה מגמה זו בשנת 2023 בשל עלויות המימון הגבוהות וההאטה בענף.  בעקבות המלחמה יש האטה ניכרת במכרזים וקושי בקידום קרקעות לפרויקטים מה שעלול לפגוע בהיצע העתידי ולייקר את מחירי הדיור". 

עוד ב-

שערורייה במנהל מקרקעי ישראל? עובד נעצר בחשד לשחיתות

לכתבה המלאה

אליאסי התייחסה למימון נדל"ן מניב – בנדל"ן למסחר הייתה האטה משמעותית בפעילות מרכזי הקניות בחודשיים הראשונים של המלחמה, אולם מאז הייתה התאוששות וחזרה לרמות טרום המלחמה. בנדל"ן למשרדים- מתגבשים עודפים בפרברי תל אביב, הנובעים מהאטה, בעיקר בענפי ההיי-טק, וצמצום שטחי שכירות".