הוועדה המשותפת של ועדת החוקה, ועדת הפנים וועדת המדע והטכנולוגיה לפי "חוק המאגר הביומטרי", אישרה היום (ראשון) לקריאות שניה ושלישית את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, בקשה מקוונת להנפקת מסמך זיהוי.

בעקבות סגירת לשכות במהלך המלחמה, וכמענה לציבור המילואימניקים והמפונים, הצעת החוק נועדה לאפשר להגיש בקשות מקוונות להנפקת מסמכי זיהוי, בלא צורך בהתייצבות בלשכות האוכלוסין, בכפוף לתנאים המפורטים בהצעה. ההסדר מוצע בהוראת שעה שתהיה תקפה למשך חצי שנה, עם אפשרות להאריכה לתקופה של עד חצי שנה נוספת. במהלך תקופה זו ניתן יהיה להגיש בקשה אחת בלבד לגבי כל מסמך זיהוי ותוקף התיעוד יהיה לחמש שנים בלבד. יצוין כי התמונות שיישלחו לצורך ההרכשה יימחקו לאחריה ולא ייאגרו במאגר הביומטרי.  

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי ביקש תשובות לגבי חיתוך הגילאים ומה יעלה בגורל תמונות שגילן יותר מ-10 שנים והאם לא ייתקעו בשל כך במעברי גבול. כמו כן תהה על הגבלת ההסדר לגילאי 60-20 ושאל "האם יש הבדל בין גיל 18 ל-21? אנחנו יוצרים פה הפלית גיל ולכן נדרש נימוק משמעותי וכן לוודא שהצעדים נעשים באופן המקצועי ביותר". 

עו"ד נירה לאמעי רכלבסקי, יועמ"שית הוועדה: "מדובר בהליך חדשני ומרחיק לכת בנוגע להנפקת הדרכונים ותעודות הזהות. יש לבחון את ההצדקה להפליה מטעמי גיל. כמו כן, בשיחה מקדימה עלה שהתמונה שהאדם שולח אינה זו שתיכלל במאגר אלא יכולים לבקש רק מי שנמצאים כבר במאגר. טכנולוגיות זיהוי הפנים שהיו על שולחן הוועדה באישור הצ"ח נגעו לתוקף של 10 שנים ועכשיו ניתן תוקף לחמש שנים נוספות ויש להבין האם יש בכך עמידה בתקנים בינ"ל ולמעשה האם אדם שדרכונו הונפק עם תמונה שגילה מעל 10 שנים, לא ייתקע במעבר גבול מסוים כי תמונתו לא תהיה תואמת או שהאלגוריתם ידחה אותה בשל היותה ישנה. דבר נוסף הוא בחינת ההסדר כולו אל מול אבטחת המאגר. כרגע ההליך של הנפקת המסמכים מאוד מגודר ומוסדר כדי למנוע גניבת זהות ויש לשמוע שאין בהליך סיכון בהיבט זה". 

עו"ד עירית וייסבלום מהלשכה המשפטית ברשות האוכלוסין: אנחנו מביאים תיקון חקיקה שמטרתו מאוד מגודרת ושונה מהתהליך שהתבצע בהנפקות עד היום, שאותו אנחנו מיישמים כבר 10 שנים של הרכשה- נטילת המידע הביומטרי. לאחרונה התחלנו לחשוב על שינוי תהליכי ההרכשה, ולאחר שפרצה המלחמה הוצבו בפנינו אתגרים של לשכות סגורות, אנשים שלא הגיעו ללשכות שנשארו פתוחות, גיוס מילואים, מפונים ולאור כל זאת, השר יזם את החקיקה שתאפשר הנפקות אלו. 

בשנה החולפת נפתח הפקק של ההמתנה לדרכונים באמצעות מבצע שעשינו אך אנחנו מזהים עומסים ניכרים כרגע. בנוסף, בעוד מספר חודשים יפקע מספר רב של תעודות זהות לא ביומטריות וכל חודש פוקעות תעודות ביומטריות שניתנו ל-10-5 שנים. 

ההליך יתבצע כך שבבקשות מרחוק ייכנס לשבב אותו מידע שכבר היה בתיעוד הקודם והתיעוד יהיה תקף ל-5 שנים. מי שירצה תיעוד ל-10 שנים יוכל להגיע ללשכה ולעבור את התהליך הרגיל. כמו כן, ארה"ב נכנסה לתהליך פטור מוויזה רק לבגירים שיש להם דרכון ל-10 שנים וגם זה נכלל בשיקולים שאדם יפעיל בבואו לבחור את דרך ההרכשה".  החוק ייכנס לתוקפו 15 ימים מיום פרסומו, ובקשות לפי החוק יתקבלו החל מה-30.4. המערכת מוכנה אך נידרש לבדיקות לראות שהתהליך עובד כראוי".

עמיר אריהן ראש הרשות לניהול המאגר הביומטרי: "בגילאים שבהם יש שונות הכי קטנה בפנים הם גילאי הבגרות ולכן מצמצמים את האוכלוסייה שלוקחים לגביה את הסיכון של תמונה בת יותר מ-10 שנים. מ-2017 החל התיעוד ואנחנו עדיין לוקחים תמונה מאותו אדם ומוודאים אותה מול המאגר. אם אני מזהה אותך בתמונתך העדכנית ואל מול התמונה הקודמת, סביר להניח שמעברי הגבול האחרים גם יוכלו לזהותך כי זה אותו תהליך. ההנחה היא שבשילוב שלושת הגורמים הללו זהו סיכון סביר בהוראת שעה שנוכל לבחון. יש לזכור שזה הליך חדשני ולכן יש ללכת בזהירות". 

נעמה בן צבי מ"מ ראש היחידה ליישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי: "החשש היה שמעל 10 שנים יהיו בעיות בעיקר במעברי גבול במדינות שלא ידוע באיזה אלגוריתמים הן משתמשות ולכן המלצנו לצמצם את הסיכון. הפרויקט הזה הוא בחריגה מהתקן הבינ"ל בנוגע לדרכונים כשלעמדתנו לא ניתן להשתמש בתמונה ישנה ואנחנו במחלוקת על כך מול רשות האוכלוסין ולכן הצענו שלא ישתמשו בתמונה מעל גיל 60 ומתחת ל-20, כי לפי מכון התקנים האמריקאי NIST בפרסומים האחרונים מ-2024 רואים שיש סיכונים לשגיאות מעבר לטווח גילאים אלו.

צבי דביר מהתנועה לזכויות דיגיטליות: "משתמשים במחקרים מחו"ל כשלרשות הביומטרית יש ניסוי אמת על כלל האוכלוסיה בישראל שאפשר לגזור ממנו את אחוזי השגיאה לפי גיל יותר מדויק. זה שהרשות לא עושה עבודתה ומסתמכת על נתונים חיצוניים זה מטריד. 

כמו כן, נדרש סקר סיכונים חדש נוכח הקומה הנוספת שבונים פה למאגר. התהליך המתואר פה הוא שהמשתמש שולח תמונה למאגר והוא נבדק, אך ברגע שאתה פותח את האפשרות לאדם מבחוץ להעביר קובץ בינארי, אפשר לשלוח קובץ לא תקין שגורם לפריצה למערכת. זה מה שקורה עם פגסוס ומערכות הלבנה מונעות מקובץ לעבור כמו שהוא למערכות המסווגות. אחת הדרכים לפיתרון יכולה להיות צילומים בקיוסק או במערכת שבשליטתך".

עמיר אריהן, השיב לטענות: "עוד 10 שנים נוכל לתת דגימה סטטיסטית על מנויים ומגוון גילאים ועד אז הולכים על מקומות שבהם יש נתונים מסודרים". נעמה בן צבי הוסיפה: "החשש הוא לא ממה שקורה בארץ אלא בעולם וגם אם המאגר היה יכול להציג את מנעד הנתונים זה לא היה אומר דבר על כלים משתנים בכל מיני מעברי גבול". 

לשאלת היו"ר ח"כ מילביצקי האם מישהו שמתחזה יכול לקבל ע"י כך עותק של דרכון, השיב אורן אריאב מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין כי "כדי להשתמש בשירות צריך להיכנס למערכת ההזדהות הלאומית. עצם הכניסה ומנגנוני הבקרה והאבטחה במערכת מייצרים מצב שאדם יוכל להיכנס רק לשלו. המאגר עושה את הבדיקות שלו אל מול התמונה. לגבי התיישנות התמונה- אנחנו בודקים את התמונה שהאדם שולח ויודעים אם הוא מספיק דומה ואם לא- ייאלץ להגיע ללשכה בכל זאת. רמת הבדיקה של המאגר הביומטרי הרבה יותר גבוהה מהמקובל בשדות התעופה בעולם". 

מאיר גופשטיין ראש אגף בטיחות וסייבר ברשות לניהול המאגר הביומטרי: "לאנשי רשות האוכלוסין לא הייתה גישה למאגר הביומטרי. המערכות  שלו מבודלות ומופרדות, קצין מערך הסייבר ליווה ואישר את התהליך. יש לנו יכולת לקבל את המידע בצורה מוצפת ומוגנת ולפענחו באמצעים שלא מאפשרים לנכסים ולמערכות להיפגע. בדיקות הסיכונים שערכנו בוצעו בחודשים האחרונים". 

עו"ד ליאורה סולטן יעבץ, חטיבת החקירות במשטרה: "הדבר הכי חשוב הוא מניעת התחזויות שהן פתח לביצוע עבירות נוספות במסמכים מזויפים. כיום כשאתה מבקש להאריך תוקף של מסמכי זיהוי אתה מניח טביעות אצבע וכאן מוותרים על השלב הזה כי לא תהיה הרכשה חדשה כשחוסכים את הביקור הפיזי. יש לוודא שעוברים את המכשול של אפשרות להתחזות כשאדם עושה את התהליך מביתו. השאלה איזה כלים יש למנוע התחזות ואיך המערכת יודעת לזהות כשאדם מבקש פעמיים מסמכי זיהוי". 

עוד ב-

מהפכה בתעודות הזהות בישראל: זה השינוי שתוכלו לעשות

לכתבה המלאה

שירה איזנטל, מאגף הטכנולוגיות ברשות האוכלוסין: "באפיון התהליך מנענו מאדם להגיש בקשה נוספת לאותו מסמך פעמיים. הוא יכול לטעון לגניבה או אובדן אך בכל מקרה יצטרך להגיע ללשכה".